חוק הרופאים הווטרינרים

חוק הרופאים הווטרינרים הוא חוק העוסק באתיקת הרופאים הווטרינריים, בהכשרת ורישוי רופאים וטרינריים, אמצעי משמעת ופרסומים.[1] החוק נועד להחליף את פקודת הרופאים הווטרינריים מ-1991.

חוק הרופאים הווטרינרים
Emblem of Israel.svg
תאריך לועזי 22 בינואר 1991
תאריך עברי ז' בשבט תשנ"א
כנסת 12
משרד ממונה משרד החקלאות

עיקרי החוקעריכה

רשות לעסוק ברפואה וטרינרית
ברפואה וטרינרית יכול לעסוק מי שבידו רישיון או היתר זמני.
אדם שאינו וטרינר לא יעסוק ברפואה וטרינרית. הוא לא יתחזה לעוסק ברפואה וטרינרית או לכשיר לעסוק בה, בפרט אם קיבל אישור מהשר באישור ועידת הכלכלה, אז יוכל לבצע אותן פעילות בפיקוח רופא וטרינר.
הזכאי לקבל רישיון לעיסוק ברפואה וטרינרית הוא אזרח ישראלי או בעלי רישיון לישיבת קבע בישראל, אשר רכש השכלה ברפואה וטרינרית ועבר בחינות שקבע המנהל. אדם שאין עבר פלילי ושהמוסד להשכלה גבוהה ולרפואה וטרינרית העניקה לו תואר לסיום לימודיו.
לרופא הווטרינר מותר להעסיק עוזרים בלבד שלא יבצעו פעולות הדורשות שיקול דעת של רופא וטרינר.[1]
רשות להחזיק סמים ותרופות
רופא הווטרינר חייב להישמע להוראות וחוקי פקודת הרוקחות[2].

אמצעי משמעת ועונשיןעריכה

אמצעי משמעתעריכה

אם ראה השר האחראי רופא וטרינר מצבע את אחד מהמעשים הבאים, הוא רשאי בצו לשלול את רישיונו, להשעותו לתקופה שקבע או לתת לו נזיפה או התראה: 

הוא נהג בדרך שלא הולמת את מקצועו, הוא פרסם את העסק שלו בדרך אסורה (ראו פרק ה' בנוסח החוק המלא), הוא סימן כלב בניגוד להוראות החוק[3] וכו'.

לרופא הווטרינר יש אפשרות להגן על עצמו מן הצו, אם יגיש כתב הגנה בכתב ויטען את טענותיו בכתב ובעל פה. כתב ההגנה ידון בוועדה שהשר מינה, וזו תדון בכתב ההגנה ותגיש את החלטתה לשר.

עונשיןעריכה

מאסר של שנה יוטל על אדם שעסק בווטרינריה ואינו רופא וטרינר.

מאסר שלושה חודשים יוטל על רופא וטרינר המשתמש בתואר "מומחה" ואינו מומחה.

מאסר של שלוש שנים יוטל על אדם שהשיג או ניסה להשיג רישיון עיסוק בווטרינריה או תואר מומחה בווטרינריה שאינו זכאי לו.

מאסר של שנה יוטל על אדם שמעסיק אדם כווטרינר אם אינו מוסמך לווטרינריה.

בית משפט שהרשיע אדם בעבירה על חוק זה רשאי בנוסף לבטל באופן קבוע או זמני את רישיונו לעיסוק ברפואה וטרינרית.[1]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה