יחסי החוץ של לבנון
יחסי החוץ של לבנון הם היחסים הדיפלומטיים והמסחריים בין ערב הסעודית למדינות אחרות ברחבי העולם. מדיניות החוץ של לבנון משקפת את מיקומה הגאוגרפי, את הרכב אוכלוסייתה ואת הסתמכותה על מסחר. עד 2005, מדיניות החוץ של לבנון הושפעה מאוד מסוריה, אולם החל מהקמת חזבאללה ב-1982, גדלה בהדרגה השפעתה של איראן על לבנון.[1][2]
מסגרת היחסים בין לבנון לסוריה נקבעה לראשונה במאי 1991, כאשר שתי המדינות חתמו על הסכם לשיתוף פעולה הדדי. אמנה זו יצאה מהסכם טאיף, שקבע כי "לבנון קשורה לסוריה בקשרים ייחודיים השואבים כוח מקרבה, היסטוריה ואינטרסים משותפים". הסכם לבנון-סוריה קורא ל"תיאום ושיתוף פעולה בין שתי המדינות" שישרתו את "האינטרסים של שתי המדינות במסגרת הריבונות והעצמאות של כל אחת מהן". בהסכם כלולים הסכמים רבים בנושאים מדיניים, כלכליים וביטחוניים. לאחר הנסיגה הצבאית של סוריה ב-2005, התוותה מדיניות החוץ של לבנון מסלול עצמאי יותר.
יחסים דיפלומטיים
עריכהרשימת מדינות אשר לבנון מקיימת איתן יחסים דיפלומטיים:
| # | מדינה | תאריך |
|---|---|---|
| 1 |  הממלכה המאוחדת
|
27 במרץ 1942 |
| 2 |  עיראק
|
24 בפברואר 1944 |
| 3 |  ערב הסעודית
|
9 באפריל 1944 |
| 4 |  פולין
|
1 באוגוסט 1944 |
| 5 |  רוסיה
|
3 באוגוסט 1944 |
| 6 |  איראן
|
21 בספטמבר 1944 |
| 7 |  ארצות הברית
|
16 בנובמבר 1944 |
| 8 |  צרפת
|
25 בנובמבר 1944 |
| 9 |  בלגיה
|
25 בנובמבר 1944 |
| 10 |  מצרים
|
30 בנובמבר 1944 |
| 11 |  מקסיקו
|
12 ביוני 1945 |
| 12 |  צ'ילה
|
28 ביוני 1945 |
| 13 |  אורוגוואי
|
25 באוקטובר 1945 |
| 14 |  ברזיל
|
13 בנובמבר 1945 |
| 15 |  ארגנטינה
|
22 בנובמבר 1946 |
| 16 |  שווייץ
|
27 בפברואר 1946 |
| 17 |  טורקיה
|
8 במרץ 1946 |
| 18 |  פנמה
|
30 באפריל 1946 |
| 19 | סרביה | 18 במאי 1946 |
| 20 | ונצואלה | 10 ביולי 1946 |
| 21 | צ'כיה | 21 בספטמבר 1946 |
| 22 | יַרדֵן | 1 באוקטובר 1946 |
| 23 | פיליפינים | 24 באוקטובר 1946 |
| 24 | אִיטַלִיָה | 20 בנובמבר 1946 |
| — | הכס הקדוש | 17 במרץ 1947 |
| 25 | יָוָן | 17 ביוני 1947 |
| 26 | שוודיה | 7 בפברואר 1946 |
| 27 | סְפָרַד | 5 במרץ 1948 |
| 28 | נורווגיה | 10 באוגוסט 1948 |
| 29 | אפגניסטן | אוגוסט 1948 |
| 30 | אקוודור | 15 בספטמבר 1948 |
| 31 | הוֹדוּ | 15 בספטמבר 1948 |
| 32 | פקיסטן | 15 בספטמבר 1948 |
| 33 | קולומביה | 29 באוקטובר 1948 |
| 34 | בוליביה | 28 במאי 1949 |
| 35 | אֶתִיוֹפִּיָה | 31 ביולי 1949 |
| 36 | פרו | 1949 |
| 37 | אִינדוֹנֵזִיָה | 27 בפברואר 1950 |
| 38 | פרגוואי | 12 במאי 1950 |
| 39 | הולנד | 12 באוקטובר 1950 |
| 40 | לוקסמבורג | 21 בנובמבר 1950 |
| 41 | ליבריה | 1 בינואר 1951 |
| 42 | הונדורס | 16 בינואר 1951 |
| 43 | אוֹסְטְרֵיָה | 6 בדצמבר 1951 |
| 44 | ניקרגואה | 29 ביולי 1952 |
| 45 | גֶרמָנִיָה | 20 במאי 1953 |
| 46 | דנמרק | 6 באוקטובר 1953 |
| 47 | תֵימָן | 1953 |
| 48 | פינלנד | 21 ביוני 1954 |
| 49 | קנדה | 26 באוגוסט 1954 |
| 50 | יַפָּן | נובמבר 1954 |
| — | המסדר הצבאי הריבוני של מלטה | 1955 |
| 51 | פּוֹרטוּגָל | 1955 |
| 52 | מָרוֹקוֹ | 1956 |
| 53 | סודן | 1956 |
| 54 | תוניסיה | 1957 |
| 55 | תאילנד | 3 בפברואר 1958 |
| 56 | גאנה | 30 במרץ 1959 |
| 57 | האיטי | 21 במאי 1959 |
| 58 | גינאה | 3 ביוני 1960 |
| 59 | קובה | 15 ביוני 1960 |
| 60 | קַפרִיסִין | 20 בספטמבר 1960 |
| 61 | הרפובליקה הדומיניקנית | 1960 |
| 62 | ניגריה | 8 בינואר 1961 |
| 63 | סנגל | 22 באפריל 1961 |
| 64 | סיירה לאון | 27 באפריל 1961 |
| 65 | כווית | 27 בספטמבר 1961 |
| 66 | חוף השנהב | 4 באוקטובר 1961 |
| 67 | סומליה | 6 באוקטובר 1961 |
| 68 | מלי | 9 באוקטובר 1961 |
| 69 | ניז'ר | 11 במרץ 1962 |
| 70 | טוגו | 7 ביוני 1962 |
| 71 | בנין | 27 ביוני 1962 |
| 72 | אלג'יריה | 18 בדצמבר 1962 |
| 73 | בורקינה פאסו | 1962 |
| 74 | קמרון | 1962 |
| 75 | גאבון | 1962 |
| 76 | ג'מייקה | 7 במאי 1963 |
| 77 | לאוס | 15 ביולי 1963 |
| 78 | מלזיה | 16 ביולי 1963 |
| 79 | נפאל | 18 באוגוסט 1963 |
| 80 | צ'אד | 1963 |
| 81 | טרינידד וטובגו | 1963 |
| 82 | רומניה | 6 בינואר 1965 |
| 83 | גמביה | 24 במאי 1965 |
| 84 | הונגריה | 30 בנובמבר 1965 |
| 85 | בולגריה | 19 בספטמבר 1966 |
| 86 | הרפובליקה המרכז אפריקאית | 1966 |
| 87 | זמביה | 3 בפברואר 1967 |
| 88 | אוֹסטְרַלִיָה | 5 בפברואר 1967 |
| 89 | קניה | 16 באוגוסט 1967 |
| 90 | סינגפור | 3 במאי 1969 |
| 91 | מאוריטניה | 10 ביוני 1971 |
| 92 | סִין | 9 בנובמבר 1971 |
| 93 | איחוד האמירויות הערביות | 8 בינואר 1972 |
| 94 | קטאר | 11 באפריל 1972 |
| 95 | בחריין | 29 במאי 1972 |
| 96 | הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | יוני 1972 |
| 97 | עומאן | 2 בינואר 1973 |
| 98 | בנגלדש | 28 במרץ 1973 |
| 99 | איסלנד | 28 במרץ 1973 |
| 100 | אלבניה | 28 במאי 1974 |
| 101 | אירלנד | 12 בדצמבר 1974 |
| 102 | מלטה | 1 ביולי 1975 |
| 103 | ניו זילנד | 25 בנובמבר 1980 |
| 104 | צפון קוריאה | 12 בפברואר 1981 |
| 105 | דרום קוריאה | 12 בפברואר 1981 |
| 106 | וייטנאם | 12 בפברואר 1981 |
| 107 | ג'יבוטי | 11 במרץ 1981 |
| 108 | המלדיביים | 25 בפברואר 1988 |
| 109 | גואטמלה | 31 בינואר 1990 |
| 110 | אַרְמֶנִיָה | 4 במרץ 1992 |
| 111 | אזרבייג'ן | 28 בספטמבר 1992 |
| 112 | אוקראינה | 14 בדצמבר 1992 |
| 113 | סלובקיה | 1 בינואר 1993 |
| 114 | ליטא | 18 במרץ 1993 |
| 115 | גאורגיה | 1 באפריל 1993 |
| 116 | קזחסטן | 20 באפריל 1993 |
| 117 | טורקמניסטן | 6 במאי 1993 |
| 118 | סלובניה | 29 ביולי 1993 |
| 119 | אריתריאה | 3 בספטמבר 1993 |
| 120 | ברוניי | 18 במאי 1994 |
| 121 | מולדובה | 8 ביוני 1994 |
| 122 | קרואטיה | 5 בדצמבר 1994 |
| 123 | גיאנה | 2 במרץ 1995 |
| 124 | סורינאם | 26 באפריל 1995 |
| 125 | בוסניה והרצגובינה | 22 ביוני 1995 |
| 126 | דרום אפריקה | 18 בנובמבר 1995 |
| 127 | בלארוס | 21 במרץ 1996 |
| 128 | טג'יקיסטן | 21 ביוני 1996 |
| 129 | אנגולה | 3 ביולי 1996 |
| 130 | סרי לנקה | 7 במאי 1997 |
| 131 | לטביה | 16 בינואר 1998 |
| 132 | מונגוליה | 5 בפברואר 1998 |
| 133 | מוזמביק | 20 באפריל 1998 |
| 134 | אוזבקיסטן | 22 באוקטובר 1998 |
| 135 | אנדורה | 24 במרץ 1999 |
| 136 | ליכטנשטיין | 9 ביוני 2000 |
| 137 | הרפובליקה של קונגו | 12 באפריל 2001 |
| 138 | בליז | 29 ביוני 2001 |
| 139 | אסטוניה | 3 בספטמבר 2001 |
| 140 | מזרח טימור | אפריל 2005 |
| 141 | לסוטו | 1 בספטמבר 2005 |
| 142 | קוסטה ריקה | 24 באוגוסט 2007 |
| 143 | אל סלבדור | 25 בספטמבר 2007 |
| 144 | סוריה | 15 באוקטובר 2008 |
| 145 | גינאה המשוונית | 21 בנובמבר 2008 |
| 146 | מונטנגרו | 4 בדצמבר 2008 |
| 147 | סן מרינו | 13 בנובמבר 2009 |
| 148 | פיג'י | 10 באוקטובר 2010 |
| — | מדינת פלסטין | 17 באוגוסט 2011 |
| 149 | דרום סודן | 23 במאי 2014 |
| 150 | רואנדה | 21 באפריל 2017 |
| 151 | אנטיגואה וברבודה | אפריל 2017 |
| 152 | מדגסקר | 5 במאי 2017 |
| 153 | קירגיזסטן | 29 ביוני 2017 |
| 154 | מלאווי | 18 באוקטובר 2017 |
| 155 | מונקו | 22 בינואר 2019 |
| 156 | אוגנדה | 5 במרץ 2019 |
| 157 | ונואטו | 25 בספטמבר 2019 |
| 158 | איי מרשל | 26 בספטמבר 2019 |
| 159 | גינאה-ביסאו | 20 באוקטובר 2020 |
| 160 | קייפ ורדה | 20 במאי 2021 |
| 161 | זימבבואה | 29 במרץ 2022 |
| 162 | סנט קיטס ונוויס | 24 ביולי 2024 |
| 163 | לוב | לא ידוע |
| 164 | טנזניה | לֹא ידוע |
יחסים בילטרליים
עריכהאפריקה
עריכה| מדינה | היחסים הפורמליים החלו | הערות |
|---|---|---|
| אלג'יריה | 18 בדצמבר 1962 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-18 בדצמבר 1962, כאשר הוסמך השגריר הראשון של לבנון באלג'יריה חוסיין אל ג'סר. |
| בנין | 27 ביוני 1962 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-27 ביוני 1962 כאשר השגריר הראשון של לבנון בדהומי הציג את תעודתו לנשיא הוברט מגה. |
| קמרון | 1962 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1962, כאשר הוסמכה לשגריר לבנון בקמרון עם מגוריו בדקר, מ. מוחמד עלי חמאד. |
| הרפובליקה המרכז אפריקאית | 1966 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1966 כאשר הוסמכה לשגריר לבנון ברפובליקה המרכז אפריקאית (תושב אקרה) מ' חליל איטני. |
| חוף השנהב | 4 באוקטובר 1961 | כ-100,000 אנשים ממוצא לבנוני מתגוררים בחוף השנהב.
ב-21 באפריל 1961 הוקמה שגרירות לבנון באבידג'אן
|
| הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו | יוני 1972 |
|
| ג'יבוטי | 11 במרץ 1981 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-11 במרץ 1981 כאשר השגריר הראשון של לבנון בג'יבוטי (תושב חרטום) איברהים מרוש הציג את תעודתו לנשיא מ' חסן גולד אפטידון. |
| מצרים | 30 בנובמבר 1944 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-30 בנובמבר 1944 כאשר נפתחה משלחת לבנון בקהיר.
ניתוק היחסים הדיפלומטיים ב-26 באפריל 1979, שוחזר ב-28 ביוני 1989.
|
| אתיופיה | 31 ביולי 1949 | ב-31 ביולי 1949 הוסמך השליח יוצא הדופן הראשון והשר הנאמן של אתיופיה ללבנון פיטאורי טפסה האבטה מיקאל
|
| גאבון | 1962 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1962 כאשר שגריר לבנון בגבון מוחמד עלי חמאד הציג את תעודתו לנשיא לאון מבה. |
| גמביה | 24 במאי 1965 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-24 במאי 1965 |
| גאנה | 30 במרץ 1959 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-30 במרץ 1959.
|
| גינאה | 3 ביוני 1960 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-3 ביוני 1960 כאשר ממשלת לבנון מינתה את שרה בליבריה להיות שר גם בגינאה.
|
| גינאה-ביסאו | 20 באוקטובר 2020 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-20 באוקטובר 2020 כאשר שגריר לבנון בגינאה-ביסאו פאדי זין הציג את תעודתו לנשיא Ùmaro El Mokhtar Sissoco Embaló. |
| ליבריה | 1 בינואר 1951 | שתי המדינות יצרו יחסים דיפלומטיים כאשר ממשלות ליבנה ולבנון להעלות את הקונסוליות הכלליות שלהן למעמד של נציגויות, והוכרז כי השינוי ייכנס לתוקף החל מ-1 בינואר 1951. ב-1957 שתי המדינות מעלות את הנציגויות שלהן למעמד. של שגרירויות |
| לוב | 1955 |
|
| מלאווי | 18 באוקטובר 2017 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-18 באוקטובר 2017 כאשר שגרירת מלאווי, גברת קרוליין בוונלי מוסה, הציגה את תעודתו לנשיא לבנון מישל עאון. |
| מלי | 9 באוקטובר 1961 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-9 באוקטובר 1961 כאשר שגריר לבנון הראשון במאלי (תושב אקרה) ד"ר קארים אזקול הציג את תעודתו לנשיא מודיבו קייטה. |
| מאוריטניה | 10 ביוני 1971 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-10 ביוני 1971 |
| מרוקו |
| |
| ניז'ר | 11 במרץ 1962 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-11 במרץ 1962, כאשר שגריר לבנון הראשון בניז'ר, ז'אן האדג'י תומאס, הציג את תעודתו לנשיא האמני דיורי |
| ניגריה | 8 בינואר 1961 | 8 בינואר 1961 הקונסוליה הלבנונית בלאגוס הועלתה לדרגת שגרירות. ניגריה פתחה את שגרירותה בביירות ב-1982
|
| רואנדה | 21 באפריל 2017 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-21 באפריל 2017 |
| סנגל | 22 באפריל 1961 | בסנגל מתגוררים כ-30,000 אנשים ממוצא לבנוני.
ב-22 באפריל 1961 הועלתה הקונסוליה הכללית של לבנון בדקר לדרגת שגרירות
|
| סיירה לאון | 27 באפריל 1961 | כ-30,000 אנשים ממוצא לבנוני מתגוררים בסיירה לאון.
27 באפריל 1961 הקונסוליה הכללית הלבנונית בפריטאון הועלתה למעמד שגרירות
|
| סומליה | 6 באוקטובר 1961 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-6 באוקטובר 1961 |
| דרום אפריקה | 18 בנובמבר 1995 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-18 בנובמבר 1995
|
| סודן |
| |
| טוגו | 7 ביוני 1962 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-7 ביוני 1962 כאשר השגריר הראשון של לבנון בטוגו (תושב דקאר) מוחמד עלי חמאד הציג את תעודתו. |
| תוניסיה |
|
אמריקה
עריכה| מדינה | היחסים הפורמליים החלו | הערות |
|---|---|---|
| ארגנטינה | 22 בנובמבר 1945 | ראה יחסי ארגנטינה-לבנון
|
| בוליביה | 28 במאי 1949 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-28 במאי 1949. |
| בְּרָזִיל | 13 בנובמבר 1945 | ראה יחסי ברזיל-לבנון
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-13 בנובמבר 1945
|
| קנדה | 26 באוגוסט 1954 | ראה יחסי קנדה-לבנון
קנדה יצרה יחסים דיפלומטיים עם לבנון ב-1954, כאשר קנדה פרסה את "שליח יוצא דופן" לביירות. ב-1958 שלחה קנדה את השגריר הראשון שלה. השגרירות נסגרה ב-1985 ונפתחה מחדש בינואר 1995. לבנון פתחה קונסוליה בקנדה ב-1946. קונסוליה כללית החליפה את הקונסוליה ב-1949, ושגרירות נפתחה באוטווה ב-1958.
|
| צ'ילה | 28 ביוני 1945 | ראה יחסי צ'ילה-לבנון
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-28 ביוני 1945.
|
| קולומביה | 29 באוקטובר 1948 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-29 באוקטובר 1948.
|
| קוסטה ריקה | 29 ביולי 1952 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-29 ביולי 1952, אך נותקו במאי 1984, נוסדו מחדש ב-24 באוגוסט 2007 |
| קובה | 15 ביוני 1960 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-15 ביוני 1960.
|
| אקוודור | 15 בספטמבר 1948 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-15 בספטמבר 1948, כאשר הוסמך נאצי לחוד כשר לבנון באקוודור (תושב בוגוטה). |
| אל סלבדור | 29 ביולי 1952 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-29 ביולי 1952, אך ניתקו את היחסים הדיפלומטיים ב-10 במאי 1984, נוסדו מחדש ב-25 בספטמבר 2007
|
| הונדורס | 16 בינואר 1951 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-16 בינואר 1951 כאשר בפתק רשמי ניתן אישור לג'וזף אבוקטר לשמש כשליח יוצא דופן וכשר נציג לבנון לממשלת הונדורס, עם מגורים במקסיקו. |
| מקסיקו | 12 ביוני 1945 | ראה יחסי לבנון-מקסיקו
|
| פנמה | 30 באפריל 1946 |
|
| פרגוואי | 12 במאי 1950 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-12 במאי 1950.
|
| טרינידד וטובגו | 1963 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1963 כאשר הוסמכה לשגריר לבנון בטרינידד וטובגו (תושב קראקס) מ' חלים שבעיה. |
| אַרצוֹת הַבְּרִית | 16 בנובמבר 1944 | ראה יחסי לבנון-ארצות הברית
האינטראקציה של ארצות הברית עם לבנון נמשכת חזרה לאירועים כמו משבר לבנון של 1958, אותו שלחה בכוחות צבא כדי לבצר את עמדת הממשלה. גם שכנתה של לבנון מדרום, ישראל, שלחה כוחות במספר הזדמנויות, ותקפה לתוך לבנון בתגובה לחטיפת חזבאללה שני חיילים ישראלים. מקור אפשרי לחיכוך בין ארצות הברית ללבנון הוא שרוב כלי הנשק של ישראל הוא מתוצרת ארצות הברית, בטענה לשותפות אפשרית של ארצות הברית בתקיפות של ישראל.
|
| אורוגוואי | 25 באוקטובר 1945 | ראה יחסי לבנון-אורוגוואי
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-25 באוקטובר 1945
|
| ונצואלה | 10 ביולי 1946 |
|
אסיה
עריכה| מדינה | היחסים הפורמליים החלו | הערות |
|---|---|---|
| אפגניסטן | אוגוסט 1948 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים באוגוסט 1948 כאשר הוסמך שר אפגניסטן ללבנון (תושב בגדד) גולם יחיא טרזי. |
| ארמניה | 4 במרץ 1992 | ראה יחסי ארמניה-לבנון
שגרירות ארמניה בלבנון נפתחה ביוני 1994. שגרירות לבנון נפתחה בירוואן בספטמבר 1997. לבנון מארחת את האוכלוסייה הארמנית השמינית בגודלה בעולם. במהלך מלחמת לבנון 2006, הודיעה ארמניה כי תשלח סיוע הומניטרי ללבנון. לפי ממשלת ארמניה, כמות לא מוגדרת של תרופות, אוהלים וציוד כיבוי אש הוקצתה לרשויות בלבנון ב-27 ביולי 2006. ב-11 במאי 2000, הצביע הפרלמנט הלבנוני על הכרה ברצח העם הארמני.. לבנון היא המדינה הערבית הראשונה ואחת ממדינות העולם הבודדות שעשו זאת.
|
| אזרבייג'ן | 18 בספטמבר 1992 | ראה יחסי אזרבייג'ן-לבנון
|
| בחריין | 29 במאי 1972 |
|
| בנגלדש | 28 במרץ 1973 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-28 במרץ 1973 |
| סִין | 9 בנובמבר 1971 | ראה יחסי סין-לבנון
סין ולבנון כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1 בנובמבר 1954 והשגרירות בטאיפיי נפתחה ב-1957. לבנון העבירה את ההכרה מהרפובליקה שבסיסה בטייבה לרפובליקה העממית ב-9 בנובמבר 1971.
ביוני 2020, לבנון הייתה אחת מ-53 מדינות שתמכו בחוק הביטחון הלאומי של הונג קונג באו"ם. סין פתחה את מכון קונפוציוס הראשון במזרח התיכון בלבנון בשנת 2006. |
| הוֹדוּ | 15 בספטמבר 1948 | ראה יחסי הודו-לבנון
|
| אִינדוֹנֵזִיָה | ראה יחסי אינדונזיה-לבנון
| |
| איראן | 21 בספטמבר 1944 | ראה יחסי איראן-לבנון והשפעה איראנית בלבנון
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-21 בספטמבר 1944.
|
| עִירַאק | 24 בפברואר 1944 | ראה יחסי עיראק-לבנון
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-24 בפברואר 1944 כאשר השליח יוצא הדופן הראשון והשר הנאמן הראשון של עיראק ללבנון תחסין קדרי הציג את תעודתו כנציגים דיפלומטיים זרים ראשונים, שהציגו את מכתבי האסמכתו לנשיא לבנון בכרה חורי. לבנון ועיראק חולקות את אותה שפה ותמיכה הדדית זו בזו בסכסוכים, היחסים של לבנון עם עיראק היו לרוב קרים. הנושאים כוללים את הסיוע החומרי והפוליטי החזק של ממשלת לבנון לחזבאללה ועימותים מתמשכים בעיראק בין הסונים והשיעים.
|
| ישראל | ראה יחסי ישראל-לבנון | |
| יפן | נובמבר 1954 | ב-1954 נפתחה נציגות יפן בלבנון, ב-1957 נפתחה נציגות לבנון בטוקיו. ב-1959 שודרגו שתי הנציגויות לשגרירויות
|
| יַרדֵן | 1 באוקטובר 1946 | ראה יחסי ירדן-לבנון
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-1 באוקטובר 1946 כאשר הוסמך לשר עבר הירדן בלבנון מוחמד עלי עג'לוני.
|
| קזחסטן | 20 באפריל 1993 |
|
| כווית | 27 בספטמבר 1961 |
|
| מלזיה | 16 ביולי 1963 | ראה יחסי לבנון-מלזיה
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-16 ביולי 1963
|
| פקיסטן | 15 בספטמבר 1948 | ראה יחסי לבנון-פקיסטן
|
| פַּלֶשְׂתִינָה | 17 באוגוסט 2011 | לבנון ומדינת פלסטין כוננו יחסים דיפלומטיים ב-17 באוגוסט 2011 כאשר הנציגות הדיפלומטית הפלסטינית הועלתה לדרגת שגרירות ופתחה את שגרירות מדינת פלסטין לרפובליקה של לבנון.
|
| קטאר | 11 באפריל 1972 |
|
| ערב הסעודית | 9 באפריל 1944 | ראה יחסי לבנון-סעודיה
|
| דרום קוריאה | 12 בפברואר 1981 |
|
| סוריה | 15 באוקטובר 2008 | ראה יחסי לבנון-סוריה 15 באוקטובר 2008 פתחו שגרירויות בשתי המדינות
מערכת היחסים בין שתי המדינות השכנות הללו במערב אסיה מורכבת: לסוריה היו חיילים מוצבים בלבנון והפעילה השפעה פוליטית במדינה במשך שנים רבות. עם זאת, סוריה הכירה רשמית בריבונות לבנון לאחר מספר שנים.
|
| טוּרְקִיָה | 8 במרץ 1946 | ראה יחסי לבנון-טורקיה
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-8 במרץ 1946.
|
| איחוד האמירויות הערביות | 8 בינואר 1972 | ראה יחסי לבנון-איחוד האמירויות הערביות
|
| תימן | 1953 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1953 כאשר הוסמך לשר שגרירות תימן בלבנון, ד"ר עדנאן טרצ'יצ'י. |
אֵירוֹפָּה
עריכהלבנון סיימה את המשא ומתן על הסכם התאגדות עם האיחוד האירופי בסוף 2001. ההסכם זכה לכינוי "הסכם ההתאגדות האיחוד האירופי-לבנון". תוכנית הפעולה של האיחוד האירופי-לבנון מ-19 בינואר 2007, נתנה תנופה חדשה ליחסים הבילטרליים במסגרת מדיניות השכנות האירופית.
לבנון היא אחת הנהנות העיקריות בים התיכון מסיוע קהילתי והאיחוד האירופי, שבאמצעות גופיו השונים הוא התורם המוביל של לבנון. החל משנת 2007 התמיכה הפיננסית מתועלת באמצעות מדיניות השכנות האירופית. נייר אסטרטגיית מדינות לבנון 2007–2013 ותוכנית אינדיקטיבית לאומית 2007–2010 אומצו על ידי האיחוד האירופי. הסיוע שניתן הותאם בעקבות תוצאותיה של מלחמת לבנון השנייה ועסק בסיוע לממשלה ולחברה בשיקום ורפורמה במדינה.[3]
| מדינה | היחסים הפורמליים החלו | הערות |
|---|---|---|
| אוסטריה | 6 בדצמבר 1951 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-6 בדצמבר 1951 כאשר הוסמך שר אוסטריה ללבנון (תושב קהיר) מ' רוברט פרידינגר-פרנטר. |
| בלגיה | 25 בנובמבר 1944 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-25 בנובמבר 1944 כאשר הקימו את הנציגות הלבנונית (שגרירות) בבלגיה. |
| בולגריה | 19 בספטמבר 1966 |
|
| קרואטיה |
| |
| דנמרק | 6 באוקטובר 1953 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-6 באוקטובר 1953, כאשר הוסמך השליח יוצא הדופן הראשון והשר הנאמן של דנמרק ללבנון (תושב קהיר) GL Host
|
| פינלנד | 21 ביוני 1954 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-21 ביוני 1954 |
| צרפת | 25 בנובמבר 1944 | ראה יחסי צרפת-לבנון
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-25 בנובמבר 1944 כאשר מונה אחמד דאוק לשר הנאמן של לבנון בצרפת. וב-25 בדצמבר 1944 נפתחה הנציגות הלבנונית (שגרירות) בפריז. בשנת 2007, נשיא צרפת ניקולא סרקוזי הורה על השעיית הקשרים עם סוריה עד שתיווצר הוכחה שדמשק לא מתערבת במשבר הפוליטי בלבנון. שבוע לאחר הצהרתו של סרקוזי בקהיר, שר החוץ הסורי, וליד אל מועלם, הודיע שסוריה מפסיקה את קשריה עם צרפת. "סוריה החליטה להפסיק את שיתוף הפעולה עם צרפת במשבר הלבנוני" אמר מועלם. ביולי 2008 החליטו צרפת וסוריה לפתוח שגרירויות זו במדינות זו. באפריל 2009, פקידים צרפתים ולבנונים אישרו את המסגרת של הסכם ביטחוני שמלבד שיפור היחסים הבילטרליים כולל סחר בסמים ובנשק, הגירה בלתי חוקית ופשעי סייבר.
|
| גרמניה | 20 במאי 1953 | ראה יחסי גרמניה-לבנון
|
| יוון | 17 ביוני 1947 | ראה יחסי יוון-לבנון
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-17 ביוני 1947, כאשר שר יוון הראשון ללבנון עם מגוריו בקהיר מ. ז'ורז' טריאנטפילידיס הציג את תעודותיו הקשר בין שני האנשים מתוארך לימי קדם, עם פעילות המסחר המוקדמת בין היוונים הקדמונים לפיניקים. בתקופה המודרנית, היחסים הבילטרליים של יוון-לבנון טובים מאוד בכל הרמות. ליוון יש שגרירות בביירות וללבנון יש שגרירות באתונה. שתי המדינות חברות באיחוד הים התיכון ובפרנקופוני.
|
| הכס הקדוש | 17 במרץ 1947 | ראה יחסי הכס הקדוש-לבנון
הכס הקדוש מילא תפקיד מרכזי במשא ומתן לשלום בלבנון. היא ביקשה לאחד פלגים נוצריים שהופרדו לאחר מלחמת האזרחים בלבנון. במקביל, היא ביקשה להפחית את המתיחות הנוצרית-מוסלמית ולשמור על קהילות נוצריות שהולכות ופוחתות בחלקים רבים של לבנון ובמקומות אחרים במזרח התיכון.
|
| הונגריה | 30 בנובמבר 1965 |
|
| אירלנד | 12 בדצמבר 1974 |
|
| אִיטַלִיָה | 20 בנובמבר 1946 | ראה יחסי איטליה-לבנון
שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-20 בנובמבר 1946, כאשר הוסמך הראשון ל-Charge d'affaires of Italy ללבנון, אדולפו אלסנדריני. לבנון פתחה נציגות ב-1946, שהפכה לשגרירות ב-1955.
|
| ליכטנשטיין | 9 ביוני 2000 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-9 ביוני 2000 כאשר הוסמך השגריר הראשון של לבנון בליכטנשטיין (תושב ברן) סמיר הובייקה |
| הולנד | 12 באוקטובר 1950 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-12 באוקטובר 1950
|
| פולין | 20 באוקטובר 1956 | 1 באוגוסט 1944 לבנון כוננה יחסים דיפלומטיים עם ממשלת פולין הגולה בלונדון. ב-20 באוקטובר 1956 קיבלה ממשלת לבנון את יוזמת ממשלת הרפובליקה העממית הפולנית בדבר כינון יחסים דיפלומטיים ברמת הצירים, שמשמעותה נסיגה בו-זמנית מההכרה בממשלת פולין הגולה.
|
| רומניה | 6 בינואר 1965 | ראה יחסי לבנון-רומניה
|
| רוסיה | 3 באוגוסט 1944 | ראה יחסי לבנון-רוסיה
|
| ספרד | 5 במרץ 1948 | ראה יחסי לבנון-ספרד
|
| שוודיה | 7 בפברואר 1946 |
|
| שווייץ | 27 בפברואר 1946 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-27 בפברואר 1946 |
| אוקראינה | 14 בדצמבר 1992 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-14 בדצמבר 1992
|
| בריטניה | 27 במרץ 1942 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים ב-27 במרץ 1942, כאשר הגנרל סר אדוארד ספירס מהממלכה המאוחדת הציג מכתבי אמון לנשיא נקאצ'ה מלבנון
|
אוקיאניה
עריכה| מדינה | היחסים הפורמליים החלו | הערות |
|---|---|---|
| אוסטרליה | 5 בפברואר 1967 | ב-20 בפברואר 1967 נפתחה שגרירות אוסטרליה בביירות. הוא נסגר ב-1984 בגלל המצב הביטחוני בביירות. השגרירות נפתחה מחדש באופן רשמי ב-18 ביולי 1995
|
| איי מרשל | 26 בספטמבר 2019 | שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים ב-26 בספטמבר 2019 |
| ניו זילנד | 25 בנובמבר 1980 | 25 בנובמבר 1980 השגריר הלבנוני הראשון בניו זילנד עם מגורים בקנברה ריימונד הנין הציג את מכתבי האישורים שלו למושל הכללי של ניו זילנד.
|
קישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ DeVore, Marc R. (2012). "Exploring the Iran-Hezbollah Relationship: A Case Study of how State Sponsorship affects Terrorist Group Decision-Making". Perspectives on Terrorism. 6 (4/5): 85–107. ISSN 2334-3745. JSTOR 26296878.
- ^ https://iranprimer.usip.org/sites/default/files/PDF%20Iran%20Region_Hokayem_Lebanon.pdf, Iran and Lebanon, Emile Hokayem,
- ^ Republic of Lebanon (אורכב 02.12.2008 בארכיון Wayback Machine). European Commission: External Relations