טיוטה:קולט אבולקר מוסקט

קולט אבולקר מוסקט היא בבת אחת גיבורת מלחמה וממציאה. היא המציאה את שיטת הדמיון המודרך וכבר בחייה הייתה לאגדה. היא האריכה ימים עד גיל 93 אבל בעיני הכול נדמתה תמיד בת מאה כי הייתה חכמה ועמוקה כבאר. היא נולדה באלג'יר למשפחה האריסטוקרטית אלבוקר בשנת 1909 וקורות חייה משתרעים על פני כול המאה ה-20 ותהפוכותיה. אביה אנרי אלבוקר היה מנתח מוח והתעניינותה בתפקוד המוח הנותן פקודות לגוף כולו ואף לנפש החלה כבר בנערותה כאשר הייתה מסייעת ביד אביה בניתוחי מוח מסובכים. במרוצת הזמן ניגשה לפענח את מסתרי המוח לא מצד הפיזיולוגי גרידא אלא מצד פסיכולוגיית המעמקים. בעידן שבו יש דגש רב על השכלתנות, זאת אומרת על האונה השמאלית של המוח האחראית על היגיון, מספרים וניתוח נתונים קולט חקרה ופיתחה את תפקיד האונה הימנית של המוח האחראית על מרחב דמיון, תמונות עזות ודימויים שמתרגמים לנו את המציאות, סמלים אוניברסליים שמתמצתים רעיונות מורכבים ובעצם מחברים למעננו את החוץ והפנים.

בזמן מלחמת העולם השנייה היה אחיה ז'וזה אלבוקר ראש המחתרת נגד הנאצים ונגד משטר וישי באלג'יר ופעולות המחתרת שאותן יזם אפשרו את דריסת הרגל של בעלות הברית בצפון אפריקה. "מבצע לפיד" היה שלב הכרחי שהקדים ב-3 שבועות את המערכה של בעלות הברית נגד רומל באל עלמיין. קולט שידרה מבית המשפחה ברדיו צרפת החופשית, בית ששימש כעין מפקדה לגנרלים הבריטים והאמריקאים. היא קיבלה הצעת נישואים מאחד הגנרלים אך דחתה את ההצעה כדי להקדיש את חייה לרפואה לא קונבנציונאלית, זאת אומרת, פיתוח שיטת הדמיון המודרך כאשר הניצנים של השיטה נזרעו אי אז כאשר הייתה סקסולוגית של לגיון הזרים וטיפלה בעברייני מין חסרי תקנה. בתום מלחמת העולם השנייה קיבלה קולט אות "צלב השחרור" על ידי גנרל דה גול במסדר ניצחון שנערך בשאנז אליזה..אחרי המלחמה החלה קולט לטפל בניצולי שואה.

היא למדה בסורבון והושפעה מהמלומד דסויאל אך הרחיקה לכת הרבה יותר ממנו. הייתה זו קפיצה מחשבתית להמציא דימויים שירפאו בעיות פיזיות ובעיות פסיכולוגיות. אפשר לומר שבמובנים מסוימים היא המשיכה היכן שיונג נעצר. מהמקום של גילוייו על הארכיטיפים היא עברה אל דימויים חזותיים שמשככים מכאובים, עונים על מאווים, מפתחים את האישיות ומעמיקים את ההבנה לגבי בחירות בחיים. נדמה היה כי דרך תרגיליה את הבלתי אפשרי עשית מיד לכיוון האפשרי. השראתה לחיבור התרגילים בדמיון המודרך באה לה ממיתוסים קדומים, לימודי פסיכולוגיה ומקורות יהודים קבליים. . דימויים ציוריים ופתרון חלומות העבירו אותך למציאות מיטיבה. ההיפך מאשליה או חלומות בהקיץ. בבת אחת נסעת וחזרת מן המסע. היא השתמשה ב"כוח המדמה", כוח עצום המצוי בקרבנו כדי להרחיב את גבולות התודעה ודימויים חזותיים עלו מהסף שבין תת-ההכרה להכרה, אותו מקום שבו מתחככת הנפש עם הרוח.

קולט נישאה לשליח עליה אריה מוסקט ובנתה בית בירושלים. אנשים מכל הסוגים התקבצו בביתה ברחוב שמעוני ששכונת רסקו שהיה לה שער כחול וגינה קטנה. הייתה לה קבוצה של לומדים שלהם העבירה קורסים במשך ימות השבוע. במוצאי שבתות כטקס קבוע היו מתכנסים אצלה בסלון התרבותי נוסח הסלונים הפריסאיים של נשות החברה בהם הסתופפו אמנים ואינטלקטואלים. בביתה של קולט היה בעיקר תמהיל של מרפאים ואמנים. האמנים בדמיונם המפותח סיפקו דימויים מדויקים הן למרפאים והן לסובלים היה כאן מאמץ מיוחד לעבור מהמגבלה והחשך לאפשרות התיקון והשלמות. יש לציין שהיא לא דרשה כסף בעד הריפוי או הלימוד. היא אמרה לשואלים כי אם הייתה דורשת את התמורה ההגונה בעד הנתינה שלה, רק מעטים ונדירים היו מסוגלים לעמוד בתשלום. בעד פועלה והסיוע שהגישה למאות ואלפי אנשים קיבלה את אות "יקירת ירושלים". על דלתה התדפקו גם הרבה אמנים ואנשי שם מחוץ לארץ. היו פעמים שנשלחו אליה מכתבים והיה כתוב בהם, קולט, ירושלים ואלה היו מגיעים ליעדם ומקבלים אפילו תשובה.

כדי לחבר את התרגילים בדמיון מודרך שאבה קולט מטקסטים מקודשים, מספרות ושירה, ממעיינות התרבות המערבית והמנהגים העתיקים של יהודי צפון אפריקה. התרגיל בדמיון מודרך ארך מספר רגעים בלבד. היה עליך לעצום עיניים, לנשום שלוש פעמים בקצב רגיל, לדמיין את עצמך במצב אחר, לחיות אותו מספר רגעים, לפקוח עיניים. הדימוי שהעלית מקרבך היה זה שהיה בדיוק במקום של הסף בין ההכרה לתת הכרה. וכאשר היית חווה את היותך במצב אחר כבר התחולל השינוי במוח, בהרגשה ובתחושות. המוח כבר נתן פקודה אחרת לגוף ולהוויה. לא יכולת לשוב ולהתלונן. הרבה יותר עמוק ממחשבה חיובית שהיא לעתים פשטנית בדמיון המודרך זיהית את הבעיה, הודית בה, ומתת ההכרה שלך עצמך העלית איזה דימוי מיוחד או סמל אוניברסלי שענה על צורך ספציפי ואינדיבידואלי. תיארת לעצמך איך זה יכול להיות אחרת וכבר היית קצת אחר. ההמלצה הייתה לחזור על הדימוי הזה 21 יום. כי דבר שלא חוזרים עליו אינו חורש בתת-מודע ואינו יכול לבוא במקום ההרגל של המחשבה או הרגל עקשני של רגש שלילי.

היות שדיכאון הוא מחלה שכיחה בימינו וכבר במאה ה-20 נקרא המחלה של המאה הרי דוגמה של תרגיל בדמיון מודרך שמתייחס לבעיה הזו: עצום או עצמי עיניים. שלוש נשימות רגילות. ראה או ראי את עצמך כעץ שכל עליו נשרו ממנו בחורף, עירום ועריה. העץ עומד לו לבדו, הגשם מכה בו, הרוח מצליפה בו, גזעו מחזיק מעמד בסופה. עם תחילת האביב קרן שמש נוגהת בצמרת. העץ שזה אתה או את מתחיל להצמיח עלים חדשים על הענפים. העץ מלבלב באביב ומצמיח פרחים. ציפורי שיר מקננות בין העפאים ורוח נעימה מלטפת את העץ הירוק. פקח או פקחי את עינייך.

הפסיכיאטר האמריקאי ג'רי אפשטיין היה בשביל קולט מה שאפלטון היה לסוקרטס. הוא מיין את והבעיות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות לפי סדר אלפביתי ובצד הבעיה רשם את הדיאגנוזה, זאת אומרת דימוי שנועד לרפא את הפצע או הפגיעה הנפשית. ספרו נקרא Visualisation. (תורגם לעברית) הסופרת תמי ברגמן כתבה את הביוגרפיה של קולט בספרה "כמראה הלטושה" והסופרת נוגה טרבס כתבה עליה נובלה שנקראת "האישה הכי חכמה בירושלים" המופיעה בספר "הר האושר" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. טרבס משחזרת את דמותה בצבעוניות ואת התרומה שלה לאנושות. בגלל מוצאה האלג'ראי והשפעת התרבות הצרפתית עליה, קולט משמשת גשר חיוני בין מזרח למערב.

לקריאה נוספתעריכה

  • ג'רי אפשטיין, Visualisation, תורגם לעברית
  • תמר ברגמן, כמראה הלטושה, ביוגרפיה של קולט, עם עובד
  • נוגה טרבס, האישה הכי חכמה בירושלים, נובלה בספר "הר האושר", הוצאת הקיבוץ המאוחד

קישורים חיצונייםעריכה