פתיחת התפריט הראשי
כרטיס גרפי משנת 2002[1] התואם חריץ AGP. לכרטיס יש מעבד פנימי עם גוף קירור ומאוורר
כרטיס גרפי משנת 2008 התומך בממשק PCI Express.
כרטיס גרפי
כרטיס גרפי התואם חריץ PCI בלוחות אם ישנים

כרטיס גרפי, כרטיס מסך או כרטיס וידאו במחשב, הוא הרכיב האמון על הצגת הפלט הוויזואלי אשר מפיק המחשב על גבי המסך. למעשה, כמעט כל התוכניות מייצרות פלטים ויזואליים וכרטיס המסך הוא רכיב החומרה האחראי לקחת פלט זה ולהורות למסך אילו נקודות להאיר על הצג (ובאיזה צבע) כדי שנוכל לראות את הפלט. כרטיס המסך מקבל כקלט מהמעבד נתונים בינאריים והופך אותם לאות תצוגה (בעבר אנלוגי בלבד, כיום גם ספרתי).

כמו רוב חלקי המחשב האישי, לכרטיס המסך הייתה התחלה צנועה. בתחילה הוא היה אחראי רק להציג על המסך את מה שייצר המעבד המרכזי. בשלביו הראשונים, היה זה טקסט בלבד, ללא תמיכה בצבע.

כיום, כרטיסי המסך הם מעבדים בפני עצמם. יש להם מעבד גרפי משלהם והם עושים הרבה מעבודת העיבוד שבעבר נעשתה על ידי המעבד המרכזי של המחשב. הצורך נובע מכמות המידע שאנו שולחים כיום למסך ומהחישובים המסובכים שצריכים להיעשות כדי לקבוע מה נראה על המסך. צורך זה התעצם עם כניסת הגרפיקה התלת ממדית.

תוכן עניינים

ממשקי ערוץ נפוציםעריכה

  1. ISA (היסטורי)
  2. VLB (היסטורי)
  3. PCI (היסטורי)
  4. AGP (היסטורי)
  5. PCI-X (היסטורי)
  6. Nubus (היסטורי) (מחשבי מקינטוש)
  7. Zorro (היסטורי) (מחשבי אמיגה)
  8. MCA (היסטורי) (מחשבי RS/6000)
  9. Sbus (היסטורי) (מחשבי Sparc)
  10. PCI-Express

תקני תצוגהעריכה

  1. CGA (היסטורי)
  2. EGA (היסטורי)
  3. VGA
  4. DVI
  5. DisplayPort
  6. HDMI

מצבי פעולה של המסךעריכה

המסך יכול לעבוד במספר מצבי הפעלה. בכל מצב מוגדרים מספר שונה של צבעים ומספר שונה של פיקסלים לאורך ולרוחב המסך. לעומת זאת, קיים מצב טקסט, בו לא מוגדרים פיקסלים אלא מוגדר הטקסט שצריך להופיע על המסך, וכן השורה והעמודה של כל תו, והצבע שלו. במערכת ההפעלה דוס, כל מצב היה טהור, ולא ניתן היה לשלוט על פיקסלים בתצוגת טקסט, וטקסט לא היה נראה כראוי בתצוגה גרפית. עם התקדמות מערכות ההפעלה, ניתן לשלב על המסך מספר מצבי פעולה.

כרטיס המסך והזיכרון הפנימיעריכה

כאשר עובדים במצב טקסט, המידע שצריך להופיע על המסך נכתב בזיכרון הפנימי החל בתא B800:0000. כרטיס המסך קורא את התאים הללו עשרות פעמים בשנייה, ומציג את תוכנם על המסך. כל אות על המסך תופסת בזיכרון שני בתים בזיכרון הפנימי. הבית הראשון מכיל את התו שצריך להופיע (אחד מ-256 תווים), והבית השני מחולק לשניים. חציו הראשון מכיל את הצבע של התו (0-15), וחציו השני מכיל את צבע הרקע של התו (0-15).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה