טיוטה:יזמי מדיניות

*יזמי מדיניות* - *אינדיבידואלים המקדמים שינוי במדיניות ציבורית*

יזמי מדיניות בעולם עריכה

יזמי מדיניות הינם אינדיבידואלים המנצלים הזדמנויות על מנת להשפיע על מדיניות ציבורית בהתאם למטרותיהם – מבלי שיהיו ברשותם מלוא המשאבים הדרושים להם להשגת מטרות אלו בכוחות עצמם. על מנת לעצב מציאות חדשה הם מאמצים רעיונות ואסטרטגיות חדשניים ומיישמים אותם.[1] בין אם הם מגיעים מהסקטור הפרטי, הציבורי או השלישי (הכולל את הארגונים הפועלים ללא כוונת רווח), הם מוכנים להשקיע ולסכן את המשאבים השונים שברשותם – זמן, אנרגיה, מוניטין ואפילו משאבים חומריים – בתקווה לתמורה עתידית שתניב להם המדיניות הציבורית שאליה הם שואפים[2]. בשונה ממרבית המחקרים בתחום המדיניות הציבורית, תיאוריית יזמי המדיניות שמה את עיקר הדגש על האינדיבידואל, השחקן המכריע, האקטיבי והבודד כמי שבלעדיו כל שינוי במדיניות לא היה מתרחש. תיאוריית יזמי המדיניות מכריחה אותנו ללכת אל מעבר להסברים הקשורים להסדרים המנהליים והחוקיים או לפעילותן של קבוצות. דגש זה חשוב מאוד, שכן למרות שבמרבית שינויי המדיניות אין המציאות מתעצבת כתוצר של פעילות של יחידים, במקרים רבים לא ניתן להבין את תוצאות המדיניות מבלי להצביע על יזמי מדיניות ולנתח את המטרות, החסמים, השאיפות והאסטרטגיות של אנשים נחושים אלו.[3]

מודל "שלושת הזרמים" של קינגדון[4] מבקש לעמוד על תהליך קביעת האג'נדה, מנקודת מבטו של יזם המדיניות. קינגדון זיהה שלושה זרמים: זרם הבעיות, זרם המדיניות והזרם הפוליטי. שינויים בזרמים אלו מעודדים שינויי מדיניות. כך שינוי בזרם הבעיות נוצר כאשר משבר חריף או שינוי ערכי משמעותי מחייב את המערכת להגיב; שינוי בזרם המדיניות נוצר כאשר הצטברות של מידע בקרב מומחים מאפשרת יצירת תוכניות מדיניות; ושינוי בזרם הפוליטי קורה כאשר נוצר שינוי בקרב שחקני מאקרו פוליטיים כגון פוליטיקאים, ביורוקרטים או במצב הרוח הציבורי. בדרך כלל מתקיימים ומתפתחים שלושת הזרמים באופן בלתי תלוי, עד שהם משתלבים לערוץ אחד בנקודת זמן קריטית הנקראת "חלון הזדמנויות" לשינוי המדיניות. החלון נפתח רנדומלית, לעיתים לזמן קצר, ולכן על יזם המדיניות לפעול מהר וביעילות. לשם כך היזם אינו יושב ומחכה לחלון, אלא פועל במרץ כל העת. הוא ערני, תר אחרי הזדמנויות ומציע פתרונות מתאימים, תוך שהוא מפתח רשת של קשרים חברתיים ופוליטיים שיש בכוחם לחולל שינוי.[5]


יזמי מדיניות בישראל עריכה

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Nissim Cohen, Policy Entrepreneurs and Agenda Setting, Handbook of Public Policy Agenda Setting, Edward Elgar, 2016, עמ' 180-199
  2. ^ Tamar Arieli, Nissim Cohen, Policy entrepreneurs and post-conflict cross-border cooperation: a conceptual framework and the Israeli–Jordanian case, Policy Sciences 46, 2012-12-19, עמ' 237–256 doi: 10.1007/s11077-012-9171-9
  3. ^ Doron Navot, Nissim Cohen, How Policy Entrepreneurs Reduce Corruption in Israel, Governance 28, 2014-01-21, עמ' 61–76 doi: 10.1111/gove.12074
  4. ^ John Kingdon, Agendas, alternatives, and public policies, Nova York: Russel Sage, 1995
  5. ^ Michael Mintrom, Phillipa Norman, Policy Entrepreneurship and Policy Change, Policy Studies Journal 37, 2009-11, עמ' 649–667 doi: 10.1111/j.1541-0072.2009.00329.x