חוקת מצרים (2014)

סמל מצרים
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של מצרים

החוקה של הרפובליקה הערבית של מצרים 2014ערבית: دستور مصر 2014) היא החוקה המצרית העדכנית אשר נכנסה לתוקפה ב-18 בינואר 2014 בעקבות משאל העם במצרים בשנת 2014 (אנ') בנושא חוקי היסוד.[1][2] באפריל 2019 נערך משאל עם נוסף, על ביצוע מספר תיקונים בחוקה.

לאחר הדחת נשיא מצרים מוחמד מורסי בשנת 2013 הודיע צבא מצרים על הכנות ולוח זמנים לניסוח של חוקה חדשה למצרים,[3] שתחליף את חוקת 2012 (אנ') שהוביל הנשיא המודח מורסי. בעקבות המהלך הוקמו שתי ועדות שדנו בניסוח החוקה החדשה והגישו אותה להצבעה במסגרת משאל העם.[4][5]

עיקרי החוקהעריכה

החוקה שאומצה בשנת 2014, כמו החוקה שנוסחה תחת מורסי בשנת 2012, מבוססת על החוקה המצרית של 1971 (אנ'), שהייתה תקפה עד 2011.[6] החוקה מאשרת מבנה של נשיא ופרלמנט, שבין עיקרי פעילותם:[7]

  • הנשיא נבחר לתקופת כהונה של ארבע שנים ויכול לשמש כנשיא לתקופה של שתי קדנציות.
  • הפרלמנט רשאי להדיח את הנשיא או לא לאשר את מינויו.
  • הזכות לשוויון בין המינים היא בלי ניתנת לערעור ואין להפלות על רקע מיני ובכל מקום יהיה ייצוג לשני המינים.
  • האסלאם נותרה דת המדינה, אך נקבע חופש מוחלט של אמונה דתית וחל איסור להפלות מיעוטים דתיים.
  • לצבא תהיה הסמכות והיכולת למנות את שר הביטחון ל-8 השנים הבאות.
  • על פי החוקה, מפלגות פוליטיות אינן יכולות להתבסס על "דת, גזע, מין או גאוגרפיה"

תיקונים ותוספות בעקבות משאל העם ה-2019עריכה

ב-16 באפריל 2019, אישר הפרלמנט שינויים בחוקה כאשר רק 22 חברי פרלמנט הצביעו נגד השינויים, ואחד נמנע. השינויים נדרשו להעלות למשאל עם תוך 30 יום וב-19 עד 22 באפריל 2019 נערך משאל העם בו אושרר התיקון לחוקה ברוב של 88 אחוזים אך כאשר אחוז ההצבעה הכללי היה נמוך ועמד על 44 אחוזים.

סעיפיםעריכה

  • סעיף 140 תוקן כדי להאריך את כהונתו של הנשיא מתקופה של 4 שנים לתקופה של 6 שנים.
  • סעיף 241 שונה ובוטלה הגבלת הקדנציות של הנשיא על מנת להאריך את כהונתו הנוכחית של א-סיסי ולאפשר לו לעמוד לכהונה נוספת בתפקיד.

שינויים נוספים מחזקים את כוחו של הנשיא ומחזירים את יכולתו של למנות אדם לתפקיד סגן הנשיא (תפקיד שבוטל בשנת 2012). בנוסף מתחזקות סמכויות הנשיא על מערכת המשפט, עם שינויים בסעיפים 185, 189 ו-193 אשר הופכים את הנשיא לראש המועצה העליונה אשר אחראית בין היתר על רשיוות המשפט במדינה אשר ימנו את התובע הכללי ואת שופטי בית המשפט החוקתי העליון. בנוסף תנתן לנשיא הסמכות למנות ישירות את ראש בית המשפט החוקתי העליון.

שני תיקונים מתיחסים לתפקיד הצבא בממשל, תוך שינוי מוצע לסעיף 200 אשר קובע כי על הצבא "לשמור על החוקה והדמוקרטיה, לשמור על עמודי התווך הבסיסיים של המדינה ועל אופיה האזרחי, ולשמור על רווחי המדינה ועל זכות הפרט והחופש".

  • תיקון לסעיף 234 נותן לצבא מצרים את זכות הבחירה למינוי שר ההגנה.

תיקונים נוספים הופכים את הפרלמנט לגוף דו-מושבי, כאשר הבית העליון אשר בוטל בשנת 2014 הופך לסנאט, שיורכב מ -120 חברים נבחרים ו-60 שימונו על ידי הנשיא. שינויים בסעיף 102 מצמצמים את מספר חברי הבית התחתון מ-596 ל-450, כאשר לפחות 112 מושבים משורינים לנשים.



ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא חוקת מצרים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  ערך זה הוא קצרמר בנושא מצרים ובנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.