יול ברינר

שחקן אמריקאי

יול ברינראנגלית: Yul Brynner; ברוסית: Юл Бриннер‏; 11 ביולי 1920, ולדיווסטוק10 באוקטובר 1985, ניו יורק) היה שחקן קולנוע ותיאטרון (במיוחד בברודוויי) אמריקאי יליד-רפובליקת המזרח הרחוק. זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1956 על תפקידו בסרט "המלך ואני".

יול ברינר
Yul Brynner Юл Бриннер
ברינר בסרייבו, 1969
ברינר בסרייבו, 1969
לידה 11 ביולי 1920
ולדיווסטוק, רפובליקת המזרח הרחוק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוקטובר 1985 (בגיל 65)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מנזר סן-מישל דה בואה אוברי עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה יוּלי בּוֹריסוֹביץ' בּרינר
מדינה ארצות הברית, רפובליקת המזרח הרחוק, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1941–1985 (כ־44 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים ימק"א עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
צאצאים ויקטוריה ברינר עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס טוני לשחקן המשנה הטוב ביותר במחזמר (1952)
  • היכל התהילה של גראמי (1999)
  • פרס מועצת המבקרים הלאומית לשחקן הטוב ביותר (1956)
  • פרס טוני מיוחד (1985)
  • פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (1956)
  • פרס טוני (1952)
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יול ברינר בטריילר לסרט ההוליוודי "עשרת הדיברות", 1956
יול ברינר וקירק דאגלס בעת צילומי הסרט ההוליוודי "הטל צל ענק" בישראל. 1965, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית

ביוגרפיה עריכה

ברינר נולד בוולדיווסטוק שברפובליקת המזרח הרחוק, מדינה שהתקיימה בין השנית 1920-1922 ואז נבלעה אל תוך רוסיה הסובייטית, בשם יוּלי בּוֹריסוֹביץ' בּרינר, אח צעיר לאחותו הבכורה וורה (1916-1967). הוא הופיע בארצות הברית בסרטי קולנוע והפקות תיאטרון רבים. אמו, מרוסיה דימיטריבינה בּלגובידובה (1889-1943), הייתה בתו של רופא רוסי דימיטרי איבראגאפוביץ בלגובידוב ואם ממוצא צועני חלקי אנה טימופיבה קיריבה. אביו, בוריס יוליאביץ ברינר (1891-1948), היה ממציא ומהנדס ממוצא שווייצרי גרמני, רוסי ומונגולי (בוריאטים). הוא נקרא יול על שם סבו, יוליוס ברינר (1849-1920) אשר היגר משוויץ ל-ולדיווסטוק בשנת 1870 והקים עסק מצליח לייבוא וייצוא, סבתו נטליה יוסיפובה קורקוטובה (1866-1926) הייתה ממוצא מונגולי חלקי.

ילדותו של יול הייתה אקזוטית, אך הוא טרח והגביר את האקזוטיות על ידי המצאת פרטים ביוגרפיים שלא היו ולא נבראו. בין היתר, טען שנולד באי הרוסי סחלין להורים ממוצא יפני ושווייצרי ושמו היה טאייג'ה חאן. בנו פרסם ביוגרפיה שלו ב-1989 ובה הבהיר פרטים אלו ואחרים.

האב נטש את משפחתו כשיול היה ילד, והאם לקחה אותו ואת אחותו ורה לחרבין שבסין, שם למדו בבית ספר שהופעל על ידי ימק"א. ב-1934 עברה האם עם ילדיה לפריז. ברינר נשלח שם לבית ספר יוקרתי אך נעדר מהלימודים ולבסוף נשר ממנו. הוא נעשה מוזיקאי וניגן בגיטרה לצד אליושה דימיטרייביץ' במועדוני לילה. בשלב מסוים גם הצטלם בעירום. ב-1941 נסע לארצות הברית ללמוד משחק אצל מייקל צ'כוב, שם נלווה ללהקת התיאטרון שלו במסע הופעות שלה ברחבי ארצות הברית. באותה שנה הופיע לראשונה בניו יורק בתפקיד פביאן במחזה "הלילה השנים עשר". בשנות ה-40 הופיע באחת מסדרות הטלוויזיה הראשונות ובמחזות בברודוויי.

הדמות המפורסמת ביותר שגילם ברינר הייתה של מונגקוט מלך סיאם, אותה גילם הן במחזמר "המלך ואני" בברודוויי והן בעיבוד הקולנועי של המחזמר לסרט באותו השם. על משחקו זה זכה בפרס טוני ובפרס אוסקר, בהתאמה. הוא אחד משבעת השחקנים היחידים שזכו גם באוסקר וגם בפרס הטוני על גילום אותה הדמות. בברודוויי גילם ברינר את תפקיד המלך בין 1951 ל-1954, ומאוחר יותר הועלה המחזה לחצי שנה נוספת ב-1977 וחצי שנה נוספת ב-1985 - הופעתו האחרונה הייתה כארבעה חודשים לפני מותו.

ברינר התפרסם מיידית כשהתחיל לשחק בקולנוע ב-1956. באותה שנה הופיע לא רק ב"אנה ומלך סיאם" אלא גם בתפקידים ראשיים ב"עשרת הדיברות" וב"אנסטסיה".

בשנת 1965 הגיע לישראל והופיע בסרט "הטל צל ענק" בכיכובו של קירק דגלאס.

בשנת 1972 שיחק בסיטקום של CBS "אנה והמלך", המבוסס על המחזמר המלך ואני של רוג'רס והמרשטיין.

חיים אישיים עריכה

ברינר התחתן ארבע פעמים. בין 1944 ל-1960 היה נשוי לווירג'יניה גילמור, שחקנית, ובנם יול "רוק" ברינר השני (1946-2023) נולד. ב-1959 נולדה לו בת מחוץ לנישואין "לארק ברינר", ואמה היא שגידלה אותה, אך הוא תמך בה כלכלית. בין 1960 ל-1967 היה נשוי לדוריס קליינר, דוגמנית מצ'ילה, עמה נולדה בתו ויקטוריה ברינר (נולדה 1962). בין 1971 ל-1981 היה נשוי לז'קלין דה קרואסה, עמה אימץ ב-1974 וב-1975 שתי בנות נוספות מווייטנאם, מיה ומלודי. מ-1983 ועד מותו ב-1985 היה נשוי לקתי לי, רקדנית אסייתית ממופע "אנה ומלך סיאם".

סיבת מותו של ברינר הייתה סרטן ריאות שנגרם מעישון - הוא נהג לעשן חמש חפיסות סיגריות מדי יום. תשעה חודשים לפני מותו התראיין לתוכנית הטלוויזיה "בוקר טוב אמריקה" והביע את רצונו להשתתף בפרסומת נגד עישון. חלק מאותו ריאיון אכן שובץ במשדר כזה של האגודה למלחמה בסרטן האמריקאית ששודר לאחר מותו. הוא נקבר בבית הקברות שבמנזר סן-מישל דה בואה אוברי שבעיר לוז שליד פואטייה שבצרפת. בשדרת הכוכבים של הוליווד, מול בית מס' 6162, יש כוכב על שמו, ובית ילדותו בוולדיווסטוק הוא כעת מוזיאון.

סרטים שהשתתף בהם עריכה

  • Port of New York 1949
  • המלך ואני (1956) The King and I
  • עשרת הדיברות (1956) The Ten Commandments
  • אנסטסיה (1956) Anastasia
  • האחים קרמזוב (1958) The Brothers Karamazov
  • The Buccaneer (1958)
  • The Journey (1959)
  • The Sound and the Fury (1959)
  • שלמה ומלכת שבא (1959) Solomon and Sheba
  • Once More, with Feeling! (1960)
  • The Testament of Orpheus (1960)
  • Surprise Package (1960)
  • שבעת המופלאים (1960) The Magnificent Seven
  • Goodbye Again (1961)
  • Escape from Zahrain (1962)
  • טאראס בולבה (1962) Taras Bulba
  • Kings of the Sun (1963)
  • Flight from Ashiya (1964)
  • Invitation to a Gunfighter (1964)
  • מוריטורי (1965) Morituri
  • הטל צל ענק (1966) Cast a Giant Shadow
  • The Poppy Is Also a Flower (1966)
  • 1966) חזרת שבעת המופלאים Return of the Magnificent Seven
  • Triple Cross (1967)
  • The Double Man (1967)
  • The Long Duel (1967)
  • Villa Rides (1968)
  • קרב על נרטבה (1968) The Battle of Neretva
  • The File of the Golden Goose (1969)
  • The Madwoman of Chaillot (1969)
  • The Magic Christian (1969) (הופעה לרגע)
  • Adios Sabata חלק מThe Sabata Trilogy (1971)
  • בשבי הפיראטים (1971) The Light at the Edge of the World
  • Romance of a Horsethief (1971)
  • Catlow (1971)
  • חוק הוא אני (1972) Fuzz
  • On Location with Westworld (1973) (סרט קצר)
  • The Serpent (1973)
  • Westworld (1973)
  • העיר האסורה (1975) The Ultimate Warrior
  • Death Rage (1976)
  • עולם המחר (1976) Futureworld
  • Lost in the Revolution (1980) (סרט קצר) (דמות המספר)

קישורים חיצוניים עריכה