יול ברינר

שחקן אמריקאי

יול ברינראנגלית: Yul Brynner; ברוסית: Юл Бриннер‏; 11 ביולי 1920, ולדיווסטוק10 באוקטובר 1985, ניו יורק) היה שחקן קולנוע ותיאטרון (במיוחד בברודוויי) אמריקאי יליד-רפובליקת המזרח הרחוק. זוכה פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר לשנת 1956 על תפקידו בסרט "המלך ואני".

יול ברינר
Yul Brynner Юл Бриннер
יול ברינר, 1960
יול ברינר, 1960
לידה 11 ביולי 1920
ולדיווסטוק, רפובליקת המזרח הרחוק עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוקטובר 1985 (בגיל 65)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה מנזר סן-מישל דה בואה אוברי עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה יוּלי בּוֹריסוֹביץ' בּרינר
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ימק"א עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1941–1985 (כ־44 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות אורתודוקסית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג וירג'יניה גילמור (6 בספטמבר 194426 במרץ 1960) עריכת הנתון בוויקינתונים * מרלן דיטריך עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ויקטוריה ברינר עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יול ברינר בטריילר לסרט ההוליוודי "עשרת הדיברות", 1956
יול ברינר וקירק דאגלס בעת צילומי הסרט ההוליוודי "הטל צל ענק" בישראל. 1965, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית

ביוגרפיה

עריכה

ברינר נולד בוולדיווסטוק שברפובליקת המזרח הרחוק, מדינה שהתקיימה בין השנים 1920-1922 ואז נבלעה אל תוך רוסיה הסובייטית, בשם יוּלי בּוֹריסוֹביץ' בּרינר, אח צעיר לאחותו הבכורה וורה (1916–1967). הוא הופיע בארצות הברית בסרטי קולנוע והפקות תיאטרון רבים. אמו, מרוסיה דימיטריבינה בּלגובידובה (1889-1943), הייתה בתם של דימיטרי איבראגאפוביץ בלגובידוב, שהיה רופא רוסי, ואנה טימופיבה קיריבה, שהייתה ממוצא צועני חלקי. אביו, בוריס יוליאביץ ברינר (1891–1948), היה ממציא ומהנדס ממוצא שווייצרי גרמני, רוסי ומונגולי (בוריאטים). הוא נקרא יול על שם סבו, יוליוס ברינר (1849-1920) אשר היגר משווייץ לוולדיווסטוק בשנת 1870 והקים עסק מצליח לייבוא וייצוא. סבתו נטליה יוסיפובה קורקוטובה (1866–1926) הייתה ממוצא מונגולי חלקי.

ילדותו של יול הייתה אקזוטית, אך הוא נהנה להגביר את האקזוטיות שלה באופן הומוריסטי לתקשורת על ידי המצאת פרטים ביוגרפיים שלא היו ולא נבראו. בין היתר, טען שנולד באי הרוסי סחלין להורים ממוצא יפני ושווייצרי ושמו היה טאייג'ה חאן. בנו פרסם ביוגרפיה שלו ב-1989 ובה הבהיר פרטים אלו ואחרים.

האב נטש את משפחתו כשיול היה ילד, והאם לקחה אותו ואת אחותו ורה לחרבין שבסין, שם למדו בבית ספר שהופעל על ידי ימק"א. ב-1934 עברה האם עם ילדיה לפריז. שם נשלח ברינר לבית ספר יוקרתי אך הוא נעדר מהלימודים ולבסוף נשר ממנו. יול נעשה מוזיקאי וניגן בגיטרה לצד אליושה דימיטרייביץ' במועדוני לילה. בשלב מסוים גם הצטלם בעירום. ב-1941 נסע לארצות הברית ללמוד משחק אצל מייקל צ'כוב, שם נלווה ללהקת התיאטרון שלו במסע הופעות שלה ברחבי ארצות הברית. באותה שנה הופיע לראשונה בניו יורק בתפקיד פביאן במחזה "הלילה השנים עשר". בשנות ה-40 הופיע באחת מסדרות הטלוויזיה הראשונות ובמחזות בברודוויי.

הדמות המפורסמת ביותר שגילם ברינר הייתה של מונגקוט מלך סיאם, אותה גילם הן במחזמר "המלך ואני" בברודוויי והן בעיבוד הקולנועי של המחזמר לסרט באותו השם. על משחקו זה זכה בפרס טוני ובפרס אוסקר, בהתאמה. הוא אחד משבעת השחקנים היחידים שזכו גם באוסקר וגם בפרס הטוני על גילום אותה הדמות. בברודוויי גילם ברינר את תפקיד המלך בין 1951 ל-1954, ומאוחר יותר הועלה המחזה לחצי שנה נוספת ב-1977 וחצי שנה נוספת ב-1985 - הופעתו האחרונה הייתה כארבעה חודשים לפני מותו.

ברינר התפרסם מיידית כשהתחיל לשחק בקולנוע ב-1956. באותה שנה הופיע לא רק ב"אנה ומלך סיאם" אלא גם בתפקידים ראשיים ב"עשרת הדיברות" וב"אנסטסיה".

בשנת 1965 הגיע לישראל והופיע בסרט "הטל צל ענק" בכיכובו של קירק דגלאס.

בשנת 1972 שיחק בסיטקום של CBS "אנה והמלך", המבוסס על המחזמר המלך ואני של רוג'רס והמרשטיין.

חיים אישיים

עריכה

ברינר התחתן ארבע פעמים. בין 1944 ל-1960 היה נשוי לווירג'יניה גילמור, שחקנית, ובנם יול "רוק" ברינר השני (1946–2023) נולד. ב-1959 נולדה לו בת מחוץ לנישואין "לארק ברינר", ואמה היא שגידלה אותה, אך הוא תמך בה כלכלית. בין 1960 ל-1967 היה נשוי לדוריס קליינר, דוגמנית מצ'ילה, עמה נולדה בתו ויקטוריה ברינר (נולדה 1962). בין 1971 ל-1981 היה נשוי לז'קלין דה קרואסה, עמה אימץ ב-1974 וב-1975 שתי בנות נוספות מווייטנאם, מיה ומלודי. מ-1983 ועד מותו ב-1985 היה נשוי לקתי לי, רקדנית אסייתית ממופע "אנה ומלך סיאם".

סיבת מותו של ברינר הייתה סרטן ריאות שנגרם מעישון - הוא נהג לעשן חמש חפיסות סיגריות מדי יום. תשעה חודשים לפני מותו התראיין לתוכנית הטלוויזיה "בוקר טוב אמריקה" והביע את רצונו להשתתף בפרסומת נגד עישון. חלק מאותו ריאיון אכן שובץ במשדר כזה של האגודה למלחמה בסרטן האמריקאית ששודר לאחר מותו. הוא נקבר בבית הקברות שבמנזר סן-מישל דה בואה אוברי שבעיר לוז שליד פואטייה שבצרפת. בשדרת הכוכבים של הוליווד, מול בית מס' 6162, יש כוכב על שמו, ובית ילדותו בוולדיווסטוק הוא כעת מוזיאון.

פילמוגרפיה

עריכה
שנה שם הסרט תפקיד הערות
1949 Port of New York פול ויקולה
1956 המלך ואני המלך מונגקוט מסיאם
עשרת הדיברות רעמסס
אנסטסיה הגנרל סרגיי פבלוביץ' בונין
1958 האחים קרמזוב דמיטרי קרמזוב
The Buccaneer ז'אן לאפיט
1959 המסע מייג'ור רוסי סורוב
The Sound and the Fury ג'ייסון קומפסון
שלמה ומלכת שבא שלמה המלך
1960 Once More, with Feeling! ויקטור פביאן
Testament of Orpheus סדרן בבית משפט
Surprise Package ניקו מארס
שבעת המופלאים כריס לאראבי אדמס
1961 Goodbye Again ניצב בסצנת מועדוני לילה
1962 Escape from Zahrain שאריף
טאראס בולבה טאראס בולבה
1963 Kings of the Sun צ'יף נשר שחור
1964 Flight from Ashiya סמל מייק טקאשימה
Invitation to a Gunfighter ז'ול גספרד ד'אסטינג
1965 מוריטורי קפטן מולר
1966 הטל צל ענק אשר גונן
The Poppy Is Also a Flower קולונל סיילם
חזרת שבעת המופלאים כריס אדמס
Triple Cross הברון פון גרונן
1967 The Double Man דן סלייטר / קלמר
The Long Duel סולטן
1968 Villa Rides פנצ'ו וייה
1969 The File of the Golden Goose פיטר נובאק
קרב על נרטבה ולאדו (ולדימיר סמירנוב)
The Madwoman of Chaillot יושב הראש
The Magic Christian זמר קברט טרנסווסטי
1970 Adiós, Sabata סאבאטה / אינדיו שחור
1971 בשבי הפיראטים ג'ונתן קונגרה
Romance of a Horsethief קפטן סטולוף
קאטלו קאטלו
1972 חוק הוא אני האיש החירש
1972 אנה ומלך סיאם המלך מונגקוט מסיאם סדרת טלוויזיה בת 13 פרקים
1973 Night Flight from Moscow קולונל אלכסיי ולאסוב
עולם המערב האקדוחן
1975 העיר האסורה קרסון
1976 עולם המחר האקדוחן
Death Rage פיטר מרציאני

קישורים חיצוניים

עריכה