יוספה לוסביצקי
יוספה פיוטאק-לוסביצקי (בפולנית: Józefa Lusawicka-Fiutak; 1911 – 9 במאי 1995) היא חסידת אומות העולם מהעיר ורשה, פולין שהצילה במהלך המלחמה את שכנה (ובעלה לעתיד) פנחס באמצעות זיוף מסמכים, וכן סייעה ליהודים נוספים תוך סיכון חייה. יקירת העיר תל אביב (1987).
 | |
| לידה |
1911 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
9 במאי 1995 (בגיל 84 בערך) תל אביב-יפו, ישראל |
| מקום קבורה |
בית העלמין קריית שאול |
| מדינה |
פולין, ישראל |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| סטטוס היסטורי | שרדה |
| מקום ההצלה | ורשה, פולין |
| תאריך הכרה | 1981 |
| מקום ההכרה | ביד ושם, בפולין |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | יוספה לוסביצקי |
  | |
ביוגרפיה עריכה
יוספה גרה בזמן המלחמה בורשה באותו בניין בו התגוררה משפחת זורמן – אם ושמונה ילדים. ליוזפה ובעלה הנריק היה ילד קטן.
עוד לפני הקמת הגטו עזרה יוספה בשמירת החפצים והסחורות של משפחת זורמן מפני סחטנים למיניהם. לאחר הקמת גטו ורשה הייתה יוספה נוהגת להיכנס בשעריו תוך ענידת הטלאי הצהוב והתחזות ליהודיה, כדי להעביר מזון ותרופות למשפחת זורמן.
מדי פעם אירחה בביתה את בני משפחת זורמן ויהודים אחרים שנזדמנו מחוץ לגטו ומצאו אצלה מזון ולינה. ביוני 1942 הלינה בביתה זוג יהודי, בעוד שהיא עצמה עברה לגור אצל אמה. זוג זה נשאר בביתה זמן ממושך, גנב את חפציה ואת חפצי משפחת זורמן שבהם השתמשו להוצאות מחיה. "המקרה הזה לא השפיע על יחסה אלי, למשפחתי וליהודים בכלל", מציין פנחס זורמן.
משפחת פיוטאק חיה בתנאים קשים: הבעל לודביק עבד כפועל בבית-חרושת ומהכנסתו הצנועה פרנס את אשתו ובנו. למרות זאת, לא דרשה המשפחה ולא קיבלה כסף מאנשים שעזרה להם. עקב הלשנות ערך פעם הגסטאפו חיפוש בביתה של משפחת פיוטאק, אולם למזלה לא היה איש זר בבית. למרות זאת הוכתה קשות על ראשה ועד למותה סבלה מיחושי ראש מן החבלות שנגרמו לה אז.
בעת חיסול הגטו ברח פנחס זורמן והסתתר בדירתה. היא רכשה עבורו תעודה חדשה על שם הנריק לוסביצקי, שם עליו שמר עד פטירתו. לאחר דיכוי הפולנים בווארשה בסוף 1944 ברח יחד עם מציליו לחבל שלזיה, כשהוא מתחזה לאחיה של יוספה[1][2].
לאחר המלחמה עריכה
לאחר השחרור חזרו כולם לורשה, שם נהרג בנה של יוספה באופן טראגי, במהלך משחק בפגז שמצא בחורבות העיר. היחסים בין האישה לבין בעלה התערערו ולאחר מכן הם נפרדו. לאחר גירושיה נישאה ליהודי אותו הצילה, הנריק לוסביצקי (פנחס זורמן) ב-1950.
ב-1957 הזוג הגיע לישראל. גם שני אחיו של פנחס (אברהם ושמואל) שרדו את השואה בסיוע יוספה, עלו לארץ והקימו משפחות.
ב-25 במרץ 1981 הוכרה על ידי "יד ושם" כ"חסידת אומות העולם"[3].
ב-1987 קיבלה את תואר "יקירת העיר תל אביב" על פועלה במהלך המלחמה. בראיון בעיתון "מעריב" אמרה: "רק מי שראה כמוני את בתי הגטו נגרסים עד אבק יכול להבין כמה צריך שלעם ולאדם יהיו בית, עיר ומדינה משלו"[4].
יוספה נפטרה ב-1995 ונקברה בבית העלמין קריית שאול בתל אביב[5]. בעלה פנחס (הנריק) נפטר ב-1997 ונקבר לצד אשתו. על מצבתו נכתב: "בעלה של חסידת אומות העולם יוספה לוסביצקה"[6].
קישורים חיצוניים עריכה
- הדף של יוספה, באתר מוזיאון חסידי אומות העולם בפולין
- סיפור ההצלה, באתר ארכיון לוחמי הגטאות
- יוספה לוסביצקי, באתר "יד ושם"
הערות שוליים עריכה
- ^ Untitled | מעריב | 18 ינואר 1987 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ חומר לימודי מטעם משרד החינוך, באתר http://meyda.education.gov.il/
- ^ רשימת חסידי אומות העולם מפולין, באתר https://www.yadvashem.org/, 2020
- ^ יוספה לוסביצקי גרה בבוגרשוב וזוכרת את הבית מול גטו ורשה | מעריב | 24 יולי 1987 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ יוספה לוסביצקה 1911 - 1995 BillionGraves Record, באתר BillionGraves
- ^ הנריק לוסביצקי (פנחס זורמן) 1914 - 1997 BillionGraves Record, באתר BillionGraves