טיוטה:חופש המצפון בטורקיה
סרבנות צבאית
עריכהבטורקיה, ישנה חובה לכל אזרח (זכר) להתגייס לצבא המדינה. מקרים של התנגדות מצפונית הביאו לסכסוכים משפטיים ולמאסר. לדוגמא, בית הדין האירופאי לזכויות אדם מצא את טורקיה כמפרה של סעיף 3 באמנה האירופאית לזכויות אדם בעניינו של עוסמאן מוראט אולקה (Osman Murat Ülke), סרבן המצפון הראשון שנכלא בשל סירוב. מחמט טרחאן (Mehmet Tarhan), מתנגד נוסף, עמד בפני מאסר אך שוחרר מאוחר יותר, למרות שהוא נותר אסיר. העיתונאי פריהאן מאדן תמך בעניינו של טהראן, ודגל בסרבנות מצפונית כזכות אדם [1].
מאז 1989, שבעים וארבעה אנשים סירבו לשירות צבאי בטורקיה. הסרבנים מסתכנים בעונש על פי החוק הטורקי ועלולים לעמוד בפני מאסר על הימנעות משירות או על "הסתה כנגד הכוחות הצבאיים" על פי החוק הפלילי הטורקי. קבוצות דתיות מסוימות, כגון עדי יהוה, מסרבות גם הן לשירות צבאי, עומדות בפני מאסר או בוחרות בשירות צבאי לא חמוש. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים כמו מועצת אירופה והאו"ם דחקו בטורקיה להכיר בזכות לסרבנות מצפונית. בעוד דיונים על תיקוני תקנות התרחשו, פעולות קונקרטיות נותרו מוגבלות. למרות הלחץ הבינלאומי, ממשלת טורקיה עדיין לא טיפלה בסוגיה זו במלואה, והותירה את סרבני המצפון חשופים להשלכות משפטיות ולמאסר [1] [2].
חופש הדת
עריכהלפי החוקה הבסיסית של טורקיה, יש חופש דת מאפשר במדינה, והרשויות מחויבות באיסור על אפליה הקשורה לדת. במדינה יש רוב של מוסלמים, מה שבניגוד לחוקה מאפשר אפליה חלקית בנושא הדת כנגד התושבים או התיירים שלא חלק מהאיסלם. ב2021 נעצרו תשעה אימאמים בשל חשד לטרור בגלל שהתפללו בשפת האם שלהם. הממשלה ממשיכה להמעיט זכויות של קבוצות מינוריות דתיות מסוימות הכוללות בעיקר ארמנים אורתודוקסים נוצרים ויהודים, וכמו כן גם יוונים אורתודוקסים נוצרים. מעשי ונדליזם של מקומות קדושים ובתי קבורה נפוצים בקרב הקבוצות הדתיות המנוריות. לדוגמה ביולי 2022 הקהילה היהודית של המדינה שיתפה ששלושים ושש מצבות נפגעו בבית קברות באיסטנבול [3] [1].
ביבליוגרפיה
עריכה[2] https://www.amnesty.org/fr/wp-content/uploads/2021/07/eur440192011en.pdf
[3] https://www.state.gov/reports/2022-report-on-international-religious-freedom/turkey