יוליה אניקייבה

יוליה סרגייבנה אניקייבה (נולדה ב-26 במרץ 1969 בלנינגרד) היא עסקנית ספורט וספורטאית רוסייה לשעבר, כיהנה כנשיאת התאחדות הכדורסל הרוסית בשנים 2013–2015. בשנת 2017, הורשעה בתיק הונאה במהלך עבודתה בראשות התאחדות הכדורסל. הוכרזה כמבוקשת על ידי הרשויות הפדרליות ברוסיה.

יוליה אניקייבה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 במרץ 1969 (בת 55)
סנקט פטרבורג, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה הממלכתית הלאומית לתרבות גוף, ספורט ובריאות על שם לסגאפט בלנינגרד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

מילדותה עסקה בחתירה.[1] היא בוגרת המכון הממלכתי לספורט על שם לסגאפט בשנת 1993. סיימה את לימודיה בבית הספר הגבוה לעסקים באוניברסיטת מוסקבה על שם לומונוסוב בשיווק ותכנון אסטרטגי. בשנת 1998, קיבלה תואר שני במנהל עסקים והיא גם בוגרת הפקולטה למשפטים במכון למשפטים במוסקבה משנת 2009.[2]

מאז 1995 היא עבדה בחברות מסחריות ומילאה תפקידים בכירים. בשנת 2003 הקימה את סוכנות השיווק JSA שמקיימת אירועי ספורט ובידור. הסוכנות ארגנה אירועים בינלאומיים שהוקדשו ליום העיר במוסקבה.[3]

בשנת 2005 השתתפה בבחירות לראשות הפדרציה הרוסית לספורט חתירה. בשנת 2008 מונתה למנכ"לית איגוד כדורסל הסטודנטים ברוסיה, לאחר מכן מונתה לסגנית הנשיא. בשנת 2010 היא הפכה לחברה בוועד המנהל של האיגוד ובדצמבר 2011, היא הפכה למשנה למנכ"ל ליגת VTB.[2]

ב-12 ביולי 2013 נבחרה לתפקיד ממלאת מקום נשיא התאחדות הכדורסל הרוסית (RBF)‏[2] עד מהרה פיטרה את המנהל הכללי של נבחרת הגברים הרוסית אולג אושקוב, ואת המאמן פוטיוס קציקאריס, שבמכתב פתוח האשים את אנייקייבה בהתערבות בעבודתו.[4] הבחירות לנשיאות שהתקיימו באוגוסט 2013 לוו בוויכוח סוער. ברם, אניקייבה השיגה 97 קולות לעומת 63 משהשיגה יריבתה סבטלנה אברוסימבה.[3]

בדצמבר 2013 בית המשפט הכיר בתוצאות הבחירות נשיא כלא לגיטימיות, לאחר מכן המשיכה אניקייבה להוביל את הפדרציה כממלאת מקום. במהלך עבודתה, נבחרות הגברים והנשים של רוסיה נכשלו באליפות אירופה בשנת 2013 ולא השתתפו במונדובאסקט 2014 מכיוון שהתאחדות הכדורסל לא קיבלה את הכרטיס החופשי. בנוסף, ההתאחדות נקלעה לסכסוך כספי עם המועדונים הרוסיים, בשל הדרישה מהם לשלם שכר טרחה עבור אישור שחקנים זרים. במקביל, נשמר שכרם של השופטים.[3]

אנדריי קירילנקו, שהחליף את אנייקייבה באוגוסט 2015 כנשיא ההתאחדות, ביקש מרשויות אכיפת החוק הפדרליות לחקור את הגנבות והמעילות שהתרחשו בהתאחדות במהלך עבודתה של קודמו. בדצמבר 2015 נפתח תיק פלילי בגין הונאה בהיקף גדול במיוחד ואניקייבה הואשמה בחתימה על עסקאות הונאה עם יזמים בודדים, שכתוצאה מהן הפסידה ההתאחדות 44 מיליון רובל. באוקטובר 2017 דן בית המשפט את אנייקייבה לארבע שנים ושישה חודשים במושבת עונשין, אך הנאשמת נמלטה ממאסר ורשויות אכיפת החוק הכניסו אותה לרשימת המבוקשים. במקביל, היא שלחה מכתב לתקשורת והסבירה את בריחתה משום שלטענתה הורשעה על לא עוול בכפה.[5]

חיים אישיים

עריכה

היא נשואה ואם לשלוש בנות.[6]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Самарская, Виктория. (2016-12-11). "Юлия Аникеева: биография и спортивные достижения". FB.ru. נבדק ב-2018-10-16.
  2. ^ 1 2 3 "Биография Юлии Аникеевой". РИА Новости. 2013-08-02. נבדק ב-2018-10-16.
  3. ^ 1 2 3 Самарская, Виктория. (2016-12-11). "Юлия Аникеева: биография и спортивные достижения". FB.ru. נבדק ב-2018-10-16.
  4. ^ Жиляев, Данила. (2017-07-20). "Кацикарис умывает руки". Газета.Ru. נבדק ב-2018-10-16.
  5. ^ "Бывший президент РФБ не стала дожидаться приговораБывший президент РФБ не стала дожидаться приговора". Коммерсант. 2017-10-23. נבדק ב-2018-10-16.
  6. ^ "Биография Юлии Аникеевой". РИА Новости. 2013-08-02. נבדק ב-2018-10-16.