פתיחת התפריט הראשי

יעקב לסלוי (20 באפריל 1896 פולין1987, תל אביב). ממנהיגיה הבולטים של תנועת הפועל המזרחי. הוגה דעות, רב, בנקאי ויו"ר החברה קדישא בת"א.

יעקב לסלוי
יעקב לסלוי
לידה 20 באפריל 1896
פולין
פטירה 1987 (בגיל 90 בערך)
תל אביב
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק בנקאי, רב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הפועל המזרחי
ראש המועצה הדתית בתל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

בפוליןעריכה

לסלוי נולד ב-20 באפריל 1896 (ז' באייר ה'תרנ"ו) בעיירה צנסטוכוב שבפולין. בהיותו בן 13 בלבד עזב את ביתו ונסע ללמוד בישיבותיה המפורסמות של פולין. מעט מאוחר יותר התייתם מאביו ועול פרנסת הבית הוטל עליו. בשנת 1917 בגיל 21 התחיל בפעילות ציבורית, והקים את ישיבת עץ חיים ששילבה לימודים כלליים עם לימודי קודש, וזאת במטרה לפתור את בעיית בני הנוער היהודי בעיר, אשר בימי מלחמת העולם הראשונה הסתובבו בעיר ללא יד מכוונת. לאחר מכך הקים את סניף תנועת צעירי מזרחי בעירו. סניף צעירי המזרחי בצ'נסטוחוב, זכה למוניטין כסניף פעיל במיוחד. אורגנו בו פעולות תרבותיות, שיעורי תנ"ך, עברית, היסטוריה של עם ישראל, ותלמוד. כן, נוסדה ספרייה שהכילה ספרים בכל המקצועות ונפתח אולם קריאה. ב- 29 ביוני 1923 נישא לסלוי לחיה לבית גראנק. לסלוי העריך את רעייתו מאוד, וטען שלה שייכות זכויות החינוך של ילדיהם, שכן רוב זמנו היה מוקדש לפעילות ציבורית, בבנק בתנועה ובמועצה הדתית.

בארץ ישראלעריכה

לסלוי עלה ארצה ב-3 בספטמבר 1924, וגר בירושלים בשכונת בית ישראל עד שנת 1933. בירושלים פתח לסלוי את "מטבח הפועלים הדתיים" בשכונת "שערי פינה". משנת 1926 פועל לסלוי כחבר באספת הנבחרים של הוועד הלאומי, מטעם הפועל המזרחי. משנת 1932 הוא חבר ועד הקהילה של יהודי ירושלים, וכן בהתאחדות עולי פולין. לאחר מכן עם העברת מרכז הפועל המזרחי מירושלים לתל אביב עובר גם לסלוי לגור בתל אביב. היה מראשי המתנגדים להצטרפות תנועת "הפועל המזרחי" להסתדרות העובדים הכללית. שימש כחבר הוועד הפועל של "הפועל המזרחי" וכגזברו הראשון. הקים את חברת הבנייה "עולים בונים" והיה גם ממקימי קופת המלווה של הפועל המזרחי, שלימים הפכה לחלק מבנק המזרחי המאוחד, שבהנהלתו ישב. כמו כן הוא היה חבר מועצת השחיטה בתל אביב שהפכה למועצה הדתית.

לקריאה נוספתעריכה

  • ד"ר יצחק אלפסי, ספר יעקב לסלוי -שער ח' בנתיבי חיים עמ' 439–504, תשמ"ה.

קישורים חיצונייםעריכה