טיוטה:גנאדי יוסיפוביץ' שטיינבוק

גנאדי יוסיפוביץ' שטיינבוק
שיניק 1988

*גנאדי יוסיפוביץ' שטיינבוק* - *מאמן כדורגל והוקי קרח סובייטי, יליד בלארוס*

גנאדי יוסיפוביץ' שטיינבוק (ברוסית: Геннадий Иосифович Штейнбук; 1931 – 26 במרץ 1990) היה מאמן כדורגל והוקי קרח סובייטי, יליד בלארוס.

ביוגרפיה

עריכה

שטיינבוק נולד בעיירה פריצ'י, בלארוס. לאחר סיום לימודיו בתיכון, עבר ללמוד באוניברסיטה בלנינגרד שם קיבל תעודת מאמן מוסמך. הוא החל את דרכו המקצועית כמדריך כושר ולאחר מכן עבר לאימון מקצועי.

קריירת אימון

עריכה

בשנות ה-70 וה-80 ניהל שטיינבוק את קבוצות הכדורגל וההוקי המקומיות בבוברויסק, כולל קבוצות "סטראויטל", "קרסנוי זנמיה" ו"שיניק". תחת הנהגתו, הקבוצות זכו במספר רב של תארים.

הישגים בולטים בכדורגל

עריכה
 
שיניק אלופת 1980 - 1981

אליפות בלארוס: 1972, 1973, 1978, 1987, 1991

 
שיניק אלופה 1977
 
שיניק 1983

גביע בלארוס: 1974, 1975, 1979

הישגים בולטים בהוקי קרח

עריכה

אליפות בלארוס: 1974/75, 1976/77, 1977/78, 1980–1986, 1988/89

שטיינבוק היה ידוע כמאמן קפדן ואסטרטגי, שהקדיש זמן רב לפיתוח כישרונות צעירים. הוא אימן שחקנים רבים שהפכו למובילים בתחום הכדורגל וההוקי בבלארוס.

חיים אישיים ומורשת

עריכה

שטיינבוק היה נשוי ואב לשניים, הבת היותר מוכרת שלו בלה שטיינבוק היא פסנתרנית בין לאומית. הוא היה דמות מוערכת בבוברויסק ומורשתו ממשיכה להשפיע על הספורט בעיר. מראיון עם ולדימיר וולוחוב, שחקן הוקי קרח לשעבר, עולה כי שטיינבוק היה דמות מרכזית בשיפור והתקדמות קבוצת "שיניק" בבוברויסק. הוא היה מאמן נמרץ ומסור, אשר תרם רבות להתפתחות הכדורגל וההוקי בעיר.

שטיינבוק נפטר ב-26 במרץ 1990.

זכרונות מאנשים שהכירו היטב את גנאדי יוסיפוביץ' שטיינבוק

עריכה

גנדי דרובאחה מתוך כתבה על חייו " אבל בשנת 1975 חזרת הביתה. מדוע?

— כפי שהבטיח סיבקוב, "כימיק" פנה למוסקבה לוועדה הספורטיבית-טכנית, שבסופו של דבר הטילה וטו על ההופעות שלי ב"גורניאק". לאחר שחזרתי הביתה, יוג'ין שונטוב, ראש מחלקת הכדורגל בוועדת הספורט של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס, הודיע לי כי על פי החלטת הוועדה, אין לי רשות לשחק עבור אף קבוצה חוץ מ"כימיק".

וכיצד נפתרה הבעיה?

— תפקיד מרכזי מילא גנאדי יוסיפוביץ' שטיינבוק, איש אגדה בכדורגל הבלארוסי. הוא ידע לארגן דברים כמו אף אחד אחר. נדמה לי שלא היו לו מכשולים – הוא ידע איך להסכים ולפתור כל שאלה. באותה תקופה שטיינבוק עמד בראש קבוצת "סטראויטל" מבוברויסק. רק בצורה שהוא ידע, הוא פתר את המצב הקשה שלי והצטרפתי לקבוצתו.

ולרי אלכסנדרוביץ' קונופקו שוער. שיחק בקבוצות: סק"יפ (מינסק), "טורפדו" (מינסק), "דינמו" (מינסק), "שיניק" (בוברויסק).

מתי הכרת לראשונה את גנאדי יוסיפוביץ' שטיינבוק?

בשנת 1977, לאחר סיום לימודיי במכון, עברתי לבוברויסק לשחק בקבוצת "שיניק". הם כבר אז היו אלופים. גנאדי יוסיפוביץ' מהמפגש הראשון הפתיע אותי עם חוש ההומור הדק שלו והיכולות הארגוניות.

איש טוב, מאמן מוכשר, שתמיד הכין אותנו לקרב עם הבדיחות שלו. על חוש ההומור שלו יש עדיין אגדות. אני בכלל סבור שדווקא תחת הנהגתו, הוקי בבוברויסק הפך לספורט מקצועי בתקופה הסובייטית. פעילות האימון של גנאדי יוסיפוביץ' השפיעה לא רק על התפתחות הוקי בבוברויסק, אלא גם על הוקי בלארוסי בכללו.

הקבוצה שלנו הייתה חזקה, כל החבר'ה היו שחקנים מצוינים, עם ניסיון משחק טוב, חזקים, קרביים. תמיד הזרימו "דם חדש": שחקנים מריגה, מינסק, סמולנסק וכו'. וכמובן, התפקיד המרכזי והחשוב ביותר היה של המאמן שלנו גנאדי יוסיפוביץ'! זה היה היסוד להצלחתנו!

סרגיי דושקין בוגר הוקי בעיירת גלאזוב. היה המאמן הראשי של קבוצת "איז'סטאל" (איז'בסק). בסוף שנות ה-80 שיחק שתי עונות בקבוצת "שיניק" מבוברויסק. אלוף הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית 1988/89.

בבלארוס שירתתי בספורט רוטה במשך שנתיים בצבא, ושיחקתי עבור "שיניק", שהתחרה באליפות הרפובליקה. רמת ההוקי הייתה די טובה. אחרי שנה-שנתיים זה הפך לאליפות בלארוס הריבונית, הידועה בתור השנייה ברמתה בשטח הפוסט-סובייטי. לגבי "שיניק" הספציפית, הקבוצה מבוברויסק הייתה תשע פעמים האלופה של אזור בוברויסק. גנאדי שטיינבוק יצר וטיפח את הקבוצה הזו, דמות עצומה, אישיות מפוארת. עבור הספורטאים הוא היה גם מורה, גם מפקד צבאי וגם אבא.

ולרי איבניסי חלוץ. שיחק בקבוצות "ספרטק" (מינסק), "דינמו" (1966 – 1968, 1972 – 1975), "טכנולוג", "טורפדו", "ברזינה" (בוריסוב).

בבוברויסק היה בלתי אפשרי לנצח. הקבוצה נוהלה על ידי גנאדי יוסיפוביץ' שטיינבוק, שהיה אחראי גם על שעון העצירה. שאלו אותו: "כמה זמן נותר?" – "שלוש דקות". אבל אם התוצאה לא התאימה לבוברויסק, שלוש הדקות האלה יכלו להימשך לנצח! במקרה הטוב, עד שהקבוצה המקומית תשווה את התוצאה.

ולדימיר וולוחוב בוגר הוקי מפרם. מגן. שיחק בקבוצות "זבזדה" (צ'ברקול), "מולוט" (פרם), "דינמו" (מינסק), שוויס"מ (מינסק), סק"יפ-שוויס"מ (מינסק), "שיניק" (בוברויסק), "טורפדו" (מינסק), "וסט" (מינסק), "סיבור" (מינסק), מט"מ (מינסק). באליפויות ברית המועצות ב"דינמו" מינסק שיחק שש עונות וכבש 12 שערים.

אחרי שעזבת את "דינמו" הגעת ל"שיניק" בבוברויסק...

אתחיל בכך שבאותן שנים הייתה רק קבוצה אחת ברפובליקה – "דינמו" מינסק. אבל הם לא יכלו לקבל את כולם. במיוחד כשהצומחת הייתה צעירה מוכשרת. אלה שלא מצאו מקום ב"דינמו" ולא רצו לעזוב את בלארוס, עברו לבוברויסק. בנוסף, התנאים החומריים ב"שיניק" היו כמעט זהים לאלה של "דינמו". לכן, בחירת השחקנים הייתה טובה. ל"שיניק" כמעט ולא היו יריבים ראויים באליפות הרפובליקנית, והם זכו באליפות כמה שנים ברציפות. למעשה, הקבוצה ההיא יכלה לשחק באליפות ברית המועצות, לפחות בליגה השנייה.

עם זאת, בעונת 1987/88 כבר היית חלק מ"טורפדו" מינסק...

היו לכך סיבות רבות. ראשית, פתאום ההוקי בבוברויסק לא היה נחוץ לאף אחד והקבוצה הפסיקה לקבל מימון. לאחר מכן המאמן הראשי גנאדי שטיינבוק חלה קשה ונפטר בקרוב. הקבוצה פשוט התפרקה. רבים מהשחקנים של הקבוצה הבוברויסקית (כולל אותי) הצטרפו ל"טורפדו" מינסק.


(ראיונות ותיאורים נוספים)

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה