ירי מעשי

ענף ספורט בירי

ירי מעשי הוא ענף ספורט בו מתחרים בירי באקדח, רובה או רובה ציד, הספורט שונה מספורט הקליעה בכך שהוא משלב מהירות ודיוק, בתנאים המבקשים להיות דומים לסיטואציות מתוך "העולם האמיתי".

מצב ירי טיפוסי ליורה ירי מעשי

היסטוריה

עריכה

הענף נוסד בקליפורניה בשנות ה-50 של המאה ה-20 והתפשט משם לאזורים נוספים בעולם. במאי 1976 נוסדה הקונפדרציה העולמית לירי מעשי, ה-IPSC. ג'ף קופר, בחר לנשיא הראשון.

עיקרי הענף

עריכה

ירי מעשי הוא ספורט קליעה המשלב דיוק, עוצמה, מהירות ותנועה. תחרויות ירי מעשי כוללות תרגילי ירי המבקשות לדמות מצבים מציאותיים. היורים נדרשים לירות תוך כדי תנועה, להתגבר על מכשולים, לירות מאחורי מחסות, אל מטרות נעות ומטרות מתכת. ככל שהיורים יסיימו את התרגיל מהר יותר ומדויק יותר בפגיעתם, כך תוצאתם תהיה גבוהה יותר. יורים המשתמשים בתחמושת בעלת עוצמה גבוהה יותר (דבר שמקשה על הירי), יקבלו על כל פגיעה במטרה ניקוד גבוה יותר.

במהלך התרגילים מבוצעות על ידי היורים פעולות שונות באקדח תוך כדי תנועה, מה שמצריך הקפדה רבה על בטיחות, למניעת פציעות או אף אובדן חיי אדם. מסיבה זו, ומהצורך להבהיר את כללי הענף, נוסחו חוקים להסדרת המותר והאסור בתחרויות, והם המתעדכנים מזמן לזמן. יורים החורגים מכללי הבטיחות עלולים להיות ומורחקים מהתחרות. מה שמעודד הקפדה רבה על הבטיחות.

עם השנים התרחק הספורט מהתוכן ה"מעשי" שלו והתרגילים נבחנים לפי מהירות ודיוק, ולא לפי שיקולים טקטיים הרלוונטיים למצבי מציאות. בשל כך פרשו כמה מהמייסדים והקימו את ארגון IDPA. בדומה לכך הוקמו בישראל החל מ-2016, עמותת IDPA ישראל, ומועדוני IDPA נוספים.

יורים המעוניינים להיות פעילים בענף נדרשים לעבור קורס ירי מעשי שתכניו נקבעים על ידי הגופים האחראיים על הענף, ולסיים בהצלחה את הבחינה המסכמת של הקורס.

שיטת הניקוד

עריכה
 
מטרת ירי מעשי סטנדרטית

מטרת ירי מעשי סטנדרטית מחולקת לשלושה אזורים: C ,A ו-D (ראו תמונה) כאשר יורים המשתמשים בתחמושת פחות עוצמתית (Minor) זוכים ל-5,3,1 נקודות בהתאם, ואילו אלו המשתמשים בתחמושת עוצמתית יותר (Major) זוכים ל-5,4,2 נקודות בהתאם.

הניקוד הסופי של היורה הוא סכום כל הנקודות שהצליח לפגוע בתרגיל (בקיזוז נקודות עונשין על החטאות או עברות שונות) חלקי הזמן בו ביצע את התרגיל. ניקוד סופי זה נקרא פקטור.

היורה שהשיג את הפקטור הטוב ביותר זוכה למלוא הנקודות בתרגיל ושאר היורים מקבלים ניקוד חלקי בהתאם לחלק היחסי של הפקטור שהשיגו לעומת הפקטור הטוב ביותר.

מחלקות

עריכה

על מנת למנוע יתרון ציוד של יורה מסוים על יורה אחר, נקבעה הפרדה בין היורים לפי השינויים בנשק. הספורטאים בענף מתחלקים למספר קבוצות, הנקראות "מחלקות":

  • Open – במחלקה זו היורים משתמשים באקדחים בעלי שיפורים שונים כמעט ללא כל הגבלה על אופי או כמות השינויים המותרים.
  • Standard – במחלקה זו היורים משתמשים באקדחים סטנדרטיים – אקדחים שלא בוצע בהם כל שיפור או שינוי למעט שיפורים בהדק.
  • Production – במחלקה זו משתמשים היורים באקדחים סטנדרטיים בעלי פעולה כפולה או ״ירי נוקר״. רשימת האקדחים המותרים מפורסמת מראש ברשימה מיוחדת המאושרת על ידי ועדה מיוחדת בארגון העולמי.
  • Production Optics – במחלקה זו משתמשים היורים באקדחים המאושרים לשימוש במחלקת Production ומצוידים בכוונת Red Dot המחוברת לצינה
  • Classic – לאקדחים מבוססי קולט 1911 חד טוריים.
  • Revolver – במחלקה זו משתמשים היורים באקדחים תופיים ארוכי קנה ובעלי שיפורים מזעריים.

ירי מעשי בישראל

עריכה

ענף הירי המעשי בישראל, שהוקם בתחילת שנות ה-80, היה מסונף להתאחדות הקליעה בישראל עד לאוגוסט 2023. הירי בארץ מתבצע באקדחים וברובי קרבין היורים תחמושת אקדח (PCC). בשל התקנות בישראל אף הוחמרו כללי הבטיחות בארץ לעומת הכללים בשאר העולם.
מאז הקמתו, הוכשרו לפעילות בענף אלפי יורים, ועשרות מדריכי ירי מעשי ושופטים במסגרת קורסים המתקיימים באופן קבוע. כיום פעילים בענף מאות יורים ב-17 מועדוני ירי שונים. רוב היורים משתתפים בתחרויות בארץ וחלקם מייצגים את ישראל בתחרויות בחו"ל-באופן עצמאי או כחברים בנבחרת ישראל, המשתתפת בקביעות באליפויות אירופה ואליפויות עולם.
דירוגם של היורים והשופטים מתבצע באופן שוטף-לאורך העונה הספורטיבית מתקיימת ליגה ארצית, במסגרתה נערכות אחת לחודש תחרויות דירוג. אליפות ישראל בירי מעשי, המתקיימת מדי שנה בחול המועד פסח, היא שיאה של העונה והיא פתוחה להשתתפותם של יורים מארצות זרות. זכייתו של שאול קירש[1] במקום השני באליפות אירופה שנערכה בגרמניה, וכן זכייתה של נבחרת ישראל במקום השני לאחר צרפת, באותה תחרות, הן שתי דוגמאות להישגיו של הענף. ביולי 2007 זכו שאול קירש ויעל דגן באליפות גרמניה.

ב21 יוני 2023 קיבל ענף הירי המעשי הכרה מטעם משרד התרבות והספורט כענף נפרד ועצמאי.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה