יצחק לופיס

רב מארם צובא מן המאה ה-17

רבי יצחק לופיס, היה רב בארם צובא שחי במאה ה-17. יש המייחסים אליו את תחילת שושלת משפחת לופס.

יצחק לופיס
לידה 1630
ארם צובא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1700 (בגיל 70 בערך)
ארם צובא עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1700 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב
חיבוריו ספרו "כור מצרף האמונות ומראה האמת"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

בהקדמה לספרו הוא מייחס את עצמו לצאצאי המגורשים מספרד[1]. גם ברשימות הקנצלריה של הקונסוליה הצרפתית בחלב הוא מופיע כאחד מנכבדי הפראנקוס.

את ספרו כור מצרף האמונות ומראה האמת כתב בארם צובא בשנת ה'תנ"ה (1695). הספר היה מצוי בכתב יד במשך למעלה ממאה שנה, עד שהובא לדפוס על ידי יצחק אלטראס, בשנת ה'תר"ז (1847). בסיס לספרו שימש ללופיס הספר "מלחמות השם" של יעקב בן ראובן. הוא מזכיר אותו בהקדמה, ומביא מילה במילה את ההקדמה של יעקב בן ראובן.

בתוך הספר, הרב לופיס מביא דברים מתוך קונטרס "בוקר אברהם", שלדבריו "איני יודע באמת מי היה הכותב". קונטרס זה (בכתב יד) נתחבר על ידי אברהם מיכאל קרדוזו מהוגי הדעות של התנועה השבתאית. ברבות הימים דרשו לתלוש מן הספר את שלושת עמודי ה'דרוש בעניין האמונה האמיתית' שהביא מ"בוקר אברהם"[2]. לדידם הספר הנ"ל הוא חיובי וחיוני[3], אך ה'דרוש' הזה שבסוף הספר אינו בא אלא לטעון נגד אמונת היחוד הקדושה ולהוציא לעז על האר"י הקדוש שכביכול זו הייתה גם דעתו[4]. לופיס לא הואשם על ידי חכמי חלב בחיבור ה'דרוש', שאת שילובו בתוך הספר ייחסו לטעות המדפיסים. לדבריהם, לופיס "ניכר מתוך ספרו כי הוא איש אמונים, צדיק וישר הוא, מימיו נאמנים. מהאנשים אשר שלמים הם איתנו ביראת ה' תמימה, ועשר ידות לו בכל ספר וחכמה, ואמומת היחוד תמיד על פיו הייתה שומה"[5].

משפחתו

עריכה
  • בנו (נולד לו לעת זקנותו), יעקב חיים. בשנת ה'תע"ד (1714) נפטר בשנים הראשונות לחייו.
  • בנו, שמואל, שנולד מיד לאחר שנפטר הקודם.
  • חתנו, אברהם נונייס די קוסטה.
  • ייתכן שנכדו (של יצחק לופיס) הוא חכם יצחק בן משה לופיס, שבשנת תפ"ט (1729) הוציא לאור באמסטרדם את החיבור 'כסף צרוף' של החכם יאשיהו בן יוסף פינטו, רב העיר דמשק.

ספריו

עריכה
  • כור מצרף האמונות ומראה האמת - ספר חשוב ויסודי בנושא הוויכוחים עם הנוצרים שכן המחבר עסק הרבה בעניין והיו לפניו הרבה מהספרות הנוצרית וספרי מומרים.

הספר התחבר בשנת ה'תנ"ה (1695), ונדפס לראשונה בשנת ה'תר"ז (1847). שער י"א מוקדש לוויכוח שהיה למחבר עם יהודי מומר.

  • מנורת האורות - מצוי בכתב יד בלבד[6]. בהקדמה הוא מציין את שנת הכתיבה ה'ת"ע (1710).
  • תכונת העולם ובינה לעיתים - מצוי בכתב יד בלבד[7], ארם צובא תס"ד (1704).

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יצחק לופיס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "אני עבדכם מהבאים מגלות ירושלים אשר בספרד
  2. ^ מנשה סתהון בספרו מטה מנשה (ירושלים תשס"ז) עמ' א-ד, ושם גם 'טופס העתק הכתב השלוח לעיר הקודש ירושלים תוב"ב להרב החסיד ראשון לציון נר"ו על העניין הנ"ל'.
  3. ^ מטה מנשה (ירושלים תשס"ז) עמ' א-ד: "והוא ספר נחמד יפה אף נעים בנוי לתלפיות, תפוחי זהב במשכיות... ידיו רב לו בוויכוח האמונה בתשובות ניצחות... לפאר ולרומם את הוד הדרת תורתינו הקדושה..."
  4. ^ מטה מנשה (ירושלים תשס"ז) עמ' א-ד
  5. ^ מטה מנשה (ירושלים תשס"ז) עמ' א-ד
  6. ^ המכון לתצלומי כתבי יד עבריים סימן 43821, דף 8א-32ב, בלתי שלם (אוסף בניהו)
  7. ^ כתב יד מספר 52499