טיוטה:מבע - מרחבים בניהול עצמי

מבע - מרחבים בניהול עצמי הוא ארגון חינוכי המעניק כלים, ליווי וידע מקצועי למנהלים וצוותי חינוך המבקשים להטמיע בבית ספרם תוכנית חדשנית ליצירת מרחב אוטונומי יזמי בתוך גבולות המוגדרים מראש.

הארגון הוקם בשנת 2019 במטרה לפתח ולהטמיע את רעיון מבע מרחבים בניהול עצמי במערכת החינוך, ארגונים חברתיים, עסקיים וממשלתיים ברחבי הארץ והעולם וזאת על מנת להפוך את יצירת סביבת החיים שלנו למאפשרת, מחברת ומעצימה את האדם באשר הוא אדם. הארגון עוסק בחינוך והכשרה לניהול עצמי במערכת החינוך על פי מודל מבע. במסגרת זאת הוא מקיים הרצאות, סדנאות ותהליכי ליווי המקדמים שינוי תפיסה חינוכית וארגונית במערכת החינוך. הארגון שואף להפוך את החינוך במדינת ישראל לרלוונטי ביותר למציאות חיינו. ההנהלה וצוות הארגון ניצבים בחוד החנית של החינוך הישראלי על כל גווניו. בהנהלת העמותה בעלי תפקידים המאיישים עמדות מפתח בחינוך ובציבוריות הישראלית.

תוכנית מבע מוכרת על ידי משרד החינוך ופועלת בפריסה ארצית בתוך מסגרות חינוך מגוונות ובקרב כל המגזרים במדינת ישראל.

מודל מבע

מודל מבע - מרחבים בניהול עצמי הוא מודל המאפשר למנהל ו/או מורה לקיים מסגרת חינוכית וארגונית בבית הספר, המעניקה מרחבי אוטונומיה בתוך גבולות ברורים המוגדרים מראש. מודל זה פועל בהצלחה רבה בבתי ספר ברחבי הארץ כשיטה פדגוגית בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי המאפשרת אוטונומיית למידה והוראה. הפעלת מודל מבע בבתי ספר מעודדת בקרב התלמידים/ות מוטיבציה פנימית, נכונות ללקיחת אחריות ותחושת שייכות. השיטה מאפשרת עבודה במבנה ארגוני ובו אוטונומיית פעולה לכל אחד מהמורים בתוך הגבולות שהוגדרו לו מראש. מבנה ארגוני זה מעמיק את תחושת השייכות בקרב המורים, יוצר אקלים עבודה חיובי וקרקע פורייה ליזמות ולחדשנות ומקדמת מעבר מפדגוגיה פרונטלית למיומנות הכוללת הנחיה, מנטורינג, עיבוד ומשוב.

המרחב האוטונומי בשיטה תחום בארבעה גבולות המהווים מסגרת כאשר בתוכה המרחב מאפשר יצירה, התפתחות וצמיחה.

ארבעת הגבולות במודל המרחבים בניהול עצמי הם:

1. ביטחון ובטיחות
2. חזון ומטרות
3. ערכים ונהלים
4. משאבים

הגבולות ויצירת המסגרת הברורה מאפשרים לצוות החינוכי והניהולי לעבור ממקום של סמכות למרחב בו ניתן לקיים שיח ודיאלוג חינוכי, המזמין התבוננות בגבולות וקיום מפגש משמעותי ביחס אליהם. ארבעת הגבולות הם דינמיים בהגדרתם, אך הם הכרחיים ליישום המודל, מאחר שלא ניתן לקיים מרחב ללא גבולות. הגדרת הגבולות תלויה במקום, בזמן ובאופי בית הספר ואנשיו.

היסטוריה

מודל מבע פותח תחילה [[ בית הספר התיכון ע"ש סליגסברג]], אותו ניהל תומר אושרי בוגר [[מכון מנדל למנהיגות |תומר אושרי]] מפתח המודל. במהלך הטמעתו הובילו התלמידים את הלמידה שלהם בתחומי החינוך החברתי והפדגוגי. הם הובילו את הלמידה בכיתה, כשכל אחד מביא לידי ביטוי את החוזקות שלו בתהליך הלמידה, מתוך בחירה והובלה אישית. הצוות החינוכי זיהה מחדש את עוצמות התלמידים וליווה אותם בתהליך למידה מותאם באופן אישי.

במסגרת החינוך החברתי השכבתי הובילו התלמידים בשנת 2008 את הקמת [[ בית הספר התיכון ע"ש סליגסברג |המכינה הבית סיפרית]] הראשונה, טיולים, סיורים, מסע לפולין, טקסים וימי גיבוש בניהול עצמי.

המודל שהתפתח בבית הספר סליגסברג בירושלים צמח והוטמע בעשרות בתי ספר במערכת החינוך במקביל להקמתן של 10 מכינות בית סיפריות על פי מודל מבע.

מטרה

1. שינוי פדגוגי במרחב מוגדר מהוראה פרונטלית ללמידה בהובלת התלמידים/ות מתוך סקרנות ומוטיבציה פנימית.
2. העצמה ופיתוח מיומנויות הלמידה ותחושת המסוגלות העצמית של התלמידים/ות.
3. יצירת אקלים מעודד יזמות בקרב התלמידים והצוות חינוכי, והגברת תחושת השייכות שלהם לבית הספר.
4. שילוב כלים פדגוגיים חדשניים בעבודת הצוות החינוכי בדגש על יכולות ליווי והנחיה.
5. פיתוח תפיסה ארגונית המאפשרת מרחבי פעולה מוגדרים לכל חברי הקהילה הבית ספרית.

יישום המודל במערכת החינוך

ניתן להטמיע את המודל בשלוש זירות מרכזיות:

חינוך פורמלי – ניהול עצמי ולמידה בהובלת התלמידים/ות במסגרת השיעורים במערכת השעות הסדירה של בית הספר. לדוגמה שיעורי ההשכלה הכללית בשכבה י' או במסגרת ה-30% של הלמידה המשמעותית במבחני הבגרות במקצועות השונים.

חינוך בלתי פורמלי - הובלת תלמידים בניהול עצמי את המכינה הבית סיפרית בכתה יב', הטיולים שנתיים, מסעות לפולין, מועצת התלמידים, התנדבות בקהילה, וטקסים, ועוד מגוון פעילויות במרחב הבית סיפרי.

מבנה ארגוני – מתן מרחבים אוטונומיים בתוך גבולות מוגדרים לצוות החינוכי בבית הספר.

יתרונות המודל

1. מודל יישומי לצורכי בית הספר המשתלב במהלכים חינוכיים בבית הספר.

2. עומד בתנאי סף מינהליים של קריטריונים פדגוגיים וארגוניים, תוכנית מוכרת על ידי משרד החינוך.

3. מקדם סדר יום שעולה בקנה אחד עם מטרות החינוך בישראל כגון: רפורמת המכינה לחיים בכיתה יב' ותוכנית SEL למידה רגשית חוויתית

4. מקוריות מתודית, אין כפילות עם תוכניות אחרות במערכת החינוך.

יתרונו של המודל בפשטותו, בגמישותו, בשפה המשותפת שהוא יוצר, אך יותר מכל בהעמקת תחושת השייכות ובהצמחת מרחבים של התנסות, גילוי ופיתוח מסוגלות של אנשי הצוות והתלמידים.

השפעת המודל על המשתתפים/ות

1. מעבר ממקום פאסיבי למקום אקטיבי של כל משתתפי התוכנית צוות ותלמידים/ות

2. פיתוח שיח יצירתי מעודד יזמות

3. עיצוב זהות אישית וארגונית

4. מתן בחירה

5. יצירת שפה משותפת ואקלים ארגוני מיטבי.

ראו גם

• בית הספר התיכון ע"ש סליגסברג

לקריאה נוספת

• תומר אושרי, מרחבים בניהול עצמי, רסלינג, 2020

הערות שוליים

[https://maba.org.il/ אתר מבע - מרחבים בניהול עצמי]

[https://www.derechkfar.org.il/knowledgeitem/מרחבים-בניהול-עצמי-תומר-אושרי/ מרחבים בניהול עצמי באתר דרך כפר]

[https://www.calcalist.co.il/local_news/article/hy7b3wpbf מגבלות הקורונה כהזדמנות לקידום עצמאות חינוכית, כלכליסט]

[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/873/940.html חישוב מסלול מחדש, שיחה עם ראשי מכינות, מקור ראשון]

[https://kaye.ac.il/wp-content/uploads/2021/01/גיליון-קולות-20.pdf אוטונומיה בחינוך, מרחבים בניהול עצמי, קולות כתב עת לעינייני חינוך וחברה]

[https://beta-mechanchim.com/ארבעת-השותפים-ללמידה-תלמידים/ ביתא מחנכים]

קטגוריה:חינוך קטגוריה:חינוך בלתי פורמלי קטגוריה:ייעוץ חינוכי קטגוריה:מכינה קדם-צבאית קטגוריה:בית ספר ויקיפדיה קטגוריה:משרד החינוך קטגוריה:ארגוני חינוך בישראל קטגוריה:עמותות קטגוריה:פדגוגיה