טבח שארפוויל

טבח שארפוויל
	ציור טבח שארפוויל על ידי רודנס גודפריי, 1960
תאריך	21 במרץ 1960
מקום	שארפוויל
קואורדינטות	26°41′18″S 27°52′19″E / 26.6883°S 27.8719°E
סוג	טבח
הרוגים	69

טבח שארפוויל (באנגלית: Sharpeville Massacre) אירע בעימותים של כוחות משטרה של דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, עם מפגינים בעיירת השחורים שארפוויל ב-21 במרץ 1960. השוטרים הרגו 69 מפגינים ופצעו רבים נוספים.

בשנת 1966 אימצה העצרת הכללית של האו"ם את "היום הבינלאומי לביעור האפליה הגזעית" בתאריך 21 במרץ, כזכר לטבח.^[1]^[2]

האירוע

בדצמבר 1959 הכריז הארגון שעמד בחוד החנית של המאבק באפרטהייד, הקונגרס הלאומי האפריקני (ANC), על שורת מצעדי מחאה בני יום אחד נגד "חוק אישורי המעבר", אחד מחוקי האפרטהייד הקשים והמגבילים ביותר שהוטלו על השחורים במדינה. ארגון ההתנגדות המתחרה, הקונגרס הפאן אפריקניסטי (PAC), קרא לעומת זאת למאבק רציף יותר, שכלל סירוב לשאת אישורים והתייצבות המונית בתחנות המשטרה על מנת להיעצר. כל זאת כחלק ממדיניות המאבק הבלתי אלים שנקטו תנועות ההתנגדות באותה עת. ANC תכנן להתחיל בצעדי המאבק ביום 31 במרץ 1960, אך יריביו ב-PAC ביקשו להקדימם, והזדרזו לקבוע את תחילת מערכתם לתאריך מוקדם יותר ב-10 ימים.

ב-21 במרץ 1960 נע מצעד מפגינים לכיוון תחנת המשטרה בשארפוויל. מספרם נע בין 5,000 ל-7,000 איש. הקהל היה להוט אך לא אלים, פרט לבודדים שיידו אבנים לעבר תחנת המשטרה. הקהל התקדם לעבר גדר תחנת המשטרה, והשוטרים חששו מניסיונות פריצה. למקום הוזנקו מטוסי שיטור שטסו בגובה נמוך וניסו לפזר את ההפגנה, ללא הועיל. חלק מהמפגינים הגיבו ביידוי אבנים, מהם נפגעו שלושה שוטרים. השוטרים ניסו להשתמש בגז מדמיע ובאלות, אך לא הצליחו לעצור את המפגינים. בסביבות השעה 13:00 ניסתה המשטרה לעצור מפגין. המפגינים הגיבו בזעם, ובתגובה כוחות המשטרה פתחו באש לעבר המפגינים. כתוצאה מהירי נהרגו 69 מפגינים ו-180 נפצעו. לאחר הירי הקהל התפזר.

הירי בשארפוויל היווה נקודת מפנה דרמטית בהיסטוריה של דרום אפריקה. גל של שביתות, הפגנות אלימות והיעדרויות מעבודה שטף את המדינה, והממשלה הכריזה על מצב חירום ביום 30 במרץ 1960. מנהיגים של ה-ANC וה-PAC נעצרו, וב-8 באפריל 1960 הכריז ראש הממשלה הנדריק פרוורד על שני הארגונים הללו כלא חוקיים (Unlawful Organizations Act No. 34 of 1960). בעקבות האירועים החלו שני הארגונים לנקוט באסטרטגיה של מאבק מזוין והקימו זרוע צבאית. הטבח גם הוביל לתשומת לב עולמית לנעשה בדרום אפריקה, ולהחרפת הבידוד הבינלאומי של המדינה.

טבח שארפוויל הפך לסמל של המאבק באפרטהייד ובגזענות. ב-1966 הכריזה עצרת האומות המאוחדות על ה-21 במרץ כעל היום הבינלאומי לביעור האפליה הגזעית.^[3] עם הפלת משטר האפרטהייד, נקבע יום זה כיום זכויות האדם בדרום אפריקה. ב-1996 טקס חתימת החוקה החדשה של דרום אפריקה על ידי נלסון מנדלה התקיים בשארפוויל.^[4]