טיוטה:שולמית קנטור

שולמית קנטור, הייתה הדמות המשמעותית באותה העת, היא הייתה האחראית לתמורות בבית הספר ושימשה כמנהלת בית הספר לסיעוד ע"ש הנרייטה סאלד של הדסה והאוניברסיטה העברית בין השנים 1934–1948.

קנטור נולדה בשנת 1894 בביירות. היא למדה את מקצוע הסיעוד באוניברסיטה האמריקאית בביירות. בשנת 1919 היא עלתה לארץ ישראל. על אף שלא היה לה ניסיון מקצועי רב, השליטה שלה בשפה העברית יחד עם השכלתה כאחות אפשרו לה להיות מורה ביחידה הציונית הרפואית האמריקאית. בשנת 1921 נישאה ללואיס קנטור והתפטרה מעבודתה. בשנת 1933, נפטר בעלה, וקנטור נותרה מפרנסת יחידה לארבעת ילדיהם ולכן חזרה לעבוד כאחות. היא למדה במשך שנה באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק ומיד אחר כך מונתה לאחות ראשית ומנהלת בית הספר לאחיות של הדסה בירושלים.

עם כניסתה לתפקיד היא שינתה והוסיפה תכנים לתוכנית הלימודים, ביניהם קורסים למיילדות, וסיעוד בחדרי ניתוח. כמו כן שימשה קנטור כיועצת מקצועית בהקמת בתי ספר לאחיות נוספים ברחבי הארץ.

בשנת 1948, עם קום המדינה, ייסדה קנטור את מחלקת האחיות במשרד הבריאות. היא ניהלה את מחלקת האחיות עד שנת 1955. אחר כך חזרה להדסה שם לימדה קורסים בסיעוד ובמשך שנים רבות, המשיכה לשמש כיועצת בהקמת בתי חולים ובתי ספר לסיעוד. שולמית קנטור היא דמות משמעותית שלקחה חלק חשוב בביסוס הסיעוד כמקצוע בארץ ישראל.