יואכים פטיניר

יואכים פטינירהולנדית: Joachim Patinir), המכונה גם פטנייה (בערך 14805 באוקטובר 1524), היה צייר רנסאנס פלמי של אירועים היסטוריים, מיתולוגיים ונופים. הוא היה פלמי, מאזור וולוניה המודרנית,[1] אך עבד באנטוורפן, אז מרכז שוק האמנות במדינות השפלה. פטיניר היה חלוץ הנוף כז'אנר עצמאי והוא היה הצייר הפלמי הראשון שראה את עצמו בעיקר כצייר נוף. הוא למעשה המציא את סגנון הציור נופי עולם, סגנון מובהק של נופי הרנסאנס הצפוני, המהווה את תרומתו החשובה של פטיניר לאמנות המערבית.

יואכים פטיניר
Joachim Patinir
לידה 1480
Bouvignes-sur-Meuse, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 באוקטובר 1524 (בגיל 44 בערך)
אנטוורפן, ארצות השפלה ההבסבורגיות עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Lieven van Lathem עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Landscape with Charon Crossing the Styx, The Temptations of Saint Anthony the Abbot, Rest on the Flight to Egypt עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יואכים פטיניר, ההטבלה של ישו, 1510-1520

יש רק חמישה ציורים שנחתמו על ידי פטיניר, אך יצירות רבות אחרות יוחסו לו או לסדנה שלו בדרגות שונות של הסתברות. על אלה שנחתמו נכתב: יואכים ד. פטינייה, ה- "D" בחתימתו המסמן את דיוננטנסיס ("של דיננט"), ומשקף את מקום הולדתו. תערוכת 2007 במוזיאון הפראדו במדריד הכילה 21 תמונות הרשומות על שמו של פטיניר או בית המלאכה שלו, וקיטלגו שמונה נוספים שלא היו בתערוכה.[2]

פטיניר היה חברם של דירר, וגם עם קוונטין מטסי, איתו הוא שיתף פעולה לעיתים קרובות. הציור ״הפיתוי של סנט אנתוני״ (פראדו) נעשה בשיתוף פעולה עם מטסי, שהוסיף את הדמויות לנוף של פטיניר. הקריירה שלו הייתה דומה לזו של חלוץ אחר בציורי נופים - אלברכט אלטדורפר, שעבד בסגנון שונה לגמרי. הוא ככל הנראה דודו של הארי מאט דה בלס, שהיה ממשיכו בסגנון הציור נופי עולם.[3]

ביוגרפיה ועבודה

עריכה
 
יואכים פטיניר, סנט ג׳רום במדבר 1515–1520

במקור מדיננט או בוביני, בבלגיה של ימינו, חבל וולוניה. פטיניר הפך לחבר בגילדת הציירים סנט לוק, של אנטוורפן בשנת 1515, שם בילה את שארית חייו. ייתכן שהוא למד אצל ג'רארד דייוויד בברוז', שנרשם כחבר הגילדה באותה שנה בה פטיניר. בשנת 1511, על פי ההערכה, פטיניר נסע לגנואה עם דייוויד ואדרין יסנברנדט.

בשנת 1521 השתתף חברו של פטיניר, אלברכט דירר בחתונתו השנייה וצייר את דיוקנו. דירר כינה את פטיניר "der gute Landschaftsmaler" ("הצייר הטוב של הנופים"), ובכך יצר מושג שתורגם אחר כך לצרפתית. לעיתים קרובות הניח פטיניר לנופיו לגמד את דמויותיו, באיכות משתנה מאוד. הגדולים שבהם נצבעו על ידי אמנים אחרים.[4] התמחות כזו נפוצה באותה תקופה בארצות השפלה. רבות מיצירותיו גדולות באופן יוצא דופן לציורי פאנל הולנדיים באותה תקופה, כמו גם אלה של הירונימוס בוש, צייר נוסף של נופים גדולים, מדור קודם.

הנופים העצומים של פטיניר משלבים התבוננות בפרטים נטורליסטיים עם פנטזיה לירית. תצוגות הסלעים התלולים בנופיו הם גרסאות מרהיבות לקבוצת התצורות הגאולוגיות סביב דיננט הולדתו. אלה הפכו לחלק מנוסחת ציור נופי עולם, ונמצאים בעבודותיהם של ציירים רבים שמעולם לא ראו את הנוף המקורי. נופיו משתמשים בנקודת מבט גבוהה עם אופק גבוה, אך אחיזתו בפרספקטיבה אווירית רחוקה מלהיות שלמה.

הוא משתמש בסכמת צבעים עקבית ויעילה בנופיו, שהשפיעו על ציור הנוף המאוחר. בחזית שולטים גוונים חומים, ואילו "הנוף במרכז הציור הוא ירוק כחלחל והרקע כחול בהיר", מה שיוצר תחושה יעילה של מיתון למרחק. "בשילוב של צבעים חומים, ירוקים וכחולים לעיתים קרובות עם גוון קשה, המתחלפים באזורים משמעותיים של צבע לבן, נוצרת תחושה של אבדון מתקרב על ידי העננים המאיימים, קווי המתאר המחודדים של הסלעים וההצטופפות של האלמנטים הטבעיים ."[4]

 
יואכים פטיניר, המנוחה בבריחה ממצרים, גרסה בברלין.

דוגמאות לעבודותיו כוללות את השאר ״הבריחה למצרים״ (פראדו, שיש בה ארבעה ציורים שלו כולל שניים חתומים), ״טבילת המשיח״ (אחד משניים בווינה), ״סנט ג'ון בפטמוס״ (על ידי או עם בית המלאכה שלו, הגלריה הלאומית, לונדון), ״נוף עם הרועים״ (אנטוורפן), ו״המנוחה בבריחה למצרים״ (מכון לאמנויות מיניאפוליס).[5]

לאמיתו של דבר, מדריד, בירת ספרד מחזיקה באוסף הנרחב ביותר של עבודות של פטיניר, כאשר ארבע מהן נמצאות בפרדו ובתיסן-בורנמישה והמנזר המלכותי באסקריאל בעלות אחת מהן. ישנו גם טריפטיך המיוחס לו במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק.[6]

פטיניר נפטר באנטוורפן בשנת 1524, וקוינטן מסייס הפך לאפוטרופוס של ילדיו.

מקורות

עריכה
  • Grove": Hans Devisscher. "Patinir, Joachim." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 17 Feb. 2017.
  • Koch, Robert A. Joachim Patinir (Princeton: Princeton University Press, 1968
  • Battistini, Matilde. Symbols & Allegories in Art: The Hereafter. Los Angeles: The J. Paul Getty Museum, 2005. 210, 212–13.
  • Falkenburg, Reindert. Joachim Patinir: Landscape as an Image of the Pilgrimage of Life. Amsterdam/Philadelphia: John Benjamins Publishing Company, 1988
  • Ball-Krückmann, Babette, Landschaft zur Andacht: die Weltlandschaften Joachim Pateniers. Munich 1977 (microfiche
  • Pioch, Nicolas. "The Northern Renaissance (1500–1615)." WebMuseum. 14 October 2002. 28 March 2006
  • Smith Chipps, Jeffery. The Northern Renaissance. Phaidon. Arts & Ideas, 2004. 321

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יואכים פטיניר בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ L'essor du paysage" in Jacques Stiennon, Jean-Patrick Duchesne, Yves Randaxhe, Cinq siècles de peinture en Wallonie, Les éditeurs d'art associés, Brussels, 1988, p. 67-72.
  2. ^ Prado feature, exhibition "Patinir", 2007, Museo del Prado, Madrid, Spain.
  3. ^ Though de Bles was only 14 when Patiner died
  4. ^ 1 2 Grove
  5. ^ Landscape with the Rest on the Flight into Egypt". Museo Nacional Thyssen-Bornemisza. Retrieved 17 September 2019.
  6. ^ "List of works in the Prado exhibition, 2007". Museodelprado.es. 15 September 2009. Retrieved 19 March 2014.