סווינגינג

פעילות מינית
(הופנה מהדף חילופי זוגות)

סווינגינגאנגלית: Swinging) היא פעילות מינית שנערכת בין שלושה אנשים או יותר. סווינגינג יכול לכלול צפייה באחרים מקיימים יחסי מין, קיום יחסי מין עם בן/בת הזוג בעוד שאחרים צופים, או קיום יחסי מין עם אנשים שאינם בני/בנות הזוג (ההגדרה הנפוצה ביותר). זוגות העוסקים בסווינגינג נוטים להימנע מקשרים רומנטיים עם האנשים האחרים, ובכך הם מבדילים את עצמם מאנשים העוסקים בפוליאמוריה.

אנשים העוסקים בסווינגינג לעיתים קרובות נפגשים במועדוני סווינגינג, אשר הם מקומות בילוי שמכוונים למפגשים ארוטיים מסוג זה.

השפעות

עריכה
 
סמליל בו עושים הסווינגרים שימוש על מנת לזהות אלה את אלה בציבור

מחלות מין

עריכה

אנשים העוסקים בסווינגינג נחשפים לאותם סוגי סיכונים כמו אנשים הלוקחים חלק במין מזדמן, כאשר הסיכונים העיקריים להשתתפות בפעילות זו כוללים את הסיכון להיכנס להיריון או להידבק במחלת מין. אנשים העוסקים בסווינגינג יכולים להפחית את הסיכון בלהידבק במחלות מין על ידי ביצוע בדיקות לקיומן של מחלות מין, לפני שמחליטים לקחת חלק בפעילות מינית. בעוד שרבים מהעוסקים בסווינגינג משתמשים באמצעי מניעה, במקרים מסוימים הם עשויים שלא להספיק, משום שישנן מחלות מין שעשויות להתפשט גם כאשר משתמשים בקונדומים - כגון הרפס, HPV וסיפיליס. במחקר שנערך ב-1992 נמצא ש-7% מהאנשים שעסקו בסווינגינג בחרו להפסיק בעקבות ההתפשטות של מגפת האיידס. באותו המחקר צוין גם שכ־62% מהאנשים שהשתתפו במחקר, ציינו כי הם שינו את הרגלי המין שלהם, כאשר הם בחרו להיות יותר בררנים לגבי בני זוג עימם הם מקיימים יחסי מין ו/או על ידי הקפדה על שימוש באמצעי מניעה.[1]

מחקר הולנדי, שהשווה את התיעוד הרפואי אודות השכיחות של מחלות מין בכלל האוכלוסייה מצא כי השכיחות של מחלות מין הייתה הכי גבוהה בקרב אנשים צעירים, גברים הומוסקסואליים, ואנשים שעוסקים בסווינגינג.[2]

היריון

עריכה

היריון נחשב לתוצאה בלתי רצויה אפשרית לאנשים העוסקים בסווינגינג. ניתן למזער את הסיכויים להיכנס להיריון כתוצאה מסווינגינג על ידי קשירת חצוצרות (עיקור נשי), חסימת צינור הזרע (עיקור גברי), או לוודא שכל הנשים בקבוצה הן בגיל המעבר. פתרונות אחרים כוללים שימוש בקונדומים וגלולה למניעת היריון. שימוש נכון בקונדום בשילוב שיטה יעילה למניעת היריון ממזערים את הסיכון להריון ולהעברת מחלות מין.[3]

בחברה המערבית

עריכה

על פי הספר של טרי גולד "The Lifestyle: a look at the erotic rites of swingers"‏[4] התופעה החלה במלחמת העולם השנייה בקרב טייסים של חיל האוויר האמריקני ונשותיהם. לטענתו של גולד, שיעור התמותה בקרב הטייסים היה כה גבוה, וכי בשל כך נוצר קשר הדוק בין המשפחות של הטייסים על מנת שאם אחד מהטייסים ימותו בקרב, הטייס שנותר בחיים ידאג לצרכים של האלמנות - הן מבחינה רגשית והן מבחינה מינית.[5] עם תום מלחמת קוריאה התפשטה תופעת הסווינגינג מהקהילות הצבאיות אל הפרברים. באותה העת התופעה כונתה בכלי התקשורת "wife-swapping" (חילופי נשים).[6]

במהלך שנות ה-60, בהשפעת תנועת ה"Free love" (אנ'), תופעת הסווינגינג הפכה נפוצה יותר במגוון רחב יותר של מעמדות חברתיים וגילאים שונים.[7] בשנות השבעים פעילויות הסווינגינג הפכו אף שכיחות יותר.[8]

על פי מחקרים שונים מהפכת טכנולוגיית המידע והתקשורת, יחד עם פיתוח גלולות נגד היריון והעלייה בקיומם של טיפולים רפואיים לאנשים שנדבקו במחלות מין, הובילו לעלייה בתופעת הסווינגינג לאורך השנים.[9]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא סווינגינג בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Jenks, Richard J. (1998). "Swinging: A Review of the Literature". Archives of Sexual Behavior. 27 (5): 507–521. doi:10.1023/a:1018708730945.
  2. ^ Dukers-Muijrers, N. H. T. M.; Niekamp, A.-M.; Brouwers, E. E. H. G.; Hoebe, C. J. P. A. (2010). "Older and swinging; need to identify hidden and emerging risk groups at STI clinics". Sexually Transmitted Infections. 86 (4): 315–317. doi:10.1136/sti.2009.041954. PMID 20577016.
  3. ^ "Condom Effectiveness". advocatesforyouth.org. אורכב מ-המקור ב-2016-06-10. נבדק ב-2016-05-16.
  4. ^ Terry Gould, The Lifestyle: a look at the erotic rites of swingers. Vintage Canada, November 23, 1999 ISBN 1-55209-482-0
  5. ^ History of Wife Swapping, homerf.org
  6. ^ The History and Definitions of Swinging which is Couples Only, Liberated Christians, Inc.
  7. ^ Stone 1994, "Sex, Love and Hippies".
  8. ^ Sheff, Elisabeth (2005). Gender, Family, and Sexuality: Exploring Polyamorous Community. University of Colorado. p. 648.
  9. ^ D'Orlando, Fabio (2010). "Swinger Economics". The Journal of Socio-Economics. 39 (2): 303–304. doi:10.1016/j.socec.2009.12.008.