יהוא (שם פרטי)

יֵהוּא הוא שמם של כמה אישים במקרא. הבולט בהם הוא יהוא בן יהושפט בן נמשי מלך ישראל, הידוע גם ממקורות חיצוניים בני התקופה. נראה שמעיקרו הוא שם תאופורי המורכב מן היסוד יוֹ- (< יהו-), המתייחס כרגיל לה', בתוספת כינוי הגוף הוּא, במתכונת דומה לשמות המקראיים אֲבִיהוּא ואֱלִיהוּא. אולי הוא קיצור של צירוף מעין "ה' הוא (אלי)" או כיוצא בו. הצורה יֵהוּא במקום *יוֹהוּא (< *יהוהוא) משקפת כנראה בידול פונטי שחל ברצף של שתי תנועות מעוגלות: o-u > e-u. תופעה מקבילה מתועדת בשם יְהוֹשֻׁעַ, שבימי הבית השני התגלגל לצורה יֵשׁוּעַ (במקום *יוֹשׁוּעַ).

עדות למבטא השם במאה התשיעית לפני הספירה מצויה באובליסק השחור של שלמנאסר השלישי, שבו מוזכר יהוא מלך ישראל כשליט וסאל המעלה מס למלך אשור. שמו מופיע שם בצורה ia-ú-a. קשה לשחזר את צורת ההגייה העברית הקדומה המדויקת העומדת בבסיס תעתיק זה (אולי *יַוְהוּאַ [yawhūʔa]), אבל נראה שהתנועה הסופית משקפת הגייה קדומה של כינוי הנסתר הפרוד בצורה הוּאַה, מסורת הידועה גם ממגילות מדבר יהודה מאות שנים אחר כך.

לקריאה נוספת

• Baruch Halpern, "Yaua, Son of Omri, Yet Again", Bulletin of the American Schools of Oriental Research 265 (1987), pp. 81-85