פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חלוקה לפרקים, ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

א-טהארה (תרגום לעברית: הטהרה) היא מושג בעולם ההלכה האסלאמית.

תוכן עניינים

הגדרהעריכה

הגדרה לשונית: הניקיון והסרת כל הלכלוכים המוחשיים כמו צואה, שתן, או הלכלוכים הרגשיים כמו שנאה, גאוותנות, קנאה.

הגדרה שרעית: הסרת הלכלוך והטומאה[1]

סוגי הטהרהעריכה

1.    הטהרה מהטמא: וזה יתרחש על ידי הסרת הטמא מהגוף, מהבגדים, או ממקום התפילה, באמצעות מים.

הטומאה היא: כל לכלוך המונע את תקפותה של התפילה, כגון: שתן או צואה.

2.    הטהרה מהמאורעות, והיא מחולקת לשני סוגים:

א.   הטהרה מהמאורע הקטן – הוא נושא הלכתי שנעשה באיברים שיש לטהר באמצעות וודוא, ומונע את תקינותה של התפילה.

הטהרה מהמאורע הקטן נעשית באמצעות מים, או באמצעות עפר כאשר אין מים. והגורם של הימצאות המאורע הקטן הוא בעצמו מבטל את הוודוא.

ב.   הטהרה מהמאורע הגדול – הוא נושא הלכתי שנעשה בכל הגוף ומונע את תקינותה של התפילה.

והטהרה ממנו גם היא מתרחשת באמצעות התרחצות מלאה של כל הגוף, ואם אין מים אז בעפר.[2]

וזה אשר גורם להימצאותו של המאורע הגדול הוא קיום יחסי מין, מחזור האישה, דימום לאחר לידה ועוד.

האִסְתִנְגַ'א

הסרת הטומאה היוצאת מאיברו של האדם באמצעות מים, או ייבוש באבן או כיוצא בהם כממחטות נייר, והלכת האסתנג'א: חובה.

חשיבות הטהרהעריכה

1.    אללה אוהב את המיטהרים. אללה אמר בפסוק 22 מסורת אלבקרה (פרק 2: הפרה) "אללה אוהב את מבקשי הסליחה ואוהב את המיטהרים.

2.    ההיטהרות היא חלק מהאמונה. הנביא אמר "ההיטהרות היא חלק מהאמונה".

3.    היא תנאי הכרחי לקיומן של חלק גדול מעבודות הפולחן והמצוות, כגון התפילה וההקפות, והן לא תקפות בלעדיה.

4.    ההיטהרות שומרת על ניקיון גוף האדם ומרחיקה ממנו את המחלות.[3]

הוודואעריכה

הגדרת הוודואעריכה

לשונית: זוהר ויפה.

מונחית: שימוש במים על איברים מסוימים, בכוונת הטהרה.[4]

הלכת הוודוא: חובה לכל טקס שחובה לעשות לפניו את הוודוא, כמו התפילה והקפות הכעבה.

מעשי  הוודוא: מעשים שצריך לעשותם בזמן עשיית הוודוא ומי שמזניח או מדלג על פרט מהפרטים בכוונה, היטהרותו אינה מתקבלת, והם נקראים יסודות הוודוא.[5]

יסודות הוודוא הם:

1.    הכוונה: מקורה בלב, מוטב להגדירה בלשון בהתחלה.

2.    שטיפת כל הפנים.

3.    שטיפת יד עד המרפקים.

4.    העברת כף היד הרטובה במים על הראש.[6]

5.    רחיצת הרגליים עם העקבים.

6.    שמירה על הסדר של הפעולות.

פעולות הרשות בוודוא:

פעולות שהעושה אותן מתוגמל מאללה, ועוזבם אינו נענש.

1.    אמירת "בסְמִ-אללַהִ א-רחמן א-רחים" (בשם אללה הרחמן הרחום)

2.    רחיצת כפות הידיים תוך כדי שפשפון, 3 פעמים.

3.    לגרגר מים בפה, 3 פעמים, ושטיפת הנחיריים, 3 פעמים.

4.    רחיצת הפנים 3 פעמים תוך כדי העברת האצבעות בזקן.

5.    שטיפת הידיים עד המרפקים, 3 פעמים, תוך כדי התחלה ביד ימין.[7]

6.    העברת כף היד הרטובה במים על הראש.[8]

7.    העברת כף היד הרטובה על האוזניים.

8.    רחיצת כל איבר 3 פעמים.

9.    התחלה בצד ימין.

10.   שימוש ב"סיוואק" לצחצוח השיניים.

11.   אמירת השהדה (העדות) אַשְהַדֻ אַן לַא אִלַהַ אִלַא אַלְלָה, וַאַשְהַדֻ אַן מֻחַמַד רַסוּל אַלְלַה (אני עד שאין אלוהים מלבד אלה, ואני עד שמוחמד שליח אללה), וגם להגיד "אלהום אג'עלני מן א-תואבין ואג'עלני מן אלמותטהרין" (הוי אללה, עשה אותי מהשבים אליך, ועשה אותי מהמיטהרים).

הפעולות הלא רצויות בוודואעריכה

1.    זניחת אחת מפעולות הרשות.

2.    בזמן שטיפת הפנים להכות את הפנים בכפות הידיים.

3.    בזבזנות במים.

4.    ההיעזרות במישהו אחר לצורך עשיית הוודוא (פרט למי שיש לו צורך בכך).[9]

5.    הפרזה בשטיפת הפה והאף בזמן הצום.

המבטלים של הוודואעריכה

1.    כל מה שיוצא מאחד הסוגרים: שתן, צואה, דם, נפיחות.

2.    שינה לא בטוחה: שינה בטוחה היא שינה כאשר הישבן צמוד לאדמה, ולכן שינה בטוחה אינה מבטלת את הוודוא. שינה לא בטוחה היא כאשר אתה נרדם כאשר אתה יושב.

3.    אובדן הכרה, עילפון, השתכרות, מפני שבזמן הזה יכולים לצאת מהאדם דברים מבלי שהוא מרגיש.

4.    נגיעת הגבר באשתו או באישה אחרת, בלי חוצץ. אמר אללה בפסוק מספר 43 מסורת א-ניסאא (פרק 4: הנשים) "אם באתם במגע אם הנשים". זה רק באסכולה השאפעית.[10]

5.    נגיעה באיבר המין בכף היד מבלי חוצץ.

עבודות הפולחן שמחייבות וודוא וטהרהעריכה

1.    תפילה

2.    הקפות הכעבה

3.    נגיעה בקוראן המבורך.

א-תַיַמוּם (הטהרה בעפר)עריכה

הגדרת התימוםעריכה

העברת העפר הנקי על הפנים ועל הידיים, בכוונת הטהרה בתנאים מסוימים.

ראיות לתקפות השרעית של התימוםעריכה

אללה אמר בפסוק 6 מסורת אל-מאידה (פרק 5: השולחן הערוך) "חפשו עפר נקי, ומשכו בו את הפנים בכפיכם, ושפשו את ידיכם בעפר עד מרפקיכם".

סיבות עשיית התימוםעריכה

1.    אובדן מים או אי הימצאותם של מים.

2.    אם המים נמצאים, אך צריכים אותם לשתייה.

3.    אי היכולת להשתמש במים מסיבה מחלתית או דברים אחרים.[11]

4.    המרחק מהמים גדול מדי עד יותר משני קילומטר חצי.

5.    הקור העז, אם המים קרים מאוד ואי אפשר להתרחץ, והעדר אמצעי לחמם אותם.

תנאי התימוםעריכה

1.    ידיעת זמן תחילת התפילה.

2.    הניסיון הכנה למצוא מים.[12]

3.    התימום צריך להיעשות בעפר נקי.

4.    להסיר את הטומאה תחילה.

5.    להתאמץ בלזהות את כיוון מכה לפני התימום.[13]

יסודות התימוםעריכה

1.    הכוונה

2.    הכאת כפות הידיים על העפר הנקי והעברתם על הפנים.

3.    הכאת כפות הידיים שנית על העפר הנקי והעברתם על הידיים עד המרפקים.

4.    עשיית הפעולות בסדר המוזכר לעיל.[14]

פעולות הרשות של התימוםעריכה

1.    פעולותיו כפעולות הוודוא, כמו להגיד "בשם אללה", להתחיל בצד ימין, ולסיים באמירת העדות.

2.    פריסת האצבעות בזמן הכאת העפר בכפות הידיים.

3.    המעטת והפחתת העפר שנצבר על הידיים, ואפשר גם לנשוף עליהם.

המבטלים של התימוםעריכה

1.    כל מה שמבטל את הוודוא מבטל את התימום.

2.    הגעת המים והימצאותם לאחר שהם לא היו בנמצא.[15]

3.    היכולת להשתמש במים, כמו מי שהיה חולה והבריא.

4.    עזיבת האסלאם

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Shavit, Uriya,, Shari'a and Muslim minorities : the wasati and salafi approaches to fiqh al-aqalliyyat al-Muslima, Oxford, United Kingdom:Oxford University Press, First Edition, 2015
  2. ^ Ondigo, Yahya M. A. (Yahya Muhammad Atei),, Salâh (prayer) & its essential conditions, Saudi Arabia:International Islamic Publishing, 2014
  3. ^ FODIO, UTHMAN DAN., HANDBOOK ON ISLAM., [S.l.]:DIWAN PRESS, 2017
  4. ^ Ghazi, Abid U. (Abid Ullah), 1936-, Our faith and worship : a textbook of Islamic ʻaqāʼid and ʼarkān, Chicago, IL:IQRAʼ International Educational Foundation, 1st limited ed. for review and opinion, ©1993-<1996>
  5. ^ Emon, Anver M., Islamic natural law theories, New York:Oxford University Press, 2010
  6. ^ Qurʼan made easy, Des Plaines, IL.:Library of Islam, 9th ed., rev, 1993
  7. ^ Emon, Anver M.,, Natural law : a Jewish, Christian, and Islamic trialogue, Oxford, United Kingdom:Oxford University Press, First edition, 2014
  8. ^ Jazīrī, ʻAbd al-Raḥmān., جزيري، عبد الرحمن., Islamic jurisprudence according to the four Sunni schools. Volume 1, Modes of Islamic worship, Louisville, KY:Fons Vitae, 2009
  9. ^ Jazīrī, ʻAbd al-Raḥmān., جزيري، عبد الرحمن., Islamic jurisprudence according to the four Sunni schools. Volume 1, Modes of Islamic worship, Louisville, KY:Fons Vitae, 2009
  10. ^ Kabbani, Muhammad Hisham., The fiqh of Islam : a contemporary explanation of principles of worship, Fenton, MI:Institute for Spiritual and Cultural Advancement, 2014
  11. ^ Karroum, Bachar, 1976-, But... who is Allah?, Laval, Québec:Bachar Karroum, 2017
  12. ^ Malik, Humera,, The story of the Holy Prophet Muhammad : peace and blessings of Allah be on him, Washington, D.C.:Green Key Press, First edition, 2017
  13. ^ The Oxford handbook of Islamic law, Oxford, United Kingdom:Oxford University Press, 2015
  14. ^ Ahmed, Rumee,, Sharia compliant : a user's guide to hacking Islamic law, Stanford, California:Stanford University Press, 2018
  15. ^ Ahmed, Rumee., Narratives of Islamic legal theory, Oxford, U.K.:Oxford University Press, 1st ed, 2012