7 נבחרות בלבד השתתפו בטורניר שנערך במצרים לאחר שברית המועצות סירבה לארח אותו, למרות מחויבותה לעשות כן כאלופת היבשת
לפי חוקי פיב"א אירופה.
צ'כוסלובקיה, מדליסטית הכסף באליפות אירופה בכדורסל 1947 הייתה המארחת ב-1947, ולכן לא נתבקשה לארח שוב את הטורניר בפעם השנייה ברציפות. מצרים, שסיימה שלישית, נתבקשה לפיכך לארח את האליפות.
מיקומו הרחוק מאירופה של הטורניר, שנערך בקהיר, גרם לקשיי הגעה בקרב רבות מהנבחרות האירופאיות שבחרו לא להשתתף עקב כך במשחקים.
למעשה, רק 4 מתוך 7 הנבחרות שהשתתפו בטורניר היו אירופאיות. יוון וטורקיה השתתפו לראשונה באליפות. כמו כן, סוריה ולבנון האסייתיות השתתפו בפעם הראשונה באליפות זו.
פיב"א אירופה התייחסה לתחרות כחלשה ביותר בהיסטוריה של אליפויות אירופה, מאחר שרק 3 מהמתמודדות בטורניר התחרו בעבר בטורנירים ברמה של אליפות אירופה.
המשחקים נערכו במתכונת ליגה, בדומה לאליפות אירופה בכדורסל 1939, כאשר כל נבחרת משחקת פעם אחת נגד כל הנבחרות האחרות.
ניצחון היה שווה שתי נקודות והפסד שווה נקודה אחת.