כריתת כיס המרה

כריתת כיס המרה (cholecystectomy, כוֹלֵצִיסְטֶקְטוֹמִיָּה) היא ניתוח לכריתה של כיס המרה. פעמים רבות הוא מבוצע עקב סיבוכים של אבני כיס מרה.

כריתת כיס המרה

מיקום אנטומי	כיס המרה
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D002763

רקע

כריתת כיס מרה מבוצעת במקרה של תסמינים חמורים ביותר המצביעים על אבנים בכיס המרה, או במקרה של דלקת חריפה בכיס המרה. הניתוח מבוצע במקרים בהם אין בעיות קרישת דם, בעיות במערכת החיסונית, או בעיות אחרות שעלולות לגרום לסיבוכים. במקרה של דלקת רצוי לדחות את הניתוח עד שהדלקת תחלוף. גם אחרי שהדלקת נעלמת לרוב תדחה הכריתה בחודשיים ואף יותר. אם במהלך דלקת נוצר נקב בכיס המרה, מופיע נמק, או מתפתחת מורסה, הצורך בכריתת כיס המרה עולה.

אבחנה של אבני מרה ודלקת בכיס המרה

אולטרסאונד היא שיטת אבחנה מצוינת לאבני מרה. באבחון של דלקת חריפה של כיס המרה מסתמכים בעיקר על התסמינים הכוללים כאב הגובר במהירות ומחמיר בעת נשימה עמוקה, בחילה והקאה, התקשות שרירי הבטן בצד ימין, חום גבוה מהנורמלי שעולה בהדרגה. תסמינים של סיבוכים (ניקוב בכיס המרה, נמק או מורסה) הדורשים ניתוח: חום גבוה מאוד, רעידות, חסימת מעיים ועלייה בתוך שעות ספורות בספירת תאי הדם הלבנים. האבחנה מצריכה ספירת דם, בדיקת כימיה בדם, בדיקות תפקודי כבד (GGT ,GOT ,GPT) ובדיקת האנזים עמילאז. התפתחות שיטות הפעולה הכלים והמכשור, כדוגמת הלפרוסקופיה, צמצמו את ניתוחי כריתת כיס המרה ובמקרים בהם יש צורך בניתוח הוא מבצע באמצעות לפרוסקופ.

ביצוע הניתוח

כאשר הניתוח מתבצע בשיטה הפתוחה, ללא לפרוסקופיה, חותכים את חלקה הימני של הבטן, המנתח בוחן את צינור המרה ומוציא ממנו, לרוב, את האבנים שנתקעו בו. במקרה של עמילאז גבוה המנתח יבחן גם את הלבלב.

בחלק משמעותי של הניתוחים מתגלה כולסטרולוזיס של כיס המרה.

התאוששות

לאחר הניתוח יוכנסו לגוף נקזים לניקוז עודף נוזלים מאזור הניתוח. לפעמים יש גם צורך בצינור לניקוז המרה. לאחר שלושה ימים יחזור המנותח לאכול ולשתות כרגיל, עד אז יקבל מזון דרך הוריד. השהות בבית החולים נמשכת לכל היותר עשרה ימים.

כריתת כיס המרה אינה פוגעת בהרגלי האכילה ואינה פוגמת בייצור המרה. לאחר הכריתה, המרה מופרשת ישירות מהכבד לתריסריון.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כריתת כיס המרה בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.