חריטדינה בנדרס-לטבוהר

חריטדינה בנדרס-לטבוארהולנדית: Gerritdina Benders-Letteboer;‏ 1 בספטמבר 190913 במרץ 1980) הייתה חברת ההתנגדות ההולנדית, שהגנה באופן פעיל על אזרחים יהודים הולנדים רבים מפני רדיפות וגירוש נאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. היא ובעלה הוכרו על ידי יד ושם כחסידי אומות עולם לאחר מותם[1][2][3][4] היא ובעלה זכו לכבוד גם על ידי קרן ראול ולנברג, שהציבה את שמותיהם ב"רשימת המושיעים ההולנדים".[5][6]

חריטדינה בנדרס-לטבוהר
Gerritdina Benders-Letteboer
אין תמונה חופשית
לידה 1 בספטמבר 1909
אמבת אלמלו, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 במרץ 1980 (בגיל 70)
אמסטלפיין, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 13 במרץ 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג יוהאן בנדרס עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חסידת אומות העולם (27 במרץ 1997) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

בנדרס לטבוהר נולדה ב-1 בספטמבר 1909 אמבת אלמלו, מועצה מקומית לשעבר במחוז אוברייסל.[7]

חריטדינה לטבוהר התחתנה עם יוהאן בנדרס (1907–1943) מתישהו במהלך אמצע עד סוף שנות ה-30. יליד בלומנדייל, חבר פעיל בתנועת ההתנגדות ההולנדית במהלך מלחמת העולם השנייה תוך שהוא ממשיך בעבודתו כמורה. הם התיישבו באמסטלפיין שבצפון הולנד. בתם הראשונה נולדה בשנת 1939.[8][9]

מלחמת העולם השנייהעריכה

חריטדינה בנדרס-לטבוהר ובעלה, יוהאן בנדרס, הפכו לחברים פעילים בתנועת התנגדות ההולנדית בתגובה לפלישה וכיבוש הולנד על ידי גרמניה במאי 1940, וגירושם של סטודנטים יהודים מאמסטרדם ליסאום במסגרת סדרה של חוקי רדיפות שנחקקו נגד אזרחים יהודים הולנדים.[10][8][11]

בנדרס לימד את תלמידיו לזייף תעודות זהות ותעודות מזון עבור יהודים. כדי לעזור להם להימנע מגירוש, יוהאן בנדרס עודד את אשתו להפוך את ביתם למסתור עבור גברים, נשים וילדים יהודים. בין אלה שמצאו מקלט בבית בנדרס היו שתיים מתלמידיו לשעבר של בנדרס, רוזאלי וקייטי ווינברג, אחיות יהודיות שעזבו את בית הוריהם באיי הודו המזרחיים ההולנדיים להתגורר אצל דודתם בהולנד, ולפתע מצאו את עצמם בסכנת גירוש. הם נשארו בבית בנדרס עד שחרורה של הולנד מידי הנאצים.[8][10][11]

בשנת 1941 נולדה בתם השנייה.[9] עד 1943 הם סיפקו מחסה לור פולק, ששרדה בסופו של דבר את המלחמה והיגרה לארצות הברית.[12]

באותה שנה (1943), שכן הלשין לשלטונות הגרמנים על פעילות ההתנגדות של בנדרס. בתגובה פשט הגסטפו על בית בנדרס ב-4 באפריל 1943, עצר את יוהאן בנדרס, לור פולק וקייטי ווינברג וכלא אותם. בעת מעצרו היה ליוהאן בנדרס רשימה בכיס עם שמות וכתובות מקודדים של 18 אנשים יהודים שעזר להסתיר. חריטדינה בנדרס-לטבואר הייתה בהריון ואם לשתי בנות צעירות.[8][10][9][11]

 
מחנה מעבר ווסטרבורק, הולנד (1940–1945, תצלום צבאי)

לור פולק וקייטי ווינברג נשלחו למחנה המעבר בווסטרבורק כדי להמתין לגירוש למחנה ריכוז גרמני.[8][10]

לאחר מעצרו ומותו של בעלה המשיכה חריטדינה בנדרס-לטבוהר במלאכת ההתנגדות וההצלה שהחלו שניהם. אחרי שחיפשה ומצאה את לור פולק, שנמלטה ממחנה הריכוז אליו גורשה, היא החזירה אותה בשלום לביתה, ואז חיפשה אחר תלמידה לשעבר של בעלה, יאן דוידנס, והביאה אותה לביתה. כדי למנוע את הצבתה לעבודות כפייה, קייטי ווינברג הפכה אז גם לחלק מהמשפחה המחודשת כששוחררה מווסטרבורק.[10]

לאחר המלחמהעריכה

בעקבות המלחמה החלה חריטדינה בנדרס-לטבוהר לבנות חיים חדשים לא רק לה ולבנותיה, אלא גם לאחת הנערות שהגנה מפני רדיפות וגירוש נאצים, לור פולק, שגילתה שכל משפחתה נרצחה במהלך השואה. לור התגוררה בביתה במשך ארבע שנים לפני שהיגרה לארצות הברית.[13][10]

מותהעריכה

חריטדינה בנדרס-לטבואר נפטרה באמסטלפיין, צפון הולנד, הולנד ב-13 במרץ 1980.[9][14]

פרסיםעריכה

ב-27 במרץ 1997 הוכרזו לאחר מותם חריטדינה בנדרס-לטבוהר ובעלה יוהאן בנדרס על ידי יד ושם כחסידי אומות העולם.[15][10][11]

בני הזוג זכו גם לכבוד כאשר רחוב באמסטלפיין נקרא על שמם כהוקרה לפעילותם בזמן מלחמת העולם השנייה.[8]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Benders, Johan & Gerritdina Letterboer,” in “Righteous Among the Nations Honored by Yad Vashem 1 January 2017.” Jerusalem, Israel: Yad Vashem.”
  2. ^ Benders, Johan & Gerritdina (Letterboer),” in “Righteous Among the Nations.” Jerusalem, Israel: Yad Vashem, 1997.
  3. ^ Benders, Johan (Netherlands) (אורכב 29.04.2018 בארכיון Wayback Machine)”, in “The Righteous During the Holocaust.” Farmington Hills, Michigan: Holocaust Memorial Center, Zekelman Family Campus, retrieved online April 27, 2018.
  4. ^ Johan Benders.” De geschiedenis van het Humanitarisme in Nederland: Retrieved online April 27, 2018.
  5. ^ Johan Benders and GerrItdina Benders-Letterboer,” in “List of Dutch Saviors.” Jerusalem, Israel and New York, New York: The International Raoul Wallenberg Foundation.
  6. ^ "Johan Benders" (bio). Jerusalem, Israel and New York, New York: The International Raoul Wallenberg Foundation.
  7. ^ Gerritdina Letteboer, Johan Letteboer, Janna Letteboer, and Johanna Liese, in “Gerritdina (Benders) Letteboer.” Geni: Retrieved online April 27, 2018.
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 Johan Benders, The International Raoul Wallenberg Foundation.
  9. ^ 1 2 3 4 ”Gerritdina Benders-Letteboer and Johan Benders, De geschiedenis van het Humanitarisme in Nederland.
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Benders, Johan & Gerritdina (Letterboer), Righteous Among the Nations, Yad Vashem.
  11. ^ 1 2 3 4 Johan Benders, The Righteous During the Holocaust, Holocaust Memorial Center, Zekelman Family Campus.
  12. ^ Bep Meijer Zion (middle), on her honeymoon in New York, poses on a park bench with her sister, Renee Meijer Beck (left), and a friend, Lore Polak” (photograph number: 25315). Washington, D.C.: United States Holocaust Memorial Museum.
  13. ^ Lore Polak, in photo of Bep Meijer Zion on her honeymoon in New York (photograph number: 25315), United States Holocaust Memorial Museum.
  14. ^ Gerritdina Benders-Letteboer, Geni.
  15. ^ Benders, Johan & Gerritdina Letterboer), Righteous Among the Nations Honored by Yad Vashem 1 January 2017.