טיוטה:אשכבה (תפילה)

תפילת אשכבה
וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה. אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה. מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם. מַה יָּקָר חַסְדְּךָ אֱלֹהִים וּבְנֵי אָדָם בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן. יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. יש מתחילים מכאן: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כָּל הָאָדָם: יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד, יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. וממשיכים אל מלא רחמים מְנוּחָה נְכוֹנָה. בִּישִׁיבָה עֶלְיוֹנָה. בְּמַעֲלַת קְדוֹשִׁים וּטְהוֹרִים. כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ מְאִירִים וּמַזְהִירִים. וְחִלּוּץ עֲצָמִים. וְכַפָּרַת אֲשָׁמִים. וְהַרְחָקַת פֶּשַׁע. וְהַקְרָבַת יֶשַׁע. וְחֶמְלָה וַחֲנִינָה. מִלִּפְנֵי שׁוֹכֵן מְעוֹנָה. וְחוּלָקָא טָבָא. לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. שָׁם תְּהֵא מְנַת וּמְחִיצַת וִישִׁיבַת נֶפֶשׁ הַשֵּׁם הַטּוֹב הַמְּרוּחָם (יש מתחילים מכאן: אֵל מָלֵא רַחֲמִים הוּא יִתְמַלֵּא בְּרַחֲמִים עַל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁל הַנִּפְטָר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם) (פלוני בן פלונית) רוּחַ אֲדֹנָי תְּנִיחֶנּוּ בְּגַן עֵדֶן. דְּאִתְפְּטָר מִן עַלְמָא הָדֵין כִּרְעוּת אֱלָהָא מָארֵיהּ שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַחֲמָיו יְרַחֵם עָלָיו. וְיָחוֹס וְיַחְמוֹל עָלָיו. מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּרַחֲמָיו יַסְתִּירֵהוּ בְּצֵל כְּנָפָיו וּבְסֵתֶר אָהֳלוֹ לַחֲזוֹת בְּנוֹעַם אֲדֹנָי וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ. וּלְקֵץ הַיָּמִין יַעֲמִידֵהוּ. וּמִנַּחַל עֲדָנָיו יַשְׁקֵהוּ. וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים נִשְׁמָתוֹ. וְיָשִׂים כָּבוֹד מְנוּחָתוֹ. אֲדֹנָי הוּא נַחֲלָתוֹ. וְיִלָּוֶה אֵלָיו הַשָּׁלוֹם וְעַל מִשְׁכָּבוֹ יִהְיֶה שָׁלוֹם. כְּדִכְתִיב: יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. הֹלֵךְ נְכֹחוֹ. הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹכְבִים עִמּוֹ בִּכְלַל הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן".

אשכבה היא תפילה הנאמרת על ידי יהודים מבני עדות המזרח ביום השנה לפטירה, לעילוי נשמת הנפטר.

ישנם שני נוסחים עיקרים, נוסח אחד ארוך, ונוסח נוסף מקוצר. יש שכתבו שהנוסח הארוך נאמר על נפטר תלמיד חכם. ישנם שינויים מועטים בין הנוסחים הנפוצים בסידורי התפילה השונים.

מקור התפילה ונוסחיה השונים אינו ידוע בוודאות. אך הם מוזכרים כבר בסידורים החל משנת 1500 לערך.

אטימיולוגיה

מקור המילה 'אשכבה' לקוח מארמית. כך למשל נזכר בתלמוד יום פטירת רבי כ'יומי דאשכבתיה דרבי', שהוא כינוי ליום פטירתו של רבי יהודה הנשיא, או להספדים שנאמרו לכבודו.

אמנם בחלק מהנוסחים נפוץ גם השם 'השכבה'.

סדר הטקס

תפילת האשכבה נאמרת בדרך כלל על ידי החזן או הרב, לאחר לווית הנפטר או הפנטרת, או במהלך ימי השבעה, והעליה לקבר. כמו כן היא נאמרת ביום האזכרה, בימים בהם קוראים בתורה, כגון בשבת ובמועדים או בימי שני וחמישי, לאחר עליייה לתורה של קרובי הנפטר. בחלק מהקהילות היא נאמרת לאחר קריאת ההפטרה או מיד לאחר הכנסת הספר תורה חזרה לארון הקודש. יש אומרים את התפילה גם במהלך סעודת מצווה ביום השנה.

מנהג יהודי כורדיסטאן, לאמר את הפילה כל יום במשך השנה לפטירה, ביום ובערב. וכן נוהגים לאומרה לאחר ברכת המזון.

תוכן התפילה

בדומה לתפילת 'אל מלא רחמים' הנהוגה בקרב בני אשכנז, אף תפילה זו עניינה בקשה על נשמת הנפטר, שימצא מנוח לנפשו בגן עדן, ושתהא כפרה על פשעים ועוונות שאולי חטא בעודו בחיים, ויזכה להגיע לחיי העולם הבא.

קישורים חיצוניים

• הפיוט תפילת אשכבה, באתר הפיוט והתפילה
• טקס אשכבה, אתר החברה קדישא.