טבח תל א-זעתר
טבח תל א-זעתר (בערבית: مذبحة تل الزعتر) הוא מעשה טבח שבוצע על ידי מיליציות נוצריות במחנה פליטים פלסטינים, במהלך מלחמת האזרחים הלבנונית ב-12 באוגוסט 1976, לאחר מצור של מספר חודשים על המחנה.
רקע
עריכה
מחנה הפליטים תל א-זעתר בפאתי ביירות שיכן בתוכו כ-20,000 פליטים פלסטינים ממלחמת העצמאות הישראלית ב-1948. בקיץ 1976, אלפי חברי מיליציות נוצריות מרוניות הטילו על המקום מצור, בתמיכת נשיא סוריה חאפז אל-אסד שהתערב במלחמת האזרחים ב-1976, נגד "המחנה הרדיקלי" (של הפלסטינים, הדרוזים והמוסלמים). הפגזות ארטילריות במהלך הלחימה הרסו את מרבית המחנה.
המחנה נחשב למעוז אש"ף והתנועה הלבנונית הלאומית של המחנה הרדיקלי, וכ-1,500 לוחמים מארגונים אלו שהו במקום. המחנה היה מבוצר היטב, ונחפרו בו תעלות תת-קרקעיות להגנה ואחסון תחמושת. מאחר שהמחנה נמצא במזרח ביירות, בצדה הנוצרי של העיר, הוא הותקף לעיתים קרובות על ידי המיליציות הנוצריות. בתחילת אוגוסט 1976 היה מצב הנצורים נואש ואנשי אש"ף בקשו למסור את המחנה לידי הנוצרים אם יורשה להם לעזוב את המחנה על נשקם[1][2]. ב-12 באוגוסט 1976 המחנה נפל[3].
הטבח ואחריתו
עריכההפלסטינים טוענים כי תושבי המחנה שנותרו פונו ממנו בכוח למערב ביירות (המוסלמית), וחלקם נרצחו. במהלך הפינוי, הכוחות הנוצריים ירו בשיירות של פליטים[4], ואחרים נהרגו מדקירות סכין ורימונים עוד במהלך שהותם במחנה; כמו כן, אנשי המיליציות ביצעו מעשי אונס רבים.
לטענת הנוצרים, מלבד זאת שלוחמי אש"ף מנעו את עזיבתם של התושבים הנצורים, הרי שבנוסף מרבית המתים נהרגו בקרבות על כיבוש המחנה, ולא בוצע טבח.
לאחר פינוי התושבים נהרס המחנה, כדי למנוע את שיבת תושביו. מקרי חטיפה רבים אירעו בביירות לאחר היוודע הדבר. רבים מהפליטים ששרדו, שוכנו על ידי אש"ף בכפר הנוצרי דאמור[5], בו הפלסטינים ביצעו טבח בנוצרים ב-20 בינואר.
הטבח הוביל לביקורת חריפה על סוריה בעולם הערבי ובקהילה הבינלאומית. נטען גם כי מקרה זה תרם להתגברות התנגדותם של הסונים בסוריה, לשלטון העלווי, שבסופו של דבר התפרצה במרידה נגד המשטר (ראו למשל טבח חמאת). לאור זאת, סוריה הפסיקה את מתקפתה נגד אש"ף והתנועה הלבנונית הלאומית של המחנה הרדיקלי, והסכימה לכינוס הליגה הערבית, שהביא להפסקה זמנית בלחימה.
מספר הנספים
עריכהקיימות מספר הערכות שונות לגבי מספר ההרוגים כתוצאה מהמצור והטבח. במקום אחד מוערך כי כ-3,000 פלסטינים נהרגו, מרביתם אזרחים[6], מקומות אחרים מעריכים כי 2,000 נהרגו ו-4,000 נפצעו[7], מקום אחד טוען כי נהרגו "מספר אלפים"[8], ומקום נוסף קובע כי יחד עם טבח קרנטינה נהרגו בשני המקרים כ-2,000 איש[9].
קישורים חיצוניים
עריכה
- סרט על הטבח בתל א-זעתר (אנגלית, יוטיוב)
- דיווח הטלוויזיה הצרפתית על הטבח (צרפתית, יוטיוב)
הערות שוליים
עריכה- ^ צ'ארלס גלאס, אש"ף מוכן למסור מחנה זעתר, מעריב, 9 באוגוסט 1976
- ^ מקור המים האחרון בתל־אל־זעתר בידי הנוצרים - נפילת המחנה קרובה, מעריב, 12 באוגוסט 1976
- ^ אסד קיבל דיווח מיוחד, מעריב, 13 באוגוסט 1976
- ^ שכירי חרב זרים נמצאו בתל אל זעתר, מעריב, 13 באוגוסט 1976
- ^ ראו פה ב-12 באוגוסט
- ^ William Harris, Faces of Lebanon. Sects, Wars, and Global Extensions (Markus Wiener Publishers, Princeton, USA 1996) עמוד 165
- ^ ראו פה, 12 באוגוסט
- ^ ראו כאן
- ^ The bitter legacy of Syria's Hafez al-Assad, World Socialist Web Site, June 16, 2000