פתיחת התפריט הראשי

רבי יעקב שמשון משיפיטובקה (נפטר בג' בסיוון תקס"א, 1801) היה מצדיקי הדור השלישי של תנועת החסידות, בסוף ימיו עלה לארץ ישראל והתגורר בטבריה.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולד לרב יצחק, שהיה הרב של סלאוויטא, שפטיבקה, אומן ובאר. למד אצל המגיד ממזריטש והרב פנחס מקוריץ ומילא את מקומו של אביו כרב.

האגדה החסידית מספרת כי הוא נודע בלמדנותו ובחריפותו ולכן הוטל עליו להפיץ את בשורת החסידות אצל רבנים ידועים. בעקבות כך הגיע גם אל רבה של פראג, הנודע ביהודה. הוא נוכח לדעת שהלה מזלזל בחשיבותו של הספר "תולדות יעקב יוסף" ובשל כך נכנס עמו לוויכוח, שבו ניצח. הוויכוח האמור נדפס ככל הנראה לראשונה בספר "אמרי נועם" של הרב משה לייב שפירא, צ'רנוביץ תרמ"ד[1].

ככל הנראה עלה לארץ ישראל פעמיים, לראשונה בסביבות שנת תק"ן ושוב בשנת תקנ"ה. התיישב בטבריה והתעמת שם עם הרב אברהם מקאליסק. הוא יצא לחו"ל כדי לגייס כספים עבור עולי פולין. בשנת תקנ"ט חזר לארץ ישראל והגיע לחיפה. בספר "שבחי הר"ן" מסופר שפגש שם במקרה את שליחו של רבי נחמן מברסלב אשר חיפש ספינה שבה יוכל רבי נחמן לחזור למולדתו. רבי יעקב שמשון מסר את הכסף לשליח מתוך חשש שאחרת ייתפסו בידי השלטונות שחיפשו כספים אלה. רבי נחמן ראה בכך סימן שעליו להישאר פרק זמן נוסף בארץ ישראל. בהמשך פייס רבי נחמן בין רבי אברהם מקאליסק ובין רבי יעקב שמשון[2].

חתניו היו רבי יהודה מאיר שפירא משיפיטובקה - בנו של רבו רבי פנחס מקוריץ, ורבי ישראל יהודה לייב מקרסנה.

בשנת ה'תשע''ז הוקם בטבריה בית מדרש הנושא את שמו.

לקריאה נוספתעריכה

  • יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים י', ירושלים תשס"א, עמ' שכז-שלא

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, בערכו
  2. ^ שבחי הר"ן, יט