חאנים מונגולים
אחרי שהצליח לאחד את השבטים המונגולים, נבחר טמוצ'ין בקורילטאי בשנת 1206 לעמוד בראש האימפריה המונגולית המתהווה וקיבל את התואר ג'ינגיס חאן. ג'ינגיס היה החאן הגדול או הח'אקאן של האימפריה. כבר במהלך חייו הקצה ג'ינגיס שטחים לבניו ולקרובי משפחתו אחרים. הקצאות אלו נודעו כאולוס (Ulus). אחרי מותו של ג'ינגיס בשנת 1227 ירש אותו בתפקיד הח'אקאן בנו השלישי אוגדיי. לאימפריה המונגולית היו עוד שני חאנים גדולים נוספים, גויוק בנו של אוגדיי, ומונגקה, בנו של טולוי, שהיה בנו הצעיר של ג'ינגיס חאן.
אחרי מותו של מונגקה, פרצה מלחמת אזרחים על השליטה באימפריה בין שניים מאחיו של מונגקה, קובלאי חאן ואריק בוק. היא נקראת מלחמת האזרחים הטולויית על שם טולוי אביהם. מלחמת האזרחים הביאה לקריעתה של האימפריה. שליטי האולוסים ניצלו זאת והפכו לשליטים עצמאיים בתחומי שלטונם. האולוסים הפכו לחאנויות אוטונומיות. היו מספר חאנויות אבל אחרי כמה שינויי היערכות פנימיים התבססו בסופו של דבר ארבע חאנויות עיקריות, הידועות כיום בשמות שושלת יואן, צ'אגאטאי, אורדת הזהב ואילחאן.
החאנים הגדולים של האימפריה המונגולית
עריכה- ג'ינגיס חאן (1206-1227)
- טולוי (בפועל) (1227-1229)
- אוגדיי חאן (1229-1241)
- טורגנה חאטון (עוצרת) (1241-1246)
- גויוק חאן (1246-1248)
- אוגול גאימיש (עוצרת) (1248-1251)
- מונגקה חאן (1251-1259)
- מנדוחאי חאטון (1479-1510)
שושלת יואן
עריכהשושלת יואן הוא שמה הסיני של הח'אנות המונגולית, שכללה את קובלאי חאן ואת יורשיו אחריו. באופן רשמי נחשבו קובלאי ויורשיו לחאנים הגדולים של האימפריה, אך למעשה היו הח'אנויות האחרות עצמאיות לחלוטין. השליטים המונגולים של שושלת יואן היו קיסרי סין ואחרי שהצליחו להכניע את שושלת סונג איחדו את כל סין תחת שלטונם. שושלת יואן הודחה בסופו של דבר על ידי שושלת מינג. השמות להן הם השמות הסיניים הקיסריים של בני שושלת יואן ובסוגריים מצוינים השמות המונגולים.
- סצ'ן חאן (קובלאי) (1280-1294)
- צ'נגזונג חאן (טמור אולג'ייטו) (אנ') (1295-1307)
- ווזונג חאן (קאיסחאן קולוג) (אנ') (1307-1311)
- רנזונג חאן (איוברוואדה) (אנ') (1311-1320)
- יינגזונג חאן (גגן) (אנ') (1320-1323)
- יסון טמור חאן (אנ') (1323-1328)
- ראגיבה חאן (אנ') (1328)
- חוטוטו חאן (חושילה) (אנ') (1328-1329)
- ג'איאטו חאן (טו טמור) (אנ') (1329-1332)
- רינצ'יבל חאן (אנ') (1332)
- אוחטו חאן (טון טמור) (אנ') (1333-1370)
- מנדוחאי חאטון (מנדוחאי סצ'ן חאטון, המלכה מנדוחאי החכמה) (1479-1510)
אורדת הזהב זו הייתה חאנאט שהקים באטו חאן ממרכז אסיה ועד מזרח אירופה, חאנאט זו החלה לקבל את האסלאם ממחצית השנייה של המאה ה-13
אורדת הזהב; הייתה חאנאט שהקים באטו חאן
- באטו חאן (Batu Khan)
- ברקה חאן (Berke)
- אוזבק חאן (Öz Beg Khan)
- ג'אניבק חאן (Jani Beg)
- ברדי בק חאן (Berdi Beg)
- טוכטמיש חאן (Tokhtamysh)
- קוצ'וק מוחמד חאן (Küchük Muhammad)
- מורתדה חאן (Murtadha)
השושלת האילח'אנית
עריכההשושלת האילח'אנית היא הח'אנות שהקים הולגו חאן באזור איראן ועיראק לאחר שנשלח לכבוש את לב העולם המוסלמי על ידי אחיו מונגקה. הולאגו ויורשיו אחריו, הכירו בסמכות הנומינלית של החאן הגדול במזרח, גם אחרי התפרקות האימפריה אולם היו למעשה עצמאיים לכל דבר ועניין.