טיוטה:מלכה קולודני

*מלכה קולודני* - *מחנכת, מתרגמת, מהנדסת כימיה, מראשוני המורים במדינת ישראל*

מלכה קולודני לבית פיש (2002-1910) היתה מחנכת, מהנדסת כימיה, מראשוני המורים במדינת ישראל (רישיון הוראה מס' 22 במשרד החינוך); עסקה בתרגום חומרי לימוד וזיכרונות מרוסית, ספרים ומאמרים מצרפתית ויידיש; הקימה בקריית טבעון בסיוע המועצה המקומית את "מתנ"ס האחים פיש", מרכז חינוכי ותרבותי לבני נוער ולהדרכת נוער בסיכון.


קורות חייה עריכה

מלכה קולודני נולדה בכפר הורודץ, פלך ווהלין כיום אוקראינה, בת שמינית למשה וציפורה פיש. גילתה מילדותה סקרנות וצימאון דעת ובגיל 15 עזבה את הבית ונסעה ללמוד בגימנסיה קלרה ארליך (1929-1925) בקובל. בשל הנומרוס קלאוזוס (הגבלת מספר הסטודנטים היהודיים במוסדות השכלה גבוהה), עזבה את פולין, למדה בצרפת הנדסה כימית באוניברסיטה של קן, (Caen) וסיימה בתואר מהנדס כימאי (1933). עלתה לארץ עם בן זוגה משה קולודני (1936) ועבדה בקטיף בפרדסי קלמניה. ב- 1945 החליטה שחינוך הוא תחום חשוב ביותר ביישוב, השתלמה בפדגוגיה בסמינר דוד ילין, והוסיפה לתעודתה האקדמית תעודת הוראה.

מלכה קולודני לימדה והדריכה לפני קום המדינה ילדי טהרן, נוער ששרד בשואה ביערות, ובנות אנלפביתיות, שהועלו מסוריה בסיכון בידי חברי פלמ"ח. תחנתה הראשונה כמורה הייתה ב"משק הפועלות" בשכונת בורוכוב, שנוהל אז בידי לאה מירון, אלמנתו של ברל כצנלסון. בשנות מלחמת העצמאות לימדה בחולדה את בני המשק ואת חברת "עליית הנוער", ובשעות הערב תרגמה קטעים מספרי טבע ברוסית, שהועברו לאחר שנים ל"ארכיון תולדות החינוך היהודי" בספריה המרכזית ע"ש סוראסקי באוניברסיטת תל אביב.

מלכה קולודני צויינה בספר "חזית החינוך תש"ח – תשי"ב" , שתיאר את התמודדות המורים בחינוך והוראה בימי מלחמת העצמאות ובשנות המדינה הראשונות. היו אלה שנים של כור היתוך, תוך כדי מחסור תקציבי, כיתות צפופות וילדים מרקע שונה שדיברו שפות שונות.

נמנתה על המורים הראשונים בבית הספר התיכון ע"ש גרינברג בקריית טבעון. בין תלמידיה הבולטים הפרופ' יוסף שלזינגר מגדולי חוקרי הסרטן בארה"ב (בערך שלו בויקיפדיה הודגש שלמד אצל מלכה קולודני) והפרופ' אמריטוס יעקב כתריאל שלימד כימיה בטכניון ולאחר מכן בשלוחת הטכניון בסין. כמו כן לימדה כימיה וביולוגיה בבתי ספר אחדים בחיפה "אליאנס", "ליאו בק" "בית-חינוך תיכון", וסמינר צ.ה.ל. על פעילותה החינוכית צויינה באנציקלופדיה ההיסטורית לנשים יהודיות .

בנותיה: פרופ' רחל זבה, החוג לארכיטקטורה בטכניון בחיפה, (אחת המרצים הבודדים שנתבקשו ללמד גם לאחר גיל שמונים) ורות בקי קולודני, סופרת, שדרנית משדרי תעודה ב"קול ישראל" ומנהלת "מרכז ההדרכה של רשות השידור" (1982 – 1989).

מלכה קולודני נטמנה לפי בקשתה בבית העלמין של קריית טבעון ליד החלקה הצבאית בה נקברו תלמידיה שנפלו במערכות ישראל.

מפעל התרגומים עריכה

לאחר צאתה לגמלאות עסקה בתרגום מרוסית, צרפתית, פולנית ויידיש. בין היתר תרגמה מרוסית את זיכרונות מזכירו האישי של רספוטין "רספוטין והיהודים", (הוצאת ירון גולן 1995), ומצרפתית את "ילדים בעלי שער שיבה", מאת ז'ילבר ססברון. (הוצאת ירון גולן 1997)

כמו כן תרגמה מיידיש חומר רב הקשור לתולדות תנועת הפועלים והמפלגה הסוציאל רבולוציונרית ברוסיה. היא תרגמה לעברית קטעים נבחרים מספרו של ולדימיר מדם "פון מיין לעבען", (ניו יארק 1923), ואת הרשימה של בלה זפרן "קובל עיר מולדתי שנכרתה" שפורסמה ב"דפי מידע" של קובל" (אפריל 2004)

חשובה תרומתה לתרגומים מרוסית לספר "רולטה רוסית" על חייה של מניה וילבושביץ (שוחט) ברוסיה לפני עלותה לארץ (תרגומיה חשפו באור חדש את דמותה של מניה וילבושביץ (שוחט) כמשתפת פעולה עם המשטרה החשאית הצארית, דבר שהוסתר בארץ במשך עשרות שנים.

רשימת התרגומים עריכה

• רספוטין והיהודים, 1995 הוצאת ירון גולן

• ילדים בעלי שיער שיבה, ססברון 1997 הוצאת ירון גולן

• קטעים מספרו של ויקטור צ'רנוב "גריגארי גערשוני, זיין לעבן און טעטיקייט" (ניו יארק 1934). שתוכנם הודפס בכתבה "תענוגות הכבלים של צבי גרשוני " (כותרת משנה ראש כרוב) מוסף הארץ 12 בפברואר 1988

• חומרים שונים מ"הארכיון האדום" ("קראסנאייה ארכיב") ומכתב-העת ההיסטורי "ביילויא" (Byeloe ), לספר "רולטה רוסית" משרד הבטחון ההוצאה לאור 1992).

• הרשימה "קובל עיר מולדתי שנכרתה" (דפי מידע ווהלין אפריל 2004)

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • שם סופר, שם ספר, שם הוצאה, תאריך הוצאה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה