יאן ואלטייה דה-רו
יאן ואלטייה דה-רו (בהולנדית: Jan de Roo; דצמבר 1903 – 27 בדצמבר 1988; Aaltje de Roo; 4 בנובמבר 1921 – 11 באוגוסט 1982) היו זוג הולנדים נוצרים חסידי אומות העולם שהסתירו בביתם בתקופת השואה תינוק יהודי והצילו אותו.
 | |
| יאן ואלטייה דה-רו עם בני הלבוש במדי צבא הולנד | |
| מידע חסיד אומות העולם | |
|---|---|
| פטירה | הולנד |
| מקום ההצלה | הולנד |
| אופן ההצלה | הסתרת ילד יהודי בביתם בזהות בדויה |
| תאריך הכרה | 7 בספטמבר 2020 |
| מקום ההכרה | הולנד |
| יוזם ההכרה | בני דה חודה |
| אופן הנצחה | תעודה וחקיקת שמם בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם. |
| מספר היהודים שהציל | 1 |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (7 בספטמבר 2020)  |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | יאן ואלטייה דה-רו |
  | |
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים עריכה
יאן ואלטייה (אלי) היו זוג הולנדים שחיו בחווה בצפון הולנד במחוז פריסלנד בכפר בלייה (Blija). לזוג לא היו ילדים. בתקופת מלחמת העולם השנייה, הזוג היה בקשר עם המחתרת ההולנדית, והסכים להחביא בביתם ילדה יהודיה. הם הסכימו להסתיר באופן זמני תינוק יהודי עד אשר יימצא לו מקום מסתור קבוע, אך כעבור מספר ימים נקשרו אליו והודיעו למחתרת שאין צורך למצוא לתינוק מקום מחבוא אחר. התינוק, בני סמואל בנדיקטוס, היה בנו של סמואל (סם) בנדיקטוס[1], שנעצר על ידי הנאצים באמסטרדם בפברואר 1941, נשלח לבוכנוולד, ובהמשך למאוטהאוזן - משם לא שב. אלמנתו לואיזה (לאה), שהייתה אז בהריון ילדה באוגוסט 1941 את בנה וקראה לו על שם אביו. כשגברה הסכנה, הצליחה לואיזה למצוא עבור בנה התינוק מקום מסתור בעזרת ידידה ההולנדי וחבר המחתרת וילם לודייזן, שסידר גם לאם לואיזה מקום מסתור אחר, לאחר שנאלצה להיפרד מהתינוק.
יאן ואלי טיפלו במסירות בתינוק, שהובא אליהם על ידי המחתרת בזהות בדויה בשם קרל ורסטיג מרוטרדם, על אף שידעו שהתינוק יהודי. הם נהגו לספר לאנשי הכפר שקרל הוא פליט מרוטרדם ודאגו להוסיפו לאלבום המשפחתי כבנם. אלי נהגה לסרוג לבני התינוק בגדים. מדי פעם, למרות הסכנה שבדבר, הצליחו להעביר לאמו לואיזה תמונות ומכתבים ולבשר לה ששלומו טוב בעזרת המחתרת. בני חונך חינוך נוצרי ודיבר רק את השפה המקומית הפריזית מערבית.[2]
לאחר המלחמה עריכה
בסיום המלחמה, לואיזה (אמו הביולוגית של בני), שהסתתרה בניימכן, ביקשה להתאחד עם בנה, שהיה כמעט בן 4 שנים. היא לקחה את בני לדירתה בניימכן, אך לנוכח קשיי ההסתגלות היא החזירה אותו לשנה נוספת לבני הזוג דה-רו ונהגה להגיע לבקר אותו בחופשות. בני גדל בהולנד והתגייס לצבא ההולנדי. ב-1961 עלה לישראל לבדו ואמו לואיזה עלתה ב-1978. במשך כל השנים שמר על קשר חם עם יאן ואלי דה-רו וקרובי משפחתם.[2]
הכרה והנצחה עריכה
בעקבות עדותו של בני ביד ושם, החליטה הוועדה הציבורית לציון חסידי אומות העולם להכיר ביאן ואלטייה דה-רו כחסידי אומות העולם ב-7 בספטמבר 2020. שמם נחקק בקיר הכבוד בגן חסידי אומות העולם ביד ושם, ירושלים. טקס הענקת התעודה התקיים ב-3 במאי 2023 בהולנד בנוכחות משפחת הניצול.[3].
קישורים חיצוניים עריכה
- יאן ואלטייה דה-רו, באתר יד ושם (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ שמואל ברוך דה חודה, באתר המאגר המרכזי של שמות קרבנות השואה, יד ושם
- ^ 1 2 תיק מס' M.31.2/13979, המחלקה לחסידי אומות העולם, יד ושם
- ^ PELLE NUMAN, Zo werden de Yad Vashem-onderscheidingen postuum uitgereikt aan vijf Friese echtparen in Leeuwarden. 'Heldhaftige redders die niet wegliepen van anderen', 3 במאי 2023