יע"ל (מבחן)

יע"ל ויעלנט הם מבחני ידע, שנועדו לבחון את רמת השליטה של הנבחנים בשפה העברית כשפה שנייה. מרבית מוסדות הלימוד להשכלה גבוהה בישראל דורשים ציון בבחינת יע"ל או יעלנט ממי שנבחן בבחינה הפסיכומטרית בשפה שאינה עברית או ממי שלא נבחן בבחינה הפסיכומטרית ונבחן בבחינת הבגרות בשפה שאינה עברית. הציון בבחינות יע"ל ויעלנט מסייע למוסדות הלימוד להעריך את רמת היכולת של הנבחנים בשפה העברית, למיין אותם לקורסי עברית ברמות שונות, או להעניק להם פטור מלימוד קורסים אלה. את הבחינות עורך המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו).[1]

שני המבחנים הם בעלי אותה מטרה ונבדלים בצורת ההעברה שלהם. מבחן יע"ל נערך בכיתה במתכונת נייר ועיפרון ומתקיים בארבעה מועדים בשנה. בחינת יעלנט היא בחינה ממוחשבת בחלקה המתקיימת בכיתת מחשבים במועדים הנקבעים על ידי המוסדות השונים להשכלה גבוהה ולפי הצרכים שלהם.

מטרת הבחינותעריכה

מוסדות רבים להשכלה גבוהה בישראל דורשים ממועמדים לעמוד בסף ידע מינימלי בשפה העברית כתנאי קבלה. מועמדים שרמת העברית שלהם גבוהה מהסף המינימלי אולם עדיין יחסית נמוכה נדרשים ללמוד קורסים בעברית. מבחני יע"ל ויעלנט משמשים להערכת הידע של המועמדים לצורך מיונם לרמות הקורסים השונות.

סף הקבלה ורמת הידע הנדרשת בעברית נקבעת עצמאית על ידי כל מוסד. ברוב המוסדות תעודת בגרות ישראלית שכל הבחינות בה (פרט לבחינות במקצועות שפה זרה) נערכו בשפה העברית פוטרת את המועמד מלימודי עברית ומהצורך להשתתף בבחינת יע"ל או יעלנט.[1]

מידע על תנאי היבחנותעריכה

מועדים והרשמהעריכה

מבחן יע"ל נערך ארבע פעמים בשנה, במקביל למבחן הפסיכומטרי.

  • אביב – מספר ימים לפני חג הפסח (בדרך כלל בחודשים מרץ או אפריל)
  • קיץ – בתחילת חופשת הקיץ של האוניברסיטאות (בדרך כלל בתחילת חודש יולי)
  • סתיו – עם פתיחת שנת הלימודים בבתי הספר (בדרך כלל בתחילת חודש ספטמבר)
  • חורף – במהלך חופשת חנוכה באוניברסיטאות (בדרך כלל בחודשים דצמבר או ינואר)

מאל"ו מאפשר לכל מי שנבחן במבחן הפסיכומטרי בנוסח שאינו עברית לגשת למבחן יע"ל מיד לאחר סיום המבחן הפסיכומטרי ללא תוספת תשלום. כמו כן, אפשר להירשם לבחינת יע"ל בנפרד מהבחינה הפסיכומטרית. ההרשמה נעשית דרך אתר מאל"ו.[2]

מבחן יעלנט נערך לפי הזמנה של המוסדות להשכלה גבוהה ולפי הצרכיהם. הסדרי ההרשמה נקבעים על ידי המוסד המזמין את הבחינה.[3]

בחינה בתנאים מותאמיםעריכה

בחינת יע"ל מועברת גם בתנאים מותאמים למועמדים בעלי מוגבלות פיזית ונפשית, לבעלי לקויות למידה, ולבעלי הפרעת קשב וריכוז. בחינה בתנאים מותאמים מתקיימת לצד כל מועד בחינה רגילה או בתוך מספר שבועות לאחר מועד קיום הבחינה הרגילה. הזכאות לבחינה בתנאים מיוחדים נקבעת לאחר הגשת בקשה בהתאם להנחיות המפורטות באתר מאל"ו.

התנאים לבחינה מותאמת נקבעים עבור כל נבחן בנפרד אולם בין התנאים הנפוצים ניתן למצוא: בחינה ממוחשבת, תוספת זמן, הפסקות בין הפרקים, התאמה של התנאים הפיזיים בהם המבחן מתקיים וכן התאמות שונות לבעלי לקויות ראיה.[4]

מבנה הבחינותעריכה

מבנה הבחינה של יע"ל ויעלנט זהה והן נבדלות כאמור בכך שבבחינת יעלנט המבחן מתבצע ברובו בעזרת מחשב.

שתי הבחינות מורכבות משלושה פרקים של שאלות ברירה ופרק רביעי בו נדרשים הנבחנים לכתוב חיבור. שלושת הפרקים הראשונים מכילים 22 שאלות והזמן המוקצב לכל אחד מהם הוא 20 דקות.

שניים משלושת הפרקים הראשונים משמשים לצורך חישוב הציון והפרק השלישי משמש למניעת השפעה של הבדלים בין נוסחים ומועדים שונים וכן לצורך בחינת תפקודן של שאלות שישמשו בנוסחים עתידיים של המבחן. הפרקים בנויים כך שאין כל דרך לדעת אילו מהפרקים משמשים לחישוב הציון בפועל, ולכן הנבחנים נדרשים להתייחס לכל הפרקים באותה מידה של רצינות. עם זאת, מאל"ו מציין כי בבחינה עצמה עשויים להופיע פרקים ושאלות מבחינות קודמות, וכן עשויים להיות שינויים במספר השאלות בפרק, בזמן המוקצב לפתרונו, וכן בהוראות אחרות לפתרון הבחינה.[5]

סוגי השאלות בפרקים הם:

  • השלמת משפטים – בכל שאלה מופיע משפט בו חסרה מילה אחת או יותר והנבחנים צריכים לבחור את אפשרות התשובה המתאימה ביותר מבין האפשרויות המוצעות.
  • ניסוח מחדש – בכל שאלה מופיע משפט והנבחנים צריכים לבחור במשפט בעל המשמעות הקרובה ביותר למשפט המקורי מתוך האפשרויות המוצעות.
  • הבנת הנקרא – חלק זה כולל קטע קריאה ולאחריו מספר שאלות הבודקות הבנה של משפטים מתוך הקטע, תפקידם של מילה או משפט בקטע וכן הבנה של רעיונות המופיעים בקטע.

רמת הקושי של השאלות בכל חלק בפרק עולה באופן הדרגתי, למעט בחלק הבנת הנקרא (שם השאלות מסודרות לפי סדר הופעת נושא השאלה בקטע).

הפרק הרביעי בודק יכולת הבעה בכתב בעברית ומוקצבות לו 15 דקות. הנבחנים מתבקשים לכתוב חיבור בנושא המופיע בפרק. בפרק זה גם נבחני יעלנט מתבקשים לכתוב את החיבור בכתב יד, בעזרת נייר ועפרון. אורך החיבור הנדרש הוא בין 12 ל-15 שורות ועליו להיות בעל אופי המתאים לכתיבה אקדמית. החיבור מוערך על ידי שני מעריכים בלתי תלויים. הציון של פרק החיבור מהווה שליש מהציון הכללי. החיבור מוערך בארבעה ממדים: תוכן, ארגון, עושר לשוני ודיוק לשוני. טווח הציונים של כל אחד מהממדים נע בין 1 ל-7. הציון על החיבור הוא ממוצע הציונים שנתנו שני המערכים.

הציון בבחינהעריכה

הציונים במבחן יע"ל ויעלנט שקולים ונעים בין 50 ל-150. הציון במבחן מחושב כך שהציון עבור פרקי שאלות הברירה מהווה שני שלישים מהציון הסופי והציון עבור פרק החיבור מהווה שליש מהציון הסופי.[6]

הכנהעריכה

כבכול מבחן, גם במבחני יע"ל ויעלנט היכרות מוקדמת עם מבנה המבחן וההוראות יכול לתרום להצלחה במבחן. לשם כך מופיעים באתר מאל"ו דוגמאות למבחנים לצורך התנסות.[7]

קורסים להכנה למבחן ניתן למצוא במכוני ההכנה לבחינה הפסיכומטרית, במכינות קדם אקדמיות וכן בארגונים המסייעים לעולים חדשים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 מהי הבחינה, מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  2. ^ בחינת יע"ל, מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  3. ^ הרשמה לבחינה, מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  4. ^ בחינה בתנאים מיוחדים - מידע נוסף, מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  5. ^ מבנה הבחינה ומרכיביה, מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  6. ^ בחינת יע"ל - ציונים, מרכז ארצי לבחינות ולהערכה
  7. ^ הכנה לבחינה ובחינות להתנסות, מרכז ארצי לבחינות ולהערכה