טיוטה:חלופות אשפוז פסיכיאטרי בישראל

*שם הערך* - *שם המגדיר במה עוסק הערך, ומכאן מה חשיבותו של נושא הערך*

פסקת פתיח המתארת את נושא/נשוא הערך.

במשך עשרות שנים קמו ונפלו בישראל חלופות לאשפוז הפסיכיאטרי. בשנים האחרונות עם בוא בשורת השיקום הצטמצמו האשפוזים החוזרים בבתי החולים הפסיכיאטרים, אך עדיין נשארו עול כבד על כתפי המערכת השיקומית-פסיכיאטרית, הן מהבחינה הפיננסית והן מסיבות אחרות.

ערך זה מציע שלוש חלופות לאשפוז הפסיכיאטרי בבתי החולים. החלופות מבוססות על חיבור רב יותר לקהילה. בתי סוטריה הם בתים הממוקמים בקהילה והשהייה בהם נטולה היבטים של כפיה. הטיפול הביתי-דיאלוגי הוא המבוסס מחקרית מבין השלושה וגם הזול ביותר. ערך זה יסקום גם את יעילותם של מרכזים קהילתיים המופעלים על ידי מתמודדי נפש. מבין שלוש החלופות נמצא שהכדאית ביותר כלכלית וחברתית היא הטיפול הביתי.

המערכת הפסיכיאטרית-שיקומית

בישראל עומדת לרשות מתמודדי הנפש מניפה רחבה של שירותים. ניתן לראות את תחום בריאות הנפש כבעל שלושה מערכים גדולים אשר פועלים בסינרגיה: המערך האשפוזי (בעיקר בתי החולים הפסיכיאטרים), המערך האמבולטורי בקהילה וסל השירותים השיקומיים. מבחינה היסטורית בתי החולים היוו את הבסיס והמקור לשני המערכים האחרים עקיבא ביגמן, 20 באפריל 2014. מבין השלושה, ניתן אשפוז רק לאלה הנמצאים במשבר נפשי חריף דיכאוני מג'ורי, פסיכוטי או מאני וכן לאלה המאובחנים כבעלי הפרעה נפשית אחרת בעת משבר. כרכיב משלים, סוללת השירותים השיקומיים מסייעת לכ-16 אלף אנשים בריאות הנפש בישראל, שנתון סטטיסטי 2012, 2013 להשתלב בקהילה והיא כוללת בעיקר שירותי דיור, תעסוקה ופנאי. מערך זה, שמטבעו הוא הגדול מבין השלושה, אינו מספק טיפול אלא מהווה מעין מעטפת תמיכה עבור המתמודד, אשר בעזרתה הוא יכול לתפקד בחברה ביתר קלות עקיבא ביגמן, 20 באפריל 2014.

אשפוזים חוזרים בישראל

מוסדות השיקום הוקמו בתקווה שיחליפו כליל את בתי החולים ויבטלו לגמרי את האשפוז הפסיכיאטרי, אך תקווה זו התבדתה בשנות ה-90 מגמת ההתפכחות קרתה בכל העולם באותם השנים. בישראל הדברים התרחשו מעט מאוחר יותר והדומיננטיות של בתי החולים נשמרה [[אליצור, 1998. להלן מספר נתונים מהשנתון הסטטיסטי לשנת 2012, העדכני והרלוונטי ביותר לזמן פרסום מאמר זה, על המתרחש במערך בתי החולים מתוך המערכת כולה:

• בשנת 2011, שנת הבדיקה האחרונה של הדו"ח, אושפזו בבתי החולים 16,713 אנשים באשפוז מלא ואלו היוו 0.215% מהאוכלוסייה בריאות הנפש בישראל, שנתון סטטיסטי 2012, 2013, עמ׳ 38. זאת בניגוד לאשפוז יום, המתקיים בתווך שבין האשפוז והטיפול המרפאתי, כפי שיובהר להלן.
• בשנים 2002-2011 התקבלו לאשפוז ראשוני 4,211-4,652 איש ואישה ולאשפוז חוזר בין 14,033-16,704 בריאות הנפש בישראל, שנתון סטטיסטי 2012, 2013, עמ׳ 31.
• 22.6% מתוך המתמודדים ששוחררו ב-2009 חזרו בשנתיים שלאחר מכן לאשפוז אחד ו-31.4 לשניים ומעלהבריאות הנפש בישראל, שנתון סטטיסטי 2012, 2013, עמ׳ 38.
• ב-2011 היוו מקבץ ההפרעות הפסיכוטיות (סכיזופרניה, הפרעות דלוזיות ופסיכוזה חריפה) 57.5% מכלל האשפוזים הראשוניים ו-64.5% מהאשפוזים החוזרים. זוהי הקבוצה הגדולה ביותר, הן בקרב המאושפזים באופן כללי והן בקרב המאושפזים החוזרים בריאות הנפש בישראל, שנתון סטטיסטי 2012, 2013, עמ׳ 36.

מבט-על של הנתונים הללו מראה בבירור שבעלי ההפרעות הפסיכוטיות השונות מהווים את הקבוצה הגדולה ביותר המאכלסת את מיטות בתי החולים הפסיכיאטריים, והקבוצה אשר אשפוזים חוזרים הכי משמעותיים אצלה.

גורמי האשפוז החוזר

את הגורמים לאשפוז החוזר אפשר לחלק לשתי קטגוריות: האישי - כמו מגדר ומוצא אתני, והסביבתי - כמו תמיכה חברתית. בבחינה דקדקנית של מספר גורמים אישיים נמצא, שהישנות הסימפטומים הפסיכוטיים אינה מנובאת באופן מובהק על ידי אף גורם אישי מסוים מלבד מינו וגילו של האדם Gaebel, & Riesbeck, (2014). מחקרים אחרים, הבוחנים את יחסו של האדם לסביבה ולהפך, מציגים תמונה מעודדת יותר, כיוון שהם מכוונים אל פתרונות אלטרנטיביים לאשפוז חוזר: למשל, מטופלים אשר הופנו לאשפוז יום שבו לאשפוזים נוספים, 72% פחות ממטופלים שאושפזו אשפוז מלא Swartz, Swanson, Wagner, Burns, Hiday, & Borum, (2014). כמו כן, מטופלים שלא שבו כלל לאשפוז מאופיינים ברשת תמיכה חברתית רחבה הכוללת בני משפחה וחברים שהכירו טרם האשפוז Holmes-Eber & Riger, (1990). זאת ועוד, ברגרסיה סטטיסטית על 300 מאושפזים חוזרים נמצא, שהמנבא החזק ביותר לאשפוז חוזר הוא כמות האשפוזים הקודמים Havassy, & Hopkin(1989). בכדי להפחית את מספר האשפוזים החוזרים מציעה הספרות המחקרית, אם כך, חיבור רב יותר לקהילה.

עלותו הכלכלית של האשפוז החוזר

עיקרו של החישוב הכלכלי שיוצג להלן הוא להראות את ממדי ההוצאה הממשלתית לאשפוז הפסיכיאטרי עבור אדם ממוצע שאובחן כסובל מהפרעה פסיכוטית לאורך כל ימי חייו. זהו נתון שונה מהותית מסל הנתונים המוכר, בו בודקים את העלות לשנה או חודש. כאן תוצג עלות האשפוז לאדם לאורך תקופת החיים.

• עלות יום אשפוז: 1000 ש״ח סכום זה מהווה ממוצע של נתונים משלושה מקורות, שההבדל ביניהם הוא מזערי – ספר התקציב לשנת 2013 (ללא תאריך); תעריפי אשפוז ושאר השירותים החל מ-1.1.2009; ושיחה של עו״ס איתי קנדר עם אבי אורן (1 ינואר 2009). בראשון, חולק התקציב לביה"ח הממשלתיים במספר המיטות – 1,001₪. בשני, חושב ממוצע התעריפים השונים – 1,055₪. הנתון השלישי הוא אומדן – מעט פחות מ-1,000 ₪.
• מספר ימי אשפוז ממוצעים (למתמודד, לא רק פסיכוטי): 342.69.
• עלות אשפוזים לתקופת חיים שלמה: ₪342,699.

מהנתונים והמידע שהוצג עד כה ניתן לראות שהאשפוז החוזר מהווה בעיה אמיתית, בעיקר בקרב אלו הסובלים מפסיכוזה חריפה. על בעיה זו נתנו אנשים רבים את הדעת.

ראו גם

• שם ערך

לקריאה נוספת

• שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים

• התוכן בקישור, באתר (שם האתר)

הערות שוליים

הערות שוליים