טיוטה:מחוז אבאדאן

עבאדן או עבאדן היא עיר השוכנת במחוז ח'וזסטן, דרום-מערבית לאיראן, באי עבאדן, על גדות נהר שאט אל-ערב. האוכלוסייה המקורית של עבאדן הייתה ערבית, והעיר הייתה ידועה בתקופה העבאסית כנמל מרכזי. העיר נחשבת למרכז עולמי לזיקוק נפט ומחוברת לבארות נפט איראניות בצינורות.

עבאדן והאדמות שמסביב הם ביתם של שבט הכעב הערבי. אשר שייך לשיח' חזאל, שהיה שליט אהוואז (אהוואז) לפני הכיבוש האיראני בה בתקופה (1897 עד 1925). העיר כוללת גם מתקני נפט רבים, החל מבית הזיקוק לנפט, שנבנה בתקופת שלטונו של שייח ח'זאל בן שייח ג'אבר אלמרדה. והעיר כוללת שדה תעופה בינלאומי.

שם העיר

עריכה

הדעה הרווחת של רוב הגיאוגרפים וההיסטוריונים כמו בלדהארי, יאקת אל-חמאווי, אל-מקדסי ואל-חמיארי ייחסה את השם הזה לאבאד בן אל-חוסיין אל-האבתי, שחי בתקופת חג'ג' בן יוסף אל- תאקאפי. דעה זו מבוססת על אמרתו של אבן אל-כלבי, שאמר: הראשון שנקשר לעבאדן היה עבד בן אל-חוסיין אל-האבתי. אם ניקח בחשבון שהנביא מוחמד מזכיר את שמה של העיר עבאדן, מתברר לנו שבנייתה של העיר עבאדן עתיקה יותר מתקופת חג'אג' ועבד בן חוסיין, ומכאן מתברר ל לנו שהבניין של העיר עבאדן מתוארך לפני חג'ג' בן יוסף אל-תקאפי. מה שתומך בדעה זו הוא מה שכתב אבן אל-פקח, בספרו אל-בולדן, וקובע כי הח'ליף עומר אבן אל-ח'טאב, שמת בשנת 23 לספירה, שלח מכתב למושל בצרה, ובו כתב כי עבאדן. היה מחוז של בצרה והפקיד אותו בניהול ענייניה. הסיבה לשמה של עבדאן נובעת מהפולחן של אנשי מדינה ועבד (עם פתיחת העין והידוק הבע"א), צורה מוגזמת של המילה אל-עבד ומשמעותה הרבה סגידה, ו מכיוון שאנשי המקום הזה היו סגפנים ומתפללים, הם קראו לזה "עבאדן" כלומר ארץ המתפללים או מקום מגוריהם של המתפללים[1].

הדמוגרפיה של העיר

עריכה

רוב האוכלוסייה היא ממוצא ערבי ודוברת ערבית, אבל יש מיעוטים פרסיים[2].

היסטוריה עתיקה

עריכה

יקוט אל חמאווי בתיאור העיר עבאדן מתאר זאת שעבאדן נמצאת על אי שיש בו סצנות וריבת, והוא מקום עני וטובעני שאין בו טוב, והוא מקום מלוח. שיש בהם אנשים מנותקים מהם והקדשים על האי הנותנים ממנו, ורוב החומרים שלהם הם נדרים, ויש סצינה של עלי בן אבי טאליב, ורובם אוכלים דגים אלה שהם דגים. מהים, והשכנים הולכים לבקר אותם בעונות השנה, וסגולותיהם מסופרות על ידי חדית'ים לא מאומתים. אלמקדסי מזכיר גם את עבאדן כ"עיר על אי ומעבר לה אין ארץ או כפר." תיאור זה חל במלואו על העיר עבאדן של ימינו, השוכנת בפתחו של השאט אל-ערב, ואין כפר או עיר מאחוריו.[3]

מקורות

עריכה
  1. ^ لويزة جبابلية, الأسطورة والفكر العربي, مجلة تاريخ العلوم, 2017, עמ' 334 doi: 10.37613/1678-000-006-027
  2. ^ لويزة جبابلية, الأسطورة والفكر العربي, مجلة تاريخ العلوم, 2017, עמ' 334 doi: 10.37613/1678-000-006-027
  3. ^ عبدالكريم جعفر الكشفى, سامراء في معجم البلدان الياقوت الحموي ت 626 هـ, مجلة الدراسات التاريخية والاجتماعية, 2021, עמ' 227 doi: 10.36353/1515-000-049-009