חלוץ מרכזי (הוקי קרח)

חלוץ מרכזי בהוקי קרח הוא שחקן בעמדת חלוץ שאזור המשחק העיקרי שלו הוא אמצע הקרח, הרחק מהלוחות. לחלוצים מרכזיים יש יותר גמישות במיקום שלהם ולכן לרוב הם מכסים בסופו של דבר יותר משטחי קרח מכל שחקן אחר. חלוצים מרכזיים הם מחליקים חזקים ומהירים באופן אידיאלי שמסוגלים לבצע תיקול נסיגה במהירות מעומק האזור היריב. בדרך כלל, חלוצים אלו צפויים להיות מוסרים מוכשרים יותר מאשר כובשי שערים, אם כי יש יוצאים מן הכלל - בדרך כלל מרכזיים גדולים יותר שמתמקמים ישירות מול הרשת כדי לקלוע בריבאונדים. הם אף צפויים להיות בעלי "ראיית קרח" יוצאת דופן, מנת משכל של הוקי, אינטליגנציה ויצירתיות. הם גם בדרך כלל החלוצים בעלי האוריינטציה ההגנתית ביותר על הקרח, מכיוון שהם צפויים לשחק את תפקיד השחקן השלישי בהגנה, לעזרת המגינים. מרכזיים בדרך כלל משחקים כחלק מקו של שחקנים שמוחלפים לעיתים קרובות כדי לשמור על רעננות ולשמור על תנועת המשחק.

משחק באזור ההתקפה

חלוצים מרכזיים נדרשים לכסות חלק ניכר מהקרח בכל שלושת האזורים. היכן שהחלוץ המרכזי נוטה לשחק באזור ההתקפה הוא בדרך כלל עניין של אימון והעדפה אישית. החלוצים המרכזיים אחראים לשמור על זרימת המשחק בתנועה, ובדרך כלל מטפלים ומוסרים את הדסקית יותר מכל שחקן עמדה אחר. בגלל זה, רוב החלוצים המרכזיים הטובים נוטים למסור הרבה יותר אסיסטים מלהבקיע שערים מכיוון שהמשחק עובר דרכם כשהם מנסים למצוא חברים פנויים בקבוצה. תחומי האחריות של החלוץ המרכזי באזור מקבילים לקשר התקפי הקלאסי מספר 10 בכדורגל.

כמו שיש מגוון סגנונות התקפיים שקבוצות אוהבות להשתמש, אף אופן השימוש בחלוצים מרכזיים באזור ההתקפה הוא מגוון כמו השחקנים עצמם. בדרך כלל תפקידו של החלוץ המרכזי בהתקפה הוא לנהל את ההתקפה בעצמו, לעזור לשחקנים אחרים, ולספק תמיכה לקרבות על הדסקית. הם מסתובבים ברוב אזורי הקרח ויש להם חופש רב בקבלת החלטות. הם אף צפויים להיות כל הזמן בתנועה ולגרום למגינים להתקשות לעקוב אחריהם.

כניסה לאזור

העניין של הבאת הדסקית לאזור בדרך כלל מתבצע בשתי דרכים. הדרך הראשונה כוללת את מוביל הדסקית הטוב ביותר של הקבוצה (בדרך כלל המרכזי) באמצעות מהירות החלוצים כדי לחצות את הקו הכחול עם הדסקית ולנהל את ההתקפה. הדרך השנייה מכונה בפי העם "לזרוק פנימה" (באנגלית: " dump in"), בו שחקן התקפה (כמעט תמיד מגן או חלוץ מרכזי) חובט את הדסקית מהאזור הנייטרלי לכל אחת מהפינות מאחורי הרשת היריבה בתקווה שחלוצי האגף הממהרים יוכלו לנצח את המגינים היריבים ולהשיג שליטה עליה. תפקידו של המרכזי במקרה זה הוא לספק תמיכה לחלוצי האגף אם הם יתערבו בקרב על הדסקית, ולתת לחלוץ האגף הנאבק אפשרות לנסות להזיז את הדסקית אליו, או לנסות לגרוף דסקיות משוחררות כאשר יהיו זמינות. לאחר שהדסקית משוחררת, ההתקפה יכולה להתנהל כרגיל.

מאחורי השער

כאשר חלוץ אגף של חלוץ מרכזי מותקף לאורך הקרשים, המרכזי יכול לתפוס עמדה מאחורי שער הקבוצה היריבה כדי לקבל את מסירת חלוץ האגף הלחוץ. מאחורי השער יש מקום טבעי לחלק מהמרכזיים לשחק בו. זו עמדה קשה מאוד להגנה כי היא מאלצת את המגינים היריבים לעזוב את החלק הקדמי של שערם. זה גם נותן לחלוץ המרכזי תצוגה ברורה של הקרח. ממיקום זה יש למרכזי נתיבי מסירה ברורים והוא ממזער את המרחק ואת הקושי של המסירות כמעט בכל חלק מאזור השער.

מעבר לקו הכחול

מרכזיים רבים מנצלים את הניידות והחופש שלהם כדי לנצל את אזור השער, האזור שבין נקודות העימות, כ-5 עד 15 רגל מהשער. אזור המשבצות הוא טריטוריית כובשי שערים הידועה לשמצה בשל קרבתו לשער והקושי שיש לקבוצה היריבה להגן עליה. מרכזיים רבים אוהבים את האזור הזה בגלל הפתיחות שלו. החזקת הדסקית באזור זה מעניקה למרכזי אפשרויות רבות ושונות, כמו גם מיקום מרכזי במשחק ההתקפה. מכאן השחקן יכול לבחור לחבוט את הדסקית לשער, לנסות למשוך מגינים מהשער על ידי החלקה, או למצוא שחקנים פנויים קרוב יותר לכלוב השער.

בנוסף, ללא הדסקית, החלוץ המרכזי יכול לבחור לכבוש את השטח הזה בחיפוש אחר סטיות של חבטות ארוכות טווח או ריבאונדים. מלבד כמה חלוצים מרכזיים גדולים יותר שמתמקדים בהבקעת ריבאונדים, מרכזיים ממעטים להתמקם ישירות מול השער עצמו מכיוון שבמקרה של איבוד, הרבה יותר קשה לחזור למצב הגנתי.

חציי הלוחות

חלק מהחלוצים המרכזיים ישחקו לצד חציי הלוחות. עמדה זו חשובה במיוחד למרכזי בכמה מערכות במשחקי כוח. שוב, זה נותן למרכזי מבט ברור על פני הקרח ואפשרויות רבות ושונות. מכאן הוא עשוי לבחור למסור בחזרה למגן על הנקודה, לרדת לאורך הלוחות אל חלוץ אגף מאחורי השער, או לנוע לכיוון השער עצמו בתקווה למשוך אליו מגינים. החיסרון של עמדה זו הוא שהיא מוגנת בקלות, ולמרכזי אין הרבה זמן לסקור את הקרח בחיפוש אחר חבר פנוי בקבוצתו.

במשחק כוח

גם ערכות משחקי הכוח מגוונות למדי, כך שתפקידו של החלוץ המרכזי יכול לנוע לטווח רחב של תפקידים. פעמים רבות אף על פי שהחלוץ המרכזי יבחר לפעול באזור השער או על חצי הלוח. עמדת חצי הלוח כאן הופכת קלה יותר למשחק מכיוון שלחלוץ המרכזי יש יותר זמן להסתכל על פני הקרח, והוא לא נלחץ כל כך על ידי המגינים. תפקידו של החלוץ המרכזי הוא לנהל את ההתקפה בעצמו ולחפש נתיבי מסירה כדי לפתוח שחקנים או לשוטט באזור השער בחיפוש אחר סטיות וריבאונדים.

משחק באזור הנייטרלי

התקפה

תפקידו של החלוץ המרכזי באזור הנייטרלי בצד ההתקפה אם הוא מחזיק בדסקית, הוא להביא את הדסקית לאזור ההתקפה על ידי נשיאה או חבטת הדסקית פנימה. אף על פי שכל שחקן רשאי לשאת את הדסקית לאזור, לרוב הכי סומכים על החלוצים המרכזיים שיעשו תפקיד זה על הצד הטוב ביותר, וזאת עקב מהירותם, זריזותם ויכולת שליטתם על המקל. אם שחקן אחר מחזיק בדסקית שבזמן התקפה לתוך האזור, תפקידו של החלוץ המרכזי הוא לספק תמיכה אם נושא הדסקית צריך למסור לשחקן אחר מעבר לקו הכחול. לאחר שהאזור הושג, ההתקפה עשויה להמשיך ולהתנהל כפי ראות עיניהם.

ב'זריקות פנימה', תפקידו של המרכזי הוא לספק תמיכה לחלוצי האגף בזמן שהם נלחמים על החזקה בפינות, ומנסים להשיג שליטה על דסקיות משוחררות.

הגנה

אסטרטגיות רבות ושונות הומצאו כדי להגן על האזור הנייטרלי. לעיתים קרובות הגנה מוצלחת על האזור הנייטרלי מובילה לפחות הזדמנויות לקבוצה היריבה לנהל התקפות.

כאן המרכזי יתמקד בעיקר בהחלקה ובהצללה על נושאי הדסקית היריבים כדי לנסות לגרום לאיבודי דסקית. הם אחראים לאמצע הקרח, ומנסים לנתק נתיבי מסירה ארוכים לשחקני התקפה. אם הקבוצה המגינה מצליחה להכריח איבוד, החלוץ המרכזי אחראי לרוב להפוך את כיוון המשחק או לקבל את המסירה הראשונה מחלוץ אגף שכפה בהצלחה איבוד.

מלכודות במשחק

בעת משחק במלכודת, החלוץ המרכזי בדרך כלל הוא חוד החנית של ההגנה בכך שמציב את עצמו באמצע הקרח בין הקו האדום לקו הכחול בעמדת ההגנה. בכך מאלץ את נושא הדסקית לפנות לכל אחד מהלוחות, שם החלוץ המרכזי וחלוץ האגף בצד הדסקית סוגרים אותו, "לוכדים" אותו בין שני המגינים והלוחות. כעת לשחקן המתקיף יש מעט מאוד אפשרויות, ובדרך כלל עליו לסגת ולמסור למגן, ואז הקבוצה המגינה יכולה לאפס את המלכודת. טקטיקה זו נוצרה על ידי הניו ג'רזי דווילס בסוף שנות ה-90 ומאז נעשה בה שימוש נרחב ב-NHL ובכל רמות ההוקי.

נעילת האגף השמאלי

כאשר משתמשים באסטרטגיית נעילת האגף השמאלי, תפקידו של המרכזי הוא בדרך כלל להצל על נושא הדסקית או לספק לחץ סמלי באזור הקבוצה היריבה כדי לאלץ אותם לנסות לעבור את הקרח עם הדסקית לתוך אזור הנעילה. זוהי אסטרטגיה ישנה בהרבה והיא פחות נפוצה ברמות העילית, אולם ב-2006 נעשה בה שימוש נרחב על ידי קרוליינה הוריקנס בדרכם לגביע סטנלי הראשון שלהם.

משחק באזור ההגנה

בניגוד לאחריות ההתקפית שלהם, האחריות ההגנתית של החלוץ המרכזי היא פשוטה יחסית. שוב, המרכזי חייב להיות מסוגל להשתמש ביכולת ההחלקה שלו כדי לכסות חלקים עצומים של הקרח, והוא אחראי על האחוז הגדול ביותר של הקרח באזור שלו מאשר כל עמדה אחרת.

הגנה על אזור השער

האחריות הראשונה והעיקרית של המרכזי היא להגן על אזור השער מפני חלוצים יריבים. זהו האזור הקשה ביותר להגנה על הקרח בגלל קרבתו לשער והיותו ממוקם באמצע הקרח. המרכזי אחראי לא רק על החלוץ המרכזי היריב, אלא גם על חלוצים אחרים שנכנסים לאזור. כמו המגינים, לעיתים קרובות מסתמכים על מרכזיים כדי לחסום חבטות למרחקים ארוכים תוך כדי סיור באזור. מכיוון שאין לוחות באזור השער, קשה לשחק פיזית על חלוצים יריבים, כך שהמרכזיים חייבים להיות טובים בשימוש במקלות שלהם כדי להגן באמצעות תיקולים, הרמות מקל ועבודות מקל אחרות.

הגנה על ההיקף

ההיקף הוא עמדת יתרון עבור ההגנה, הלוחות פועלות כמגן נוסף והקבוצה המגינה לעיתים קרובות תנסה לתחם את נושא הדסקית בין הלוחות ושני מגינים או יותר כדי לכפות איבודים. האחריות הכללית של המרכזי היא לספק תמיכה לשחקנים אחרים המעורבים עם נושאי הדסקית היריבים בקרבות דסקית באזור הלוחות על ידי מתן מוצא למגן הראשי (בדרך כלל מגן באזור ההגנה) למסור אליו את הדסקית אם הוא מסוגל לזכות בדסקית מהשחקן ההתקפי, אם כי המרכזי משתתף מדי פעם בקרבות הדסקית האלה אם הוא חייב.

פריצה מהאזור

כאשר הדסקית נאבדת על ידי הקבוצה ההתקפית, ההגנה חייבת להיות מסוגלת לצאת מהאזור בצורה זורמת. בפריצה יסודית בסיסית, הדסקית נשלטת על ידי ההגנה מאחורי השער, אשר לאחר מכן מעבירה אותה לאורך הלוחות לחלוץ. החלוץ המרכזי ממשיך בצד החיצוני של נקודת העימות ומתחיל להתפרץ לצד חלוץ האגף הנושא את הדסקית. אם חלוץ האגף אינו מוגן, הוא עלול להחליק את הדסקית בעצמו, ובמקרה זה המרכזי מספק אפשרות מסירה באזור הנייטרלי, או אם חלוץ האגף נלחץ, הוא יכול לבצע את מסירת הפריצה לחלוץ המרכזי במעלה הקרח. כאן המרכזי יכול לסחוב את הדסקית מהאזור בעצמו, או לחפש את חלוץ האגף החלש שנתקל בקרח במרכז.

פריצה מהירה משמשת לפעמים כדי לנצל את משחק המעבר המרושל של היריב. במערכה זו, המגן עובר ישירות למרכז ומסתלסל בנקודת הפנים. לאחר מכן, המרכזי יכול לשאת את הדסקית בעצמו או לנסות להעביר לחלוץ האגף החלש במעלה הקרח.

בזמן הריגת העונש

יחידת הריגת עונשין מורכבת בדרך כלל משני חלוצים ושני מגינים. תפקידו של המרכזי אינו שונה במידה ניכרת מכל חלוץ אחר, אם כי הם נכללים כמעט תמיד ביחידת הריגת עונשין לצורך נטילת העימות. תלוי באיזה מערך משתמשים בהריגת העונשין, המרכזי יחד עם החלוץ השני על הקרח ישחקו בהגנה צדדית גבוהה, בניסיון לחתוך נתיבי מסירה באזור השער. שנית, הם לוחצים על שחקני התקפה על הלוחות אם אין להם החזקה ברורה.

תיקול נסיגה

החלוץ המרכזי צריך להיות מוכן תמיד לפריצה מהירה של הקבוצה היריבה. המרכזי צפוי לשחק הכי עמוק באזור ההתקפי אך גם הראשון מבין החלוצים לתקל בנסיגה. בתיקול נסיגה, המרכזי צריך לקחת את השחקן היריב הראשון שלא מכוסה.

עימותים

בדרך כלל תפקידו של המרכזי לזכות בעימותים בשביל קבוצתו. מרכזיים משתמשים בטקטיקות רבות ושונות כדי לזכות בעימותים המנוצלות על ידי הכוח או המהירות שלהם.

טכניקות והעדפות לעימות משתנות מאוד משחקן לשחקן בהתאם למיומנות השחקן בעימות, מהירות, כוח וזריזות. למרות שטכניקות העימות שונות מאוד, זה כמעט אוניברסלי עכשיו כשהמרכזי הופך את היד התחתונה שלו וזוכה בעימות עם גב היד שלו כדי לצבור יותר כוח בעת משיכת הדסקית לכיוונו.

מרכזיים גדולים יותר, כבדים יותר וחזקים יותר עשויים להעדיף להשתמש בטקטיקות כוח כמו קשירת המרכזי היריב וניצחון בדסקית עם רגליו או התגברות על היריב על ידי קריעת הדסקית באמצעות כוח טהור. מרכזיים קטנים ומהירים יותר עשויים להשתמש בטקטיקות מהירות כמו ניסיון ליצור קשר עם הדסקית לפני שליריבו יש סיכוי להכניס את המקל שלו לנקודה, או טכניקת ההחלקה שבה הוא מאפשר ליריבו גישה לנקודה בקלות כדי שיוכל להחליק את המקל שלו מתחת ולמשוך את הדסקית בחזרה החוצה.

עימותים הם קריטיים להצלחת הקבוצה בהתקפה או בהגנה. לשם כך, מרכזיים שעלולים ללקות בחסר בתחומים אחרים, במיוחד בהתקפה, עדיין יכולים להיות בעלי ערך לקבוצה אם הם מתעמתים מעולים. עימותים משמשים לעיתים קרובות כמדד לאפקטיביות הגנתית, ומתעמתים טובים משחקים דקות רבות בהריגת העונשין ובמצבים מובילים במשחקים מאוחרים שבהם יש חשיבות חיונית להחזקה מידית על הדסקית.

הערות שוליים

Podnieks, Andrew (2007). The Complete Hockey Dictionary. Fenn Publishing. ISBN 978-1-55168-309-6.