זואי אקינס
זואי בירד אקינס (באנגלית: Zoe Byrd Akins; 30 באוקטובר 1886 – 29 באוקטובר 1958) הייתה משוררת, מחזאית, סופרת, תסריטאית ועורכת אמריקאית. היא נולדה בהיומנסוויל, מיזורי, שבארצות הברית. אקינס כתבה כ-40 מחזות, כתבה וסייעה לכתוב עשרות סרטים, וזכתה בפרס פוליצר לדרמה בשנת 1935 על עיבודה הבימתי של הרומן "המשרתת הזקנה".
 | |
| לידה |
30 באוקטובר 1886 Humansville, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוקטובר 1958 (בגיל 71) לוס אנג'לס, ארצות הברית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| בן או בת זוג |
Hugo Rumbold (12 במרץ 1932–?) |
| פרסים והוקרה |
פרס פוליצר לדרמה (1935) |
  | |
ביוגרפיה
עריכהזואי אקינס נולדה ב-30 באוקטובר 1886 לאליזבת גרין, ולתומאס ג' אקינס, בעיירה היומנסוויל, מיזורי, ארצות הברית. היא למדה בחינוך ביתי כשהייתה צעירה, וכאשר התבגרה, עברה ללמוד בבית המדרש של מונטיצ'לו, ולאחר מכן בבית ספר הוסמל הול באילינוי.
מאז צעירותה, אקינס נמשכה לבמה ולתחומים הקשורים אליה. כשהייתה צעירה היא סייעה בעריכת העיתון "Reedy's Mirror" (המראה של רידי (אנ')). בבגרותה, עברה לניו יורק במטרה להפוך לשחקנית מצליחה, אך קריירה זו לא הייתה לה מקור פרנסה מספיק – מה שהוביל בסופו של דבר למעברה לקריירת כתיבה.
בשנת 1929 עברה אקינס להוליווד במטרה להמשיך לתסרט ולסייע בכתיבת סרטים. בשלב מאוחר יותר היא המשיכה לכתיבה גם עבור הטלוויזיה והרדיו.
במרץ של שנת 1932 נישאה אקינס להוגו רמבולד, מעצב במות ידוע. נישואים אלו לא נמשכו לזמן רב, בעקבות מותו של רמבולד באוקטובר של אותה השנה, רק כמה חודשים מאוחר יותר. לאורך חייה נטען כי הייתה במערכת יחסים עם השחקנית ג'וביינה הוולנד(אנ') עד שזו נפטרה בשנת 1936. אקינס היא דודה רבתא של לורי מטקאלף.[1][2]
זואי מתה ב-29 באוקטובר 1958 מסיבה לא ברורה, בגיל 72.[3][4]
חיים מקצועיים
עריכההישגיה בתחום התיאטרון והמחזאות
עריכהבשנת 1913, כתבה אקינס את המחזה הראשון שלה – "פאפא". מחזה זה הומחז בברודוויי 6 שנים מאוחר יותר, בשנת 1919. למעשה, המחזה הראשון של אקינס שהומחז בברודוויי היה המחזה "העיר הקסומה", אשר הומחז לראשונה ב-1 באוקטובר 1915.[5]
לאחר שפאפא הומחז בברודוויי, כתבה אקינס את המחזה "דקלאסה" (Declassée), אשר הצליח מאוד.
המחזה הנודע ביותר של זואי אקינס הוא מחזה בשם "המשרתת הזקנה"- עיבוד בימתי של רומן באותו השם שכתבה הסופרת אדית' וורטון. מחזה זה רץ בחודשים ינואר עד ספטמבר בשנת 1935. על העיבוד הבימתי הזה זכתה אקינס בפרס פוליצר לדרמה באותה השנה. [6]
בסך הכל, 19 מחזות שאקינס כתבה או עיבדה לבמה הועלו בברודוויי.[3][4][7]
הישגיה בתחום הקולנוע
עריכהבשנות ה-20 אקינס נכנסה גם לתחום הקולנוע, כאשר אולפני קולנוע החלו לפנות אליה בבקשה לקניית הזכויות למחזותיה במטרה ליצור סרטים המבוססים עליהם. בזמן שמחזותיה עובדו לסרטים, אקינס הפכה לתסריטאית בעצמה. היא כתבה ולפעמים אף סייעה בכתיבת סרטים כגון: "שרה והבן" ("Sarah and son"), "אישה של כולם" ("Anybody's woman"), "נשים עובדות" ("Working girls") ועוד.
- העיר הקסומה ("The magical city"), אוקטובר 1915
- פאפא ("Papa"), אפריל 1919
- דקלאסה (""Declassée), אוקטובר 1919
- אבא הלך לצוד ("Daddy's gone a-hunting"), אוגוסט 1921
- פרח הירח ("The moonflower"), פברואר 1925
- נסיך הכתר ("The crown prince"), מרץ 1927
- ליוונים הייתה מילה לזה ("The Greeks had a word for it"), ספטמבר 1930
- המשרתת הזקנה ("The old maid"), ינואר 1935
- "אבא הלך לצוד" עובד לסרט באותו השם.
- "פרח הירח" - עובד לסרט בשם "הסוד של אווה".
- "דקלסאה" עובד לשני סרטים- האחד סרט אילם עם אותו השם (דקלאסה (אנ')), והשני סרט בשם "חייה הפרטיים".
- "ליוונים הייתה מילה לזה" עובד לסרט "איך להינשא למיליונר".
קישורים חיצוניים
עריכה
זואי אקינס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
זואי אקינס, באתר AllMovie (באנגלית)
זואי אקינס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
עריכה- ^ {{{מחבר}}}, Zoe Akins to Be Wed to Hugo Rumbold, The New York Times, 1932
- ^ Anita Loos, The Talmadge Girls, Viking Press, 1978, עמ' 98
- ^ 1 2 3 ג'ון "סי" הופווד, ביוגרפיה של זואי אקינס, באתר IMDB
- ^ 1 2 הערך של זואי אקינס באתר ארכיון להיסטוריה של נשים.
- ^ J. Brooks Atkinson, The Play: Vine Leaves in a Heap, New York Times, 1930
- ^ הערך על פרס פוליצר, באתר אנציקלופדית בריטניקה הממוחשבת
- ^ 1 2 הערך של זואי אקינס, באתר Playbill - פלייביל