יונה אושפיז

תעשיינית ישראלית

יונה אושפיז (192220 באפריל 2020) הייתה תעשיינית ישראלית, אשתו של תעשיין ישראלי שנקרא אף הוא יונה אושפיז (19081970), ומנהלת מפעל "יונה אושפיז מנועי חשמל בע"מ" לייצור מנועים חשמליים, כלת פרס התעשייה (1977), ממדליקי המשואה ביום העצמאות (1985)[1] ועמיתת כבוד של הטכניון (1994)[2].

יונה אושפיז
Yona Uspiz.jpg
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע תעשיינית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יונה נולדה ב-1922 כבת זקונים לאהרן שמאי קוברינסקי ולרחל לבית סלוצקי, במשפחה בת ארבעה ילדים. יונה נולדה בביאליסטוק שבפולין[3], לשם ברחו הוריה בחוסר כל מיקטרינוסלב שבברית המועצות. אחיה הוא אפרים בן ארצי, לימים, אלוף בצה"ל וראש אגף האפסנאות. אביה, אהרן, הצליח לשקם עצמו כלכלית בפולין, והמשפחה עלתה לארץ ישראל בשנת 1924. הוריה עברתו את שם המשפחה לבן ארצי. ילדותה עברה עליה בתל אביב. סיימה לימודיה בגימנסיה הרצליה.

בשנת 1940 הכירה את יונה אושפיז, והם נישאו ב-1942[4]. מאז נישואיה הייתה יונה אושפיז מעורבת בפעילות החברה שהקים בעלה, שכלל מפעל לייצור מנועי חשמל תעשייתיים.

ראשיתו של המפעל ב-1938 היה במתן שרותי תיקון למנועים וגנרטורים לתעשייה המקומית. עם סיום מלחמת העולם השנייה, החל המפעל בפיתוח, תכנון וייצור מנועי חשמל. הפיתוח המואץ נעשה במקביל להתפתחות שחלה במשק הישראלי, כולל מגוון המוצרים וגודלם. בשנות ה-50 וה-60 חל גידול משמעותי במערך תחנות הכוח של חברת החשמל, מערכות קדוחי מים של חברת מקורות, והקמתם של התעשיות הכימיות והפטרוכימיות. השקעות אלו נדרשו לאספקה מקומית של ציוד חשמלי-מכני גדול ואמין מורכב. החברה הייתה בין אלו שתרמו למשק הישראלי בראשית צעדיו בתחומים אלו.

בשנת 1950 לקה בעלה, יונה אושפיז, בהתקף לב, ובעת שהותו בבית החולים, לצד טיפולה בו, לקחה על עצמה אושפיז את הדאגה להמשך תפקודו של המפעל. לאחר ההחלמה המשיכה לעבוד במפעל, כאשר מעורבותה בניהול השוטף הלכה וגברה. לאחר פטירתו של בעלה באוקטובר 1970, נטלה על עצמה את ניהול החברה[5].

יונה אושפיז הייתה לאישה הראשונה שקיבלה את פרס התעשייה בישראל, באפריל 1977[6][7]. במשך שנים רבות הייתה חברת בנשיאות התאחדות התעשיינים[8]. ב-1994 קבלה תואר עמית כבוד של הטכניון - המכון הטכנולוגי לישראל. ב-2001 קיבלה אות הוקרה של תעשיית המתכת והחשמל אל אגוד התעשיות של התאחדות התעשיינים. ב-2004 קיבלה אות הוקרה על מפעל חיים בתחום הנדסת החשמל מטעם משרד התשתיות הלאומיות. ב-2006 קיבלה אזרחות כבוד של העיר חולון. וב-2009 קיבלה את "אות יקיר התעשייה" על שם אריה שנקר. ב-2013 קיבלה את אות יקירת הגמלאים בתעשייה[9].

נפטרה באפריל 2020[10].

יונה אושפיז (הבעל)עריכה

יונה אושפיז נולד ב-1908 בליטא. בוגר הגימנסיון הייהודי בקובנה. עלה לארץ ישראל ב-1936 לאחר שסיים לימודי הנדסת חשמל ומכונות בגרנובל - צרפת. מחלוצי התעשייה הארץ-ישראלית והישראלית בענפי המתכת והחשמל.

ב-1938 יזם והקים, פיתח וייצר מנועים חשמליים במסגרת חברת "יונה אושפיז מנועי חשמל". עם הקמתה ובמהלך מלחמת העולם השנייה עיקר פעילות החברה היה במתן שירותים אלקטרו-מכניים, תיקון ושיפוץ מכונות וציוד חשמלי, מנועים וגנרטורים לרשויות המנדט הבריטי ולתעשייה הארץ-ישראלית. בסוף שנות הארבעים הוחל בייצור מנועים חשמליים תלת פאזיים.

בשנת 1940 הכיר את אשתו לעתיד יונה, והם נישאו ב-1942[11].

פעילות החברה והיקף מוצריה נעשו במקביל להתפתחות התעשייה הישראלית לגווניה ולצרכיה השונים. החל מבנייתן של תחנות כוח של חברת החשמל הישראלית, דרך מערכות שאיבת המים של חברת מקורות חברת המים לישראל, בתי הזיקוק לנפט, התעשייה הכימית בנגב ובים המלח והתעשייה הפטרו-כימית בצפון - חיפה, מפעלי נשר - מלט, מפעלי ניר חדרה ואחרים,

ב 1956 קיבל מדליית זהב של משרד התעשייה והמסחר - כהוקרה על היותו חלוץ ומבעלי היוזמה הראשונים של תעשיית החשמל בישראל.

יונה אושפיז (הבעל) נפטר באוקטובר 1970 ונטמן בבית העלמין בקרית שאול.[12]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה