חרבא דמשה

ספר קבלה

חרבא דמשה (השם הוא בארמית, פירושו: "חרבו של משה") הוא חיבור מאגי קדום המשתייך לתחום הקבלה המעשית, שתאריך יצירתו אינו ידוע, ומשתרע מתחילת המאה הראשונה לספירה, ועד סוף האלף[1].

הספר מכונה "חרבא דמשה", ככל הנראה על שם פתיחתו "ארבעה מלאכים ממונים על החרב... וכל אותם השרים ליזקק למשה בן עמרם וכו'", כאשר טקס חרב מאגי זה ממשיך לשמש (לפחות חלקית) במהלך הספר. הספר מכיל רשימה של טקסים או שמות קדושים שעל האדם לומר על מנת לגרום לדבר מה (לדוגמה - "להוציא איש מן האסורים[2]"), והוא החיבור המאגי הגדול ביותר שנשתייר לנו מתקופה זו[3].

אזכורו הראשון הידוע לנו הוא באיגרת רב האי גאון לחכמי קירואן בענייני כשפים: "והנוסחים שראיתם הרוצה לעשות כך וכך יעשה כך וכך, הרבה מאד יש אצלנו מזאת כאשר נקרא ספר הישר ואשר נקרא חרבא דמשה אשר תחלתה ארבעה מלאכים ממונים על החרב, כי יש בה גבהות ונפלאות ובספר הנקרא רזא רבה חוץ מן המחותכות והפרטים שאין להם קץ ולא מספר, והרבה יגעו והוציאו שנותיהן ולא מצאו אמתה לדבר[4]."

החיבור ראה אור לראשונה ב-1896 על ידי מ. גסטר, ואילו בתשנ"ז-1997 יצאה לאור מהדורה מחקרית חדשה על ידי יובל הררי, הכוללת בתוכה גם מחקר על הספר, ומתבססת על כתב יד הקדום בכ-200–300 שנה מכתב היד עליו התבסס גסטר.

לקריאה נוספתעריכה

  • חרבא דמשה, באתר היברובוקס
  • חרבא דמשה, מהדורה חדשה ומחקר, יובל הררי, הדפסה ראשונה ה'תשנ"ז-1997 הדפסה שנייה 2015.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גסטר העריך את זמנו בין המאות ה1–4 לספירה, ואילו הררי כותב "אין סיבה להקדימו אל מעבר למחציתו השנייה של האלף הראשון לספירה". חסם תחתון לזמן חיבורו מהווה מכתב של רב האי גאון, מסוף האלף הראשון, המזכיר את הספר
  2. ^ כלומר מהכלא
  3. ^ מקור לטענה האחרונה -חרבא דמשה (מהדורת יובל הררי) באתר מאגנס
  4. ^ תשובות הגאונים החדשות, שמחה עמנואל, בהוצאת מכון אופק, סימן קטו