פתיחת התפריט הראשי
מסמך היסוד של חברת חליפין

חליפין הייתה חברה שהוקמה להצלת רכוש יהודי מפולין.

לאחר הצלחת "הסכמי ההעברה" מגרמניה, החליטו המוסדות על פעולה דומה בפולין. ההסכם נחתם בתחילת 1937 ונכנס לתוקף החל ב-1 במאי 1937.

עיקרי ההסכםעריכה

כספים שיפיקידו יהודי פולין בחשבון חברת "חליפין" בפולין יוכלו לשמש לפעולות: תשלומים עבור חשבונות לסחורות שנשלחו לפולין על ידי סוחרים יהודים בארץ ישראל. העברה לזכות חשבון בבנק בארץ ישראל של: כספי עולים יהודים, סכומים המיועדים לקניית קרקעות בארץ ישראל או בעד תשלום חלקי, כספי מחיה לסטודנטים, כספי סיוע, כספים לטובת תיירים יהודים בארץ ישראל.

כספים שנועדו לפעולות הבאות יועברו מארץ ישראל לפולין או שיתבצע חליפין בין זלוטי ללא"י: תמורת חשבונות עבור סחורות שנשלחו מפולין לסוחרים יהודים בארץ ישראל, סכומים של נוסעים ותיירים מהארץ לפולין שתמורתם בזלוטי תעמוד שם לרשותם.

תהליך ההעברה של הכסףעריכה

  • סכומים בזלוטי הופקדו לחשבון בשם "ארץ ישראל", שהתנהל בחברת Polski Instytut Rozrachunkowy” - בוורשה.
  • המפקיד בפולין חתם על תנאי ההעברה של חברת חליפין ושילם מס (7% מסכום התשלום) לקרן המיוחדת לשם עידוד החליפין של החברה. בסיום התהליך קיבל המפקיד תעודת תשלום.
  • חברת "חליפין" החליפה את הזלוטי ללא"י על ידי יבוא סחורות מפולין.
  • תשלומים בלא"י בארץ ישראל הוכנסו לחשבון בשם "פולין" בבנק פ.ק.או. בתל אביב.
  • סוחרים שייבאו סחורות הפקידו את הסכומים עבור הסחורות בלא"י לחשבון "פולין" וסכומים אלו הועמדו לזכות המפקידים. הסוחרים הפולנים קיבלו את תמורת הסחורות שלהם בזלוטי מחשבון "ארץ ישראל" בפולין.
  • כאשר היהודי מפולין הגיע לארץ, הוא קיבל את הסכומים ששילם בפולין בניכוי עמלות בנק ועמלות אחרות.

מאחר שבפולין הצטברו סכומים בזלוטי ואילו החשבון בתל אביב היה ריק רוב הזמן, נכנסו המפקידים לתור, וקיבלו את הכספים על פי התור אלא אם וועדה מיוחדת שפעלה בוורשה החליטה אחרת.

על מנת לעודד סוחרים לייבא סחורות מפולין, ועל מנת שיהיה כסף בחשבון בתל אביב, נתנה להם חברת "חליפין" הטבה (על חשבון המפקידים), כך שאחרי כל הקיזוזים הסכום שקיבלו המפקידים בפועל היה בשווי כ-70 אחוז מהפקדתם.