טיוטה:חופש המצפון באיטליה

חופש המצפון באיטליה מושפע בעיקר מהסעיף העשירי בחוקת אירופה.

סעיף זה עוסק בחופש המחשבה, חופש המצפון וחופש הדת והוא מחולק לשני חלקים.

החלק הראשון לפיו לכל אדם ישנה הזכות לחופש מחשבה, חופש מצפון וחופש דת. כאשר זכות זו כוללת את החופש לשנות דת או אמונה וחירות, לבד כיחיד או בקהילה עם אחרים נוספים ובציבור או בפרטיות, לבטא דתו או אמונתו, בפולחן, בהוראה, בתרגול ובשמירה על מצוות.

החלק השני (והמיוחס יותר לחופש המצפון) של סעיף מספר עשר קובע כי הזכות להתנגדות מצפונית היא מוכרת ומקובלת, בהתאם ובכפוף לחוקים הלאומיים המסדירים את מימוש זכות זו.

כמו כן סימוכין נוסף לחופש המצפון באיטליה הינו הפרק התשיעי, ועידת אירופה על זכויות האדם העוסק גם הוא בחופש המחשבה והחשיבה, חופש המצפון וחופש הדת כאשר הוא בין היסודות החשובים של החברה הדמוקרטית. חופש זה מהווה את אחד מהמרכיבים הנחוצים ביותר הקשורים לזהותם של המאמינים והשקפות חייהם, ובאותה מידה להשקפותיהם של האתיאיסטים, האגנוסטיים, הסקפטיים והלא מעוניינים. בלי להפחית משימור והבטחת חופש זה, פרק מספר תשע של הצהרת הועידה קובע כי ביטויים של חופש זה עשויים להיות מוגבלים תחת אילוצים ותנאים מסוימים.