חניון לילה
חניון לילה (או "אתר קמפינג") הוא אתר המיועד למחנאות ומשמש ללינה באזור שאינו מיושב, בדרך כלל משמש כבסיס ליציאה לטיולים בסביבה.
בחניון הלילה ישנו שטח, או מספר שטחים מוכרזים, שבו אנשים יכולים להקים מקום ללינת לילה באמצעות אוהלים, או קרוואנים.
ישנם אתרים לחניון לילה שיש בהם מתקנים ייעודיים לסייע לשוהים בחניון, כגון: ברזי מים לשתיה, סככות, חיבורי חשמל, בתי שימוש קבועים או ניידים, מקלחות, עמדות למנגל, ועוד. חלק מהאתרים מותאמים לגישה בכלי רכב לחניון, ובחלקם המקום רחוק מכל כביש, ומיועד לתרמילאים כמקום למנוחה ושינת לילה בשטח. בדרך כלל יש פחי אשפה לאיסוף הלכלוך בכל חניון לילה מוכרז, אך בחלק מהחניונים ישנו שילוט המבקש לאסוף את הפסולת ולקחתה מהמקום, היות ושירות נקיון לא פעיל בהם.
חלק מחניוני הלילה דורשים תשלום עבור השהייה במקום, כדי שיוכלו לשמור ולפתח את המקום. ובאחרים יש צורך להרשם מראש כדי להבטיח שהמקום יהיה פנוי מקבוצות אחרות.
בניית אהלים וחניית לילה בשטח טיולים שאינו מיועד לחניון, עשוי במדינות מסויימות או באזורים מסויימים להיות אסור על פי חוק. ויחשב מטרד המזיק לסביבה, ועלול לגרור קנסות[1]. בהולנד למשל, חניית קרוואן יכולה לגרור קנס של 500 יורו לאדם!. בארצות הברית, בפארקים ויערות לאומיים וממלכתיים רבים יש אתרי חניוני לילה ייעודיים, אך בדרך כלל מאפשרים קמפינג בכל מקום, למעט הוראה לשמירת מרחק מסוים ממקורות מים או אזורים מפותחים. קמפינג עשוי להיות אסור גם ב"אזורים מיוחדים" מסוימים של יערות לאומיים המכילים צורות קרקע או צמחייה יוצאת דופן, כדי למנועפגיעה בטבע. בחניוני הלילה ניתן בדרך כלל להדליק מדורות, לחימום או לבישול, דבר שנאסר פעמים רבות בשטחים שאינם ייעודיים.
בחלק ממחוזות קנדה, ישנה דרישה לשנות את מיקום החונים ב-100 מטר לפחות, אחת ל-21 יום, כדי למנוע התיישבות קבועה בשטח. גם יש לקבל רשיון לצורך קיום אירועים מאורגנים בשטח, וכן ישנם מקומות המוגבלים לכניסת כלי רכב ממונע[2].
בישראל, בחניוני הלילה המופעלים על ידי הקרן קיימת לישראל, יש לתאם מראש שהייה בחניוני לילה לקבוצה מעל 50 איש, וכן פעילות קבוצתית למעל 100 איש, או פעילות אתגרית אפילו לאדם בודד. הפעילות באתרים חייבת לענות על התנאים הנדרשים בהוראות הקרן הקיימת, ביניהם דרישה להתחשבות במשתמשים אחרים בשטח ובאוכלוסייה המתגוררת בקרבתו, ושהפעילות לא תהווה סיכון להתלקחות אש, כן קיימת מגבלה על עוצמת הרעש והתאורה בחניונים.[3]
ברבים מחניוני הלילה המופעלים על ידי רשות הטבע והגנים יש צורך להירשם ולשלם מראש עבור השימוש בחניון ו/או במתקניו, כמו כן חל איסור מוחלט להכניס כלבים לחניוני הלילה בתשלום[4].
חניוני קרוואנים
עריכה
בצפון אמריקה ובבריטניה, באתרי קמפינג רבים יש מתקנים מיוחדים כחיבורי חשמל, מערכות מים וביוב, ושירותים נוספים עבור רכבי פנאי, והם ידועים גם בשם פארקי קרוואנים.
חניוני לילה מסחריים וממשלתיים כאחד גובים בדרך כלל תשלום סמלי עבור הזכות לקמפינג שם, לכיסוי הוצאות, ובמקרה של אתר קמפינג עצמאי, כדי להרוויח. עם זאת, ישנם בצפון אמריקה אתרים שאינם גובים דמי שימוש ומסתמכים על מקורות כגון תרומות וכספי מיסים. לינה בחניון של חנויות גדולה גם היא נפוצה, וישנם קמעונאים המקבלים רשמית קרוואנים לחניונים שלהם[5].
ישנם אתרי קרוואנים המורכבים מתושבים קבועים, החונים במקום לטווח ארוך או ומתגוררים באופן קבוע בבתים ניידים או קרוואנים.
פארק נופש
עריכהפארק הנופש הוא גרסה בריטית לפארק הקרוואנים בצפון אמריקה. הפארק נוצר כדי לאפשר יצירת מגורים זמניים לאורך החוף, עבור נופשים, וליצור הכנסה לבעלי הקרקעות באזור. על פי חוקי התכנון הבריטיים, אין אפשרות לתושבות קבועה במקום, ולכן הפארק חייב להיות סגור לחלוטין לכולם למשך חודשיים לפחות בכל שנה. הקרוואנים או המגרשים מושכרים לטווח ארוך על ידי בעל הקרקע. והשכירות כוללת שירות מים זורמים, ביוב ותחזוקה כללית על ידי בעל הקרקע. חלק מפארקי הנופש כוללים אתר קמפינג קטן למטיילים באזור, שבו הם יכולים לשלם כדי להקים אוהלים או להחנות קרוואנים. לנופשים במקום יש גישה מלאה למתקני פארקי הנופש, הכוללים שירותי כביסה ומקלחות. ברוב פארקי הנופש ישנו בניין מרכזי, שבו יהיו חנויות נוחות, מסעדות ואמפיתיאטרון רב תכליתי המשמש הן לבידור בימתי והן לבידור מבוסס פעילות.
אתרי קמפינג פרטיים
עריכהבבריטניה ישנם אתרי קרוואנים קטנים יותר בבעלות פרטית שצריכים להיות מאושרים על ידי מועדון הקמפינג והקרוואנינג בבריטניה. אתרי קמפינג אלה שמורים בדרך כלל אך ורק לחברי מועדון. אתרי קמפינג קטנים אלה מורשים לפעול תחת חוק בריאות הציבור 1936 וחוק הקרוואנים והפיקוח על הפיתוח 1960.
מחנאות כפרית
עריכהבארה"ב, בעיקר באזורים מוגנים גדולים ולא מפותחים. ישנם אתרי קמפינג שניתן להגיע אליהם רק ברגל, אופניים, קאנו או על גבי סוסים. בדרך כלל באתרי קמפינג אלו יש מספר מקסימלי קבוע מראש של אנשים המורשים להישאר שם בלילה. וקיימים בהם תקנות מחמירות בנוגע לאחסון מזון והגנה על משאבים. בדרך כלל בפארקים מוסדרים או באזורים פראיים, אתרי הקמפינג דורשים אישור, אשר עשוי להיות בחינם, וניתן להשיגו במרכזי מבקרים ותחנות פקחים.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ החוק במדינות שונות באירופה
- ^ חוקי פעילות הפנאי וחניוני הלילה בקנדה
- ^ תנאים לפעילות בחניוני לילה באתר קרן קיימת לישראל
- ^ כלבים - גנים לאומיים ושמורות טבע - רשות הטבע והגנים
- ^ חברת וולמארט מאפשרת עקרונית לקרוואנים לחנות בחניוניה, אך יש לתאם מראש ספציפית מול הנהלת החנות המקומית ראה באתר חברת וולמרט