חיוך של מונה ליזה

חיוך של מונה ליזה
Mona Lisa Smile
בימוי	מייק ניואל
הופק בידי	איליין גולדסמית'-ת'ומאס
תסריט	לורנס קונר, מארק רוזנטל
עריכה	מיק אודסלי
שחקנים ראשיים	ג'וליה רוברטס; אבון מוס-בכרך; לורה אלן; לסלי ליילס; טורי איימוס; ג'ון סקורטי; אלכסה פאלאדינו; ליסה רוברטס גילאן; לילי רייב; קריסטן קונלי; קריסטן ריטר; ג'ורדן ברידג'ס; מריאן סלדס; מגי ג'ילנהול; ג'וליה סטיילס; קירסטן דנסט; טופר גרייס; ג'יניפר גודווין; ג'ולייט סטיבנסון; דומיניק וסט; ג'ון סלאטרי; מרשה גיי הארדן; Whitney Avalon
מוזיקה	רייצ'ל פורטמן
צילום	אנסטס מיצ'וס
מדינה	ארצות הברית
חברת הפקה	Revolution Studios
חברה מפיצה	סרטי קולומביה, נטפליקס, FandangoNow
הקרנת בכורה	22 בינואר 2004
משך הקרנה	117 דק'
שפת הסרט	איטלקית, אנגלית
סוגה	סרט רומנטי, סיפור התבגרות, סרט דרמה, סרט קומדיה
הכנסות באתר מוג'ו	monalisasmile
	דף הסרט ב־IMDb

חיוך של מונה ליזה (באנגלית: Mona Lisa Smile) הוא סרט דרמה משנת 2003.

במאי הסרט הוא מייק ניואל, ומככבות: ג'וליה רוברטס בתפקיד הראשי, וכן קירסטן דנסט, ג'וליה סטיילס, מגי ג'ילנהול, ג'יניפר גודווין, דומיניק ווסט, מרשה גיי הארדן וג'ולייט סטיבנסון.

עלילהעריכה

בשנת 1953, בארצות הברית של אחרי מלחמת העולם השנייה, קתרין אן ווטסון (ג'וליה רוברטס) מקבלת משרת הוראה כמורה לאמנות בקולג' הנשים וולסלי. היא מביאה עימה רעיונות מודרניים על מקומה של האישה ומוסד הנישואים, היא מגיעה כדי להיות חלק מאוניברסיטה מתקדמת המקדמת נשים, אולם היא מגלה מוסד מיושן, בעל נורמות ישנות ופרימיטיביות בנוגע לנשים ולחינוכן.

מיד עם הגעתה היא מתוודעת לשתי עמיתות, מורות באוניברסיטה, איתן תחלוק את מגוריה. השתיים מציגות את העולם הישן אל מול העולם החדש, האחת, ננסי (מרשה גיי הארדן), מלמדת הליכות ונימוסים, מקפידה על גינונים ושמרנות ביתית, והשנייה, אמנדה (ג'ולייט סטיבנסון) מגחכת על הטפרים ששמורים היטב תחת הכפפות הלבנות של תלמידותיה, אשר בעבר חלקה מערכת יחסים עם אישה שלימדה באוניברסיטה, ובעתיד תסולק ממשרתה בעקבות שמועות על סיוע שהגישה לסטודנטיות במתן אמצעי מניעה.

קתרין מעוניינת לחנך את בנות הדור הצעיר לדעתנות, אמביציוזיות והצלחה ועושה זאת באמצעות לימוד אמנות מודרנית, למורת רוחם של חברי הנהלת האוניברסיטה וכן חלק מהסטודנטיות השמרניות יותר שלומדות אצלה.

הסטודנטיות מציגות את עצמן בפני קתרין בשיעור הראשון כאתגר לא קטן, כאשר הן מדקלמות את ספר הלימוד ועונות במקומה את פרטי היצירות שהיא מציגה בפניהן, משאירות אותה המומה וחסרת מילים, כאשר היא מגלה שאין עוד יצירות להציג בפניהן באותו השיעור, והן משחררות את עצמן באופן מופגן מהכיתה. בשיעור השני של קתרין, היא נענית לאתגר שהסטודנטיות הציגו בפניה, ומציגה בפניהן יצירות שלא ראו בעבר, אמנות מודרנית ולצידן השאלה ״האם זו אמנות״ ומי קובע, וזאת כדי לגרום להן לחשוב בעצמן בלי שספר הלימוד יגדיר להן מה נכון ומה לא.

הסרט מסתיים כאשר קתרין נוסעת במונית מחוץ לשערי האוניברסיטה, במטרה שלא לחזור, ובמקום זאת לטוס לאירופה. הסטודנטיות אותן לימדה נוסעות אחריה באופניים ומלוות אותה הלאה. בטי היא האחרונה שעוד רוכבת לצד המונית במאמץ לומר שלום ולהוכיח במאמציה את הכרת התודה שלה על השינוי שהיא הביאה לחייה.

ביקורתעריכה

הסרט זכה בעיקר לביקורת מעורבות^[1]. למרות הופעות של שחקניות טובות וסיפורי משנה בעלי מעוף, הסרט נחשב לסתמי^[2]. קלאודיה פליג מ-USA Today כותבת שזאת המקבילה הנשית ללכת שבי אחריו ללא הרגש והעוצמה^[3].

ביקורת פמיניסטיתעריכה

הסרט מעביר מסרים פרו-פמיניסטים, בדמויות הנשיות המוצגות בסרט, סיפורן ובחירותיהן:

קתרין (ג'וליה רוברטס) שנמנעת מחיי נישואים, מסרבת להצעת בן זוגה להנשא ומעדיפה לנהל רומנים שונים, בין היתר עם עמית, פרופסור שרמנטי לאיטלקית בעל נטייה לרומנים עם סטודנטיות (דומיניק ווסט). קתרין תגלה במהלך הסרט כי למעשה היא לא באה לסייע לתלמידותיה לבחור במה שנכון עבורן אלא שהיא מעוניינת לסייע להן לבחור במה שנכון בעיניה. וכי גישתה האנטי ממסדית אינה מתאימה לכולן. קתרין מחליטה לפרוש לאחר שנת הלימודים ולנסוע לאירופה, אף על פי שיכלה להישאר וללמד, אם הייתה מסכימה לתנאים שכובלים את חירותה האקדמית.
בטי (קירסטן דנסט) סטודנטית שמרנית וחדת לשון, לא אוהבת את קתרין ואת שיעוריה ומעבירה ביקורת על המתירנות של חברותיה. נוטה לכתוב מאמרי מערכת שמסבכים את המרצים שלה, ואף מביאה לפיטוריה של אמנדה, המורה שסייעה במתן אמצעי מניעה לסטודנטיות. בטי מתחתנת מיד בתחילת הסרט, ואף שהיא מהללת את תפקידה של האישה כרעיה וכאם, ומעודדת את חברותיה להנשא, היא מגלה כי בעלה בוגד בה ולקראת סוף הסרט מגישה בקשה לגירושין.
ג'יזל (מגי ג'ילנהול), סטודנטית מתירנית ומשוחררת, נוטה לנהל רומנים קלילים עם גברים שאינם מתאימים לה, בהתחלה עם פרופסור לאיטלקית ולאחר מכן עם הפסיכיאטר שלה. אוהבת את קתרין ומאזנת את בטי והערותיה הנשכניות לחברותיה. בסיום הסרט ג'יזל ובטי מתעדות לחלוק יחד דירה לאחר שהאחרונה תתגרש.
ג'ואן (ג'וליה סטיילס), הסטודנטית החכמה, שקתרין תולה בה תקוות שאולי היא מבין כולן לא תמהר להנשא ותמשיך ללימודי משפטים בייל, מה שג'ואן תכננה לעשות בתחילת הסרט. עם זאת, ג'ואן מעדיפה להנשא ומתחתנת בחשאי לקראת סיום הלימודים, כאשר היא מוותרת על ההזדמנות ללמוד בייל על אף שהתקבלה לשם. לקתרין היא מסבירה שהיא לעולם לא תתחרט על כך שלא הפכה לעורכת דין, אולם היא תתחרט על כך שלא נישאה.
קוני (ג'ניפר גודווין), היא הברווזון המכוער בחבורת הסטודנטיות, שהערותיה של בטי גורמות לה להרגיש לא יפה ולא מושכת, עד כי היא מאמינה לה ונוטשת את בן זוגה, כאשר בטי מספרת לה שהוא למעשה מאורס לאחרת. קוני מגלה שזה לא נכון, רק לאחר שהוא מספר לה שהיא שברה את ליבו ומצא לעצמו חברה אחרת. קוני מחליטה להילחם עליו למרות זאת.