לאוניד לש
לאוניד וילגלמוביץ' לש (ברוסית: Леонид Вильгельмович Леш; 9 בינואר 1862 – 28 באוגוסט 1934) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית. הוא שירת במרד הבוקסרים, מלחמת רוסיה–יפן ומלחמת העולם הראשונה.
 | |
| לידה |
9 בינואר 1862 גרדץ, האימפריה הרוסית   |
|---|---|
| פטירה |
28 באוגוסט 1934 (בגיל 72) דוברובניק, ממלכת יוגוסלביה  |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| השכלה |
מכללת חיל הפרשים של הצאר ניקולאי |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית |
| תקופת הפעילות | 1883–1918 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 גנרל-לייטננט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית המשמר ה-2 מפקד הקורפוס הטורקסטני ה-1 מפקד הקורפוס הטורקסטני ה-2 מפקד הקורפוס ה-12 מפקד הארמייה השלישית | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מרד הבוקסרים מלחמת רוסיה–יפן מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכהלש נולד ב-9 בינואר 1862 בגוברניית סמולנסק, והוא התחנך במוסד חינוכי פרטי. בשנת 1883 סיים את לימודיו בבית הספר לפרשים ניקולייב, משם עבר לבית הספר לתותחנים מיכאילובסקי, ולאחר מכן הוצב כלוטננט משנה בחטיבת הארטילריה ה-39. מאוחר יותר הוא הועבר לחיל הרגלים של הצבא. בשנים 1900–1901 הוא שירת במשלחת נגד מרד הבוקסרים בסין.
בשנת 1903 הוא הועלה לדרגת קולונל, ובשנת 1904, עם תחילת מלחמת רוסיה–יפן, לבקשתו שלו, הוא גויס לרגימנט הרובאים המזרח-סיבירי ה-1. ב-4 ביוני 1904 הוא קיבל את הפיקוד על הרגימנט לאחר מותו של קולונל חוסטונוב בקרב על ופנגו. ב-7 בספטמבר 1905 הוא מונה למפקד חטיבה 2 של דיוויזיית הרובאים המזרח סיבירית ה-9, וב-27 ביוני 1906 מונה למפקד חטיבה 2, דיוויזיית הרגלים ה-23. ב-30 באפריל 1907 מונה למפקד חטיבת הרובאים הפינית השנייה. ב-19 ביוני 1908 מונה למפקד חטיבת הרובאים של המשמר, ובשנת 1910 מונה למפקד דיוויזיית המשמר השנייה והועלה לדרגת גנרל לייטננט.
ב-30 ביולי 1912 הוא מונה למפקד הקורפוס הטורקסטני הראשון, וב-15 בינואר 1913 מונה למפקד הקורפוס הטורקסטני השני.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 הוא עמד בראש הקורפוס ה-12 (שהורכב מדיוויזיות הרגלים ה-12, ה-19 וה-65) של הארמייה השמינית בפיקודו של אלכסיי ברוסילוב.
לש קיבל לידיו את הפיקוד על הארמייה השלישית ב-7 במאי 1915, במהלך מתקפת גורליצה-טרנוב. עיקר כובד המתקפה נפל על הארמייה השלישית, שאיבדה למעלה מ-200,000 איש ו-140 תותחים. ב-10 במאי קיבלה הארמייה אישור לסגת משטחי פולין וגליציה אל נהר סן. הוא פיקד על הארמייה גם במהלך מתקפת ברוסילוב, וב-3 באוגוסט 1917 הודח מתפקידו.
לאחר מהפכת אוקטובר, הוא צידד בתנועה הלבנה במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה. עם תבוסת התנועה הלבנה, הוא התפנה מאודסה ב-25 בינואר 1920 והיגר ליוגוסלביה. [1] הוא מת ב-28 באוגוסט 1934 בדוברובניק, יוגוסלביה. [1]
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 "Леш Леонид Вильгельмович — Офицеры русской императорской армии". www.ria1914.info. נבדק ב-2024-07-09.