יקוב פבלוברוסית: Я́ков Федо́тович Па́влов;‏ 4 באוקטובר 191729 בספטמבר 1981) היה מפקד מחלקה בצבא הסובייטי, שקיבל את עיטור גיבור ברית המועצות, אות ההצטיינות הגבוה ביותר בברית המועצות, על כך שעמד בראש כוח קטן שהצליח להחזיק במשך תקופה ממושכת בבית בתוך העיר סטלינגרד (שקיבל לאחר מעשה את השם בית פבלוב) מול התקפות חוזרות ונשנות במהלך קרב סטלינגרד.

יקוב פבלוב
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 4 באוקטובר 1917 (יוליאני)
Valdaysky District, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בספטמבר 1981 (בגיל 63)
נובגורוד, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Zapadnoe cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה מוסד עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האדום עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1938 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה סמל ראשון (צבא רוסיה), לוטננט שני, לוטננט בכיר עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
עיטורים
  • עיטור לנין (27 ביוני 1945)
  • גיבור ברית המועצות (27 ביוני 1945)
  • כוכב הזהב (27 ביוני 1945)
  • מדליה להנצחת 20 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945
  • מדליה לציון 30 שנים לייסוד צבא היבשה והצי של ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 40 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין
  • מדליה על הגנת סטלינגרד
  • מדליית ותיק העמל
  • מדליית העוז
  • עיטור מהפכת אוקטובר
  • מדליה להנצחת 50 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות
  • עיטור הכוכב האדום
  • מדליית הניצחון על גרמניה במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941–1945
  • עיטור לנין
  • מדליה לציון 60 שנים לכוחות המזוינים של ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

פבלוב נולד ב-1917 בכפר קטן ברוסיה למשפחת איכרים, ובשנת 1938 גויס לצבא האדום. הוא שובץ בדיוויזיית המשמר ה-13, עבר הכשרה כלוחם חיל רגלים. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא השתתף בקרבות נגד הצבא הנאצי, בין היתר במסגרת החזית הדרום-מערבית ובמסגרת חזית סטלינגרד.

ב-27 בספטמבר 1942, במהלך המתקפה הגרמנית הראשונה על סטלינגרד, כבשו פבלוב ומחלקתו בניין מגורים בעל ארבע קומות במרכז העיר מידי הגרמנים. הבניין שלט על כיכר וממנו נסלל כביש ישר ורחב עד לשפת נהר הוולגה. המיקום של הבניין הפך אותו לנקודת מפתח וניתן היה לעקוב ממנו אחר הנעשה בשטח שנכבש על ידי הגרמנים ממערב, מצפון ומדרום לו. הגרמנים ערכו ניסיונות חוזרים ונישנים לכבוש מחדש את הבניין, אך הכוח הסובייטי המגן הצליח להחזיק מעמד, וחודשיים אחר-כך, מתקפת-נגד הצליחה להעביר את כל הסביבה לשליטה סובייטית. מאוחר יותר נטען, שהגרמנים איבדו יותר חיילים בלחימה על הבניין מאשר בכיבוש פריס ב-1940. לאחר תום קרב סטלינגרד קיבל הבניין את השם בית פבלוב (ברוסית: Дом Павлова) התעמולה הסובייטית הפכה את ההגנה עליו לסמל ולמופת לגבורת חיילי הצבא האדום, ופבלוב עצמו קיבל את עיטור גיבור ברית המועצות, וכמו כן עוטר בעיטור לנין, בעיטור מהפכת אוקטובר ובעיטור הדגל האדום, לצד עיטורים נוספים.

בפועל, מאחורי הגנת הבניין עמד קצין (סרן אפאנאסייב), אך התעמולה הסובייטית הציגה את סמל פבלוב כמפקד הכוח במקום. הוא גם היה היחיד שהוענק לו עיטור גיבור ברית המועצות[1]. יתר הלוחמים קיבלו מדליה עבור השתתפות בקרב סטלינגרד יחד עם 700 אלף אחרים.

בתום המלחמה הצטרף למפלגה הקומוניסטית, והיה נציגה של רוסיה בנשיאות הסובייט העליון במשך שלוש קדנציות.

פבלוב נפטר ב-29 בספטמבר 1981, והובא למנוחות בנובגורוד.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא יקוב פבלוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אנטוני ביוור, "סטלינגרד", תל אביב: הוצאת יבנה, 2000, עמוד 165.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.