טיוטה:המערך הפסיכוטכני

המערך הפסיכוטכני בצה״ל אמון על קביעת כלל נתוני האיכות של כל נער/ה המועמד לשירות ביטחוני (מלש״ב). רקע: עוד מימיה הראשונים של מדינת ישראל הגיעה המערכת הביטחונית להחלטה שהכרחי להקים מערך מיון וסינון המסוגל לשקף את יכולותיהם של המתגייסים לצבא. זאת בכדי לאפשר איוש של כלל התפקידים ע״י מתגייסים המתאימים אליהם מבחינה אישיותית, ובכדי לסנן מועמדים אשר אינם מתאימים לשירות. חוק גיוס החובה הגורר גיוס של עשרות אלפי נערים ונערות בשנה, הוביל להבנה שהמערכת הצבאית לא מסוגלת להפעיל מערך של אנשי מקצוע אקדמאיים (פסיכולוגיים ועובדים סוציאליים) בסדר הגודל הנחוץ, ולפיכך, יש להכשיר חיילים סדירים אשר יוכשרו בכלים מעולם הפסיכולוגיה היקנו להם את היכולת לבצע אבחון אישיותי של המתגייסים לצבא. לכך נדרשים מתגייסים בעלי נתוני האיכות הגבוהים ביותר ומיומנויות אישיותיות בולטות. כלי המיון אשר נבנה על ידי אנשי היחידה לפסיכולוגיה צבאית (לשעבר יפ״צ, כיום-ממד״ה) נקרא קב״א (קבוצת איכות) והוא מורכב ממספר מרכיבים:

אימות נתונים- בחינת רמת העברית של המועמד, אימות פרטיו האישיים והרקע ההשכלתי שלו.

דירוג פסיכוטכני ראשוני (דפ״ר)-מבחן פסיכוטכני מובנה המחולק למספר פרקים שמטרתו בחינת רמת האינטליגנציה של הנבחן.

ציון דירוג כללי (צד״כ) לגברים בלבד- ראיון אישי שפותח ע״י חתן פרס נובל פרופסור דניאל כהנמן בשנות ה-50 שמטרתו היא בחינת ההתאמה האישיותיות של מלש״בים זכרים לתפקידי לחימה.

שקלול נתונים אלה מוביל לציון קב״א הנע מ41–56, הקובע אם המלש״ב מסוגל להתגייס ואם כן, מהן אופציות השיבוץ הפתוחות בפניו.

המיון למערך הפסיכוטכני: בשל המקצוע הרגיש והכוח המצוי בידי חיילי המערך, כלל המשרתים משתייכים לקבוצת נתוני האיכות הגבוהה ביותר. המיון למערך הפסיכוטכני נערך במדור הפסיכוטכני בבסיס תל השומר אך תוכן המיון נותר מסווג.

אופי ההכשרה: אלה שעברו את הסינון ביום המיון יתגייסו לקורס מראיינים פסיכוטכניים, בו ילמדו את תורת הריאיון הצבאית. בעבר, המתגייסים למערך היו עושים לימודיים קדם-צבאיים בקורסי פסיכולוגיה באוניברסיטה, אך בשל ייעול ההכשרה תוכללו התכנים לקורס צבאי שמשכו 4 חודשים. בהם לומדים ומיישמים חניכי הקורס את הכלים שרוכשים באמצעות ריאיון טירונים קרביים בבסיסי האימון החטיבתיים (בא״ח) בצהל ואסירים בבתי כלא צבאיים. זאת בכדי שיבינו החניכים את הנדרש מחיילים קרביים ואת ההיבטים האישיותיים המשפיעים על אופי השירות של החיילים. החניכים אשר צולחים את הקורס נכנסים לתקופת סטאז׳ בלשכות הגיוס בה נחנכים ע״י מראיינים ותיקים ומקצועיים במטרה להתנות להם ניסיון מעשי נוסף לפני שיקבלו את המושכות לידיהם.

השירות במערך: משרתי המערך נקראים מאבחנים פסיכוטכניים ומשובצים בחמש לשכות הגיוס (באר שבע, ירושלים,תל השומר, חיפה וטבריה.) משרתים אשר הוסמכו בסוף הקורס לבצע את הראיון האישי יעסקו בכך, ואלה שלא מבצעים את תחנת אימות הנתונים בה נכללים מבחני העברית. כלל המשרתים הם בעלי נתונים המאפשרים פיקוד וקצונה, בה מסוגלים לפקד על חיילים בחוליות הפסיכוטכניים בלשכות או לעסוק במחקר, פיתוח ובקרה על הכלים המקצועיים בשיתוף פעולה עם המחלקה למדעי ההתנהגות (ממד״ה).

שינויים במערך: פיתוח והטמעת ראיון נשים: בעבר,לא בוצע ריאיון לנשים המתגייסות לצבא. ושיבוצן נשען לרוב על מבחני הדפ״ר ונתונים מיום המא״ה המבוצע ע״י חברות אזרחיות. מתוך הבנת ההכרחיות שבביצוע אפיון אישיותי למועמדות לשירות, ועקב פתיחת רוב תפקידי הלוחמה לנשים, החליט ראש אגף כוח אדם (אכ״א) על הטמעת ראיון כחלק מהליך המיון לבנות ושקלולו כחלק מהותי בנתוני האיכות, בדומה לגברים. הכלי פותח ע״י המדור הפסיכוטכני והמחלקה למדעי ההתנהגות (ממד״ה) וכיום נמצא בשלב הפיילוט. הצורך בראיון כלל המתייצבות לצו הראשון, גרר פתיחת קורס מקביל לקורס ראיון הגברים, בו נלמד כלי ראיון הנשים. עקב גיוס קורס נוסף, כמעט והוכפפה כמות המשרתים במערך, שכיום מונה כ-300 מאבחנים ומאבחנות.