יצחק רודאשבסקי

צעיר יהודי שהתגורר בגטו וילנה שבליטא בשנות הארבעים

יצחק רודאשבסקי (10 בדצמבר 1927, וילנה (אז בפולין, כיום בליטא) – 1 באוקטובר 1943, פונאר) היה צעיר יהודי שהתגורר בגטו וילנה שבליטא בשנות ה-40 של המאה ה-20. רודאשבסקי כתב יומן שנחשף לאחר השואה, יצא לאור ותורגם למספר שפות.

יצחק רודאשבסקי
Yitskhok Rudashevski
Исаак Ильич Рудашевский
לידה 10 בדצמבר 1927
וילנה, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח אוקטובר 1943 (בגיל 15)
וילנה, אוסטלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה יידיש עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יצחק רודאשבסקי, סבתו דאבע (דובה) וולושין, בת דודתו שרה וולושין-קליבץ (מימין) ובת דודתו שולה וולושין. וילנה, 1936. מבין המצולמים, רק שרה שרדה בשואה

קורות חייו עריכה

רודאשבסקי היה בנם של אליהו רודאשבסקי ורוזה וולושין, שהגיעו מרומניה לווילנה ב-1923. הוא למד בגימנסיה היהודית של וילנה והצטיין במקצועות הספרות וההיסטוריה.

בתקופת השואה עריכה

בספטמבר 1941 נכלא רודאשבסקי בגטו וילנה. קודם לכן, בעת הפלישה הנאצית לברית המועצות, מיוני 1941, ועד אפריל 1943, כתב רודאשבסקי יומן ביידיש ובו סיפר על חייו ועל מאבקו להישרדות ולקיום רוחני בעת הכיבוש ובגטו. ביומן כתב רודאשבסקי למעלה מ-200 עמודים.

רודאשבסקי סייע באיסוף מידע על הגטו למען הדורות הבאים, והיה פעיל בתנועת נוער סובייטית שפעלה בסתר.

רודאשבסקי נורה למוות בטבח פונאר במהלך חיסול גטו וילנה בספטמבר ובאוקטובר 1943.[1]

על היומן וחשיפתו עריכה

את יומנו של רודשבסקי גילתה בת דודו של רודאשבסקי, שרה וולושין (קליבץ), בשנת 1944, עם שובה לווילנה לאחר שחרור וילנה ביולי 1944 על ידי הצבא האדום.[2] וולושין נמלטה מווילנה עם חיסול הגטו בספטמבר 1943 ולחמה בשורות הפרטיזנים עד יולי 1944.

בסוף המלחמה, חזרה וולושין לבית שבו גרו שתי המשפחות, בחיפושיה אחרי אלבום משפחתי מצאה ספרון קטן ומאובק שאותו זיהתה בקלות כיומן של יצחק. לאחר שניקתה אותו, קראה את הכתוב בו והעבירה אותו לטיפולם של אברהם סוצקבר ושמרקה קאטשרגינסקי.[3]

הרשימה הראשונה ביומן נושאת את התאריך יוני 1941, חודש כיבוש וילנה, ואילו האחרונה את ה-7 באפריל 1943. ההערכה היא כי עד ספטמבר 1942, יצחק תיאר את האירועים בדיעבד, ורק מתאריך זה ואילך החל לכתוב ביומן רשימות בזמן התרחשותן.

ביומן באים לידי ביטוי כישוריו של יצחק: שפתו העשירה, יכולת הביטוי הגבוהה, רגישותו כלפי הסביבה והבנתו את המציאות. בשפה פיוטית ורגישה מתוארות חוויות, חרדות, תהיות ומשאלות של נער בגטו. היומן נכתב ביידיש על פני 204 עמודים של פנקס קטן, חלקו נכתב בעפרון וחלקו בעט.

הקריאה ביומן מאפשרת להציץ אל עולמם של יהודים הנאבקים על חייהם בגטו, שאימת מוות שולטת בו, ולחוות ולו במעט את חיי היומיום דרך נקודת מבטו הייחודית של נער. היומן מעניק הזדמנות להיחשף לצדדים הרגישים של נער שנכפה עליו להתבגר בין חומות הגטו.[4]

היומן פורסם בתרגום לעברית (תרגומו של אברהם יבין בעריכת צבי שנר) בשנת 1968, בתרגום לאנגלית על ידי פרסי מאטנקו (Percy Matenko)[5] ובשנת 1973 פורסם על ידי בית ההוצאה לאור של "בית לוחמי הגטאות", בתרגום לצרפתית בשנת 2016, ובתרגום לליטאית בשנת 2018.[6]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Zapruder, Alexandra (2004). Salvaged Pages: Young Writers' Diaries of the Holocaust. Yale University Press. p. 196. ISBN 978-0-300-10307-6.
  2. ^ מידע על גילוי היומן על ידי שרה קליבץ, באתר יד ושם
  3. ^ יצחק רודאשבסקי, יומנו של נער מווילנה, תשכ"ט, עמ' 10
  4. ^ יומנו של הנער יצחק רודאשבסקי, באתר יד ושם
  5. ^ Josephus in Modern Jewish Culture, p. 334, (באנגלית)
  6. ^ Public Launch of Rudashevski Vilnius Ghetto Diary at LJC (באנגלית)