חוק שירות המדינה

חוק שירות המדינה נחקק בתשי"ט, 1959 והוא נועד להבהיר לבעלי התפקידים בשירות המדינה את גבולות תפקידם. הוא מסדיר את נושא המינויים לחלק מהמשרות בשירות המדינה ומפרט את הכללים בנדון.[1][2]

החלת החוקעריכה

הממשלה יכולה להודיע בהודעה שתפורסם ברשומות שהוראות חוק זה או חלקן יחולו על תפקידים בשירות המדינה, בנוסף היא יכולה להודיע שעל חלק מן המשרות לא יחולו הוראות חוק, כלומר על כל משרה יחולו כללים שונים בהתאם להחלטה.[1][2]

ועדת שירות המדינהעריכה

הממשלה תמנה ועדה של אחד עשר מנהלים כלליים ואנשי ציבור לוועדת שירות המדינה, שבראשה יהיה נציב השירות, שיבצע החלטות שיוחלטו על ידי הוועדה. הוועדה תוכל לפעול גם אם פחת מספר חבריה (בתנאי שהוא לא פחת ביותר משני חברים).

הממשלה תמנה נציב שירות מדינה. על מינויו לא תחול חובת המכרז והודעה על המינוי תפורסם ברשומות, תפקידו יהיה לבדוק את התאמת המועמדים לתפקידי שירות המדינה.[1][2]

חילופי תפקידיםעריכה

בכל שנה, שניים מחברי ועדת השירות יידרשו לפרוש, והממשלה תמנה במקומם שנים אחרים. רק במקרה שאחד מחברי הוועדה נפטר, התפטר או שנבצר ממנו להגיע, הממשלה ראשית למנות מישהו אחר במקומו.[1][2]

מינוי למשרהעריכה

המינוי ייעשה רק במקרה שהמשרה התפנתה בתקן.

לכל העובדים באותה משרה, בני שני המינים, בעלי מוגבלויות, בני עדות שונות תינתנה אותן זכויות.

רק במקרה של מינוי מנהל כללי, הדבר ייעשה על פי הצעת השר הממונה על אותו משרד לפי תנאים שהיא תקבע. במקרה כזה לא תחול חובת המכרז.

המועמד למשרה חייב לעמוד בבחינות ובמבחנים להוכחת יכולותיו, ולמשרה ייבחר המועמד המתאים ביותר.[1][2]

4.1. אזרחות או תושבות קבעעריכה

רק אזרחי ישראל או תושבי קבע בישראל יוכלו להתמנות למשרת עובד המדינה.[1][2]

4.2. דרך המינויעריכה

נציב הממשלה מכריז על המשרה בפומבי ורק אז אפשר יהיה למנות בעלי תפקידים באמצעות כתב מינוי חתום.

ועדת השירות יכולה לשנות כללים בכל הקשור לדרכי המכרז ולפרטיו.[1][2]

4.3 הטלת תפקיד באופן זמניעריכה

אם התפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו למלא את תפקידו, רשאי השר שלמשרדו קשורה המשרה (בהתייעצות עם נציב השירות) להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה הקצרה משלושה חודשים.

השר רשאי, לאחר התייעצות עם נציב השירות, להאריך את התקופה כל עוד סך התקופה הזמנית לא תעלה על שישה חודשים.

ובנוסף, רשאי השר, בהסכמת נציב השירות והיועץ המשפטי לממשלה, להודיע לממשלה על הארכת תקופת הטלת התפקיד באופן זמני מעבר לשישה חודשים בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.[1][2]

4.4 כושר רפואיעריכה

כל אדם אשר מתמנה לתפקיד עובד המדינה יתבקש לעבור סדרת בדיקות על ידי רופאים מוסמכים על מנת לבדוק את כשירותו הבריאותית, והוא יצטרך למסור לרופא עדכונים על מצבו הבריאותי.[1][2]

4.5 קירבה משפחתיתעריכה

ועדת השירות תקבע הגבלות למינויו של אדם למשרה במשרד כשקיימים יחסי קירבה משפחתית קרובה בינו לבין עובד באותה יחידה, והמינוי עשוי להביא ליחסי כפיפות ביניהם. את מידת הקרבה המשפחתית תקבע ועדת השירות בכללים.[1][2]

4.6 הצהרת אמוניםעריכה

עובד המדינה חייב להצהיר הצהרה בפני שר או עובד מדינה שהוסמך לכך והיא:

"אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא ביושר ובאמונה כל חובה המוטלת עלי כעובד המדינה".[1][2]

4.7 הצהרה על רכושעריכה

עובד המדינה חייב להצהיר לנציב שירות המדינה על נכסיו ועל חובותיו, של בן זוגו, ילדיו ועל מקורות הכנסתו בעבר אם הם עשויים להיות גם מקורות הכנסתם בעתיד. נציב שירות המדינה חייב לשמור בסוד את הצהרות הרכוש.[1][2]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה