יהודי מצרים (סרט)

יהודי מצריםערבית: عن يهود مصر) הוא סרט תיעודי מצרי של המפיק היית'ם אל-חמיסי והבמאי אמיר רמסיס. הסרט הוא גם פרי כתיבה ומחקר משותף יחד עם מוסטפא יוסף.

יהודי מצרים
عن يهود مصر
Jews-of-egypt-poster.jpg
כרזת הסרט
בימוי אמיר רמסיס
הופק בידי היית'ם אל-חמיסי
תסריט אמיר רמסיס, מוסטפא יוסוף
מדינה מצרים
הקרנת בכורה 2013
שפת הסרט ערבית, צרפתית
סוגה סרט תיעודי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.jewsofegypt.com
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הסרט מתעד את תולדות היהודים במצרים.[1] עיתון האינדפנדנט התייחס לסרט בכותבו כי הסרט הוא "הראשון מסוגו המורשה לצאת להפצה רשמית [במצרים]".[2]

הסרטעריכה

הסרט מכסה את חלקם של יהודי מצרים בחיי העסקים והאמנויות במצרים במחצית הראשונה של המאה ה-20. לאחר מכן הוא מעלה את נושא הקמתה של מדינת ישראל ב-1948, מהפכת הקצינים החופשיים ב-1952 ומלחמת סיני ב-1956. בשל מלחמת סיני, יהודי מצרים נאלצו לצאת לגלות.[1]

הראיונות עם אנשים בסרט כוללים יהודים שגלו ממצרים, שרובם חיו בפריז; מוחמד אבו אל-ראר, המחבר של הספר "יהודי מצרים: משגשוג לגלות"; חבר באחים המוסלמים שהשתתף בהתקפה על חנויות של יהודים במצרים ב-1947; ועיסאם פאוזי, סוציולוג.[1]

ההכנות לסרטעריכה

במאי הסרט, אמיר רמסיס, ציין כי שקל לעשות את הסרט במשך מספר שנים. רמסיס והמפיק היית'ם אל-חמיסי מימנו את הסרט בכוחות עצמם, מתוך אמונה כי הסתמכות על חסות, בין אם תהיה חסות ממקור ערבי או לא, יגזול מהנייטרליות של הסרט.[1]

רמסיס יצא למסע של שישה חודשים כדי להתכונן לעשיית הסרט, והחל לערוך מחקר בסוף 2008. מחקר זה כלל איתור וראיונות עם יהודים בתוך מצרים, בניית "שלד היסטורי," ולאחר מכן נבירה בעיתונות כתובה, קטעי וידאו, וחומרים ארכיונים אחרים. צילומי הסרט החלו בשנת 2009. המהפכה במצרים (2011) גרמה להשהיית העבודות על הסרט. בינתיים הבמאי והאנשים סביבו יצאו למסע למרוקו. בסופו של דבר, העבודות על הסרט נמשכו שנה אחת נוספת עד להשלמתו בספטמבר 2012.[1]

יציאה לאקרניםעריכה

הצגת הבכורה של הסרט התרחשה באוקטובר 2012 במהלך האירוע השנתי של "Panorama of the European Film". אמיר רמסיס צוטט כאומר כי הבכורה התקיימה "בהקשר לגמרי אינטלקטואלי [ולא פוליטי]."[1] כמו כן, בחורף 2012 הסרט הוקרן גם ב"פסטיבל המצלמה הערבית" ברוטרדם, ובינואר 2013 בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בפאלם ספרינגס.[1]

בשבוע הראשון של מרץ 2013 הסרט היה אמור להתחיל להיות מוקרן בבתי קולנוע בקהיר.[1] ביום רביעי ה-13 במרץ 2013, המפיק היית'ם אל-חמיסי חשף כי פקידי לשכת הצנזורה המצרית לא נתנו היתר להקרנת הסרט שלו בבתי קולנוע מצריים וכי הם ביקשו לראות את הסרט לפני שיוכלו לאפשר את הקרנתו. ברויטרס דווח כי מקור ביטחוני מצרי אמר להם כי ההיתר ניתן ושהם לא מנעו את הקרנתו של הסרט.[3] בסופו של דבר, הקרנת הקולנוע המצרית של הסרט נקבעה ל-27 במרץ 2013.[4]

ביקורותעריכה

בשנת 2013 שרה אל-קאמל מהעיתון המצרי אל-אהראם כתבה כי "עד כה, הסרט הותקף באופן ספורדי בעיתונות, בעיקר בהאשמות של [עשיית הסרט היא] "נורמליזציה עם ישראל", אך הבמאי לא קיבל איומים על חייו או התקפות ישירות [עליו]."[1]

לאחר שהממשלה המצרית ביטלה את הקרנת הסרט, חאלד דיאב, בלוגר, סופר ועיתונאי מצרי-בלגי, כתב מאמר דעה ב"הארץ" בו טען כי "זה [הסרט] יוצא נגד רגשות אנטי-יהודיים חזקים שמושרשים במדינה [מצרים], אך כשל מלהזכיר למצרים את עידן העבר של סובלנות וגיוון [לפני שהיהודים גורשו]."[5]

עדה אהרוני, חוקרת בתחום תולדות יהודי מצרים וילידת מצרים בעצמה, אמרה כי "הסרט הזה טוען שליהודים היה טוב במצרים ושהם עזבו [את מצרים] רק לאמריקה וצרפת, לא לישראל - ועדיין הוא מוחרם"[6]

קישורים חיצונייםעריכה

  אתר האינטרנט הרשמי של יהודי מצרים

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 [1]
  2. ^ [2]
  3. ^ [3]
  4. ^ [4]
  5. ^ [5]
  6. ^ [6]