פתיחת התפריט הראשי
סוגי כוסות כימיות שונים
שימוש בכוס כימית במסגרת ניסוי

כוס כימית היא כלי המשמש לערבוב, לאידוי, לחימום ולמדידת נוזלים. על פי רוב היא גלילית בצורתה ובעלת תחתית ישרה. רוב הכוסות הכימיות מצוידות בפייה, המאפשרת לרוקנן בקלות מתכולתן. נפח הכוס נע בין מיליליטרים בודדים למספר ליטרים.

היסטוריהעריכה

הכלי נכנס לשימוש בשנת 1453.

מבנהעריכה

  • (א) כוס כימית שהכניס לשימוש ג'ון ג'וזף גריפין שגובהה גדול פי 1.4 מקוטרה. כוס זו היא הנפוצה ביותר.
  • (ב) כוס כימית הנקראת על שמו של ברצליוס, שגובהה גדול פי שניים מקוטרה. כוס זו משמשת בעיקר לטיטרציה.
  • (ג) בכוס זו נעשה שימוש גם בתהליך הגיבוש וגם על מנת לחמם בה פריטים אחרים.

הכוס הכימית נבדלת מבקבוקוני מעבדה ("קולבה") בכך שדפנותיה ישרות ואנכיות למשטח שעליו היא מונחת. יוצאת מכלל זה היא הכוס הכימית המכונה "כוס פיליפ".

חומר גלםעריכה

הכוסות הכימיות מיוצרות מזכוכית (כיום בעיקר מזכוכית בורוסיליקט), אך לעיתים גם מפלסטיק (בעיקר מפוליאתילן, פוליפרופילן, טפלון) וממתכות (פלדת אל-חלד, אלומיניום).

סימון חיצוניעריכה

הכוס הכימית מסומנת בשנתות, שאין בכוחן לשמש למדידה מדויקת, אך נועדו לאפשר הערכת נפח גסה. על מנת להגן על תכולת הכוס, ניתן לכסותה על ידי כוס גדולה יותר או באמצעות זכוכית שעון. האפשרות השנייה בטיחותית יותר.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כוס כימית בוויקישיתוף   המזהה לא מולא ולא נמצא בוויקינתונים, נא למלא את הפרמטר.