לאופולד מוצרט
יוהאן גאורג לאופולד מוצרט (בגרמנית: Johann Georg Leopold Mozart 14 בנובמבר 1719 – 28 במאי 1787) היה מלחין, מורה למוזיקה וכנר. נולד בעיר אאוגסבורג (היום בגרמניה) והיה אזרח בישופות זלצבורג, אולם בילה חלק גדול מזמנו בווינה. היה למלחין ידוע בזמנו, אבל כיום הוא מוכר בעיקר בזכות בנו, וולפגנג אמדאוס מוצרט.
לידה |
14 בנובמבר 1719 אאוגסבורג, בישופות אאוגסבורג |
---|---|
פטירה |
28 במאי 1787 (בגיל 67) זלצבורג, בישופות זלצבורג (אנ') |
מקום קבורה | סבסטיאן פרידהוף |
מוקד פעילות | האימפריה הרומית הקדושה |
תקופת הפעילות | 1740–1787 (כ־47 שנים) |
מקום לימודים | אוניברסיטת זלצבורג |
עיסוק | מוזיקאי, מלחין, מורה |
סוגה | מוזיקה קלאסית מוקדמת |
שפה מועדפת | גרמנית |
כלי נגינה | כינור |
בן או בת זוג | אנה מריה מוצרט (21 בנובמבר 1747–?) |
צאצאים | מריה אנה מוצרט, וולפגנג אמדאוס מוצרט |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהלאופולד מוצרט היה בנו של כורך הספרים וולפגנג מוצרט. הוא למד תאולוגיה באוניברסיטה של זלצבורג, אך גילה עניין רב יותר במוזיקה והפך לכנר ולמשרתו האישי של אחד מכמרי האוניברסיטה, הרוזן לבית Thurn und Taxis בשנת 1740. בשנת 1747 נישא לאנה מריה פרטל, שילדה לו שבעה ילדים, מהם שרדו שניים: מריה אנה ואלבורגה איגנציה, שכונתה "נאנרל", וולפגנג אמדאוס. בשנת 1756, שנת לידתו של וולפגנג אמדאוס, כתב לאופולד את Versuch einer gründlichen Violinschule - חיבור מקיף על נגינה בכינור,[1] המהווה היום אחד המקורות העיקריים על ביצוע אותנטי במאה ה-18, יחד עם החיבור של יוהאן יואכים קוונץ Versuch einer Anweisung die Flöte traversière zu spielen (על נגינה בחליל) והחיבור של קרל פיליפ עמנואל באך Versuch über die wahre Art das Clavier zu spielen (על נגינה במקלדת). חיבור זה היה מקנה ללאופולד מוצרט מקום נכבד בתולדות המוזיקה, אך הוא הקדיש את רוב חייו המאוחרים לפיתוח כישרונם של שני ילדיו, על חשבון יצירתו שלו.[2]
ללימודי הלוגיקה שלו בצעירותו הייתה השפעה חיובית על דרך מחשבתו של לאופולד. הוא היה לאדם משכיל, הן במוזיקה והן בציור, בספרות ובפוליטיקה, שידע לטינית ברמה סבירה והיה רהוט ביותר בגרמנית, הן בעל פה והן בכתב. היה אחד מהמפורסמים שבמורי המוזיקה באירופה של אותה תקופה. תחושת העליונות שלו הרחיקה אותו מעל הבריות ועוררה בו אי-אמון וחשד בכוונותיהם, רגשות שהשתדל לטעת גם בבנו וולפגנג. תקוותו הגדולה הייתה לשמר בידיו את השליטה בבנו המזהיר, אך וולפגנג נשמט והתרחק ממנו. שנותיו האחרונות עברו עליו באכזבה ובבדידות, כשכל נחמתו בקשריו עם בתו ננרל ועם נכדו, שממנו ציפה לגדולות בשטח המוזיקה, אך נכזב.[3]
לאופולד נפטר ב-28 במאי 1787 בזלצבורג. בנו, כתב לחברו "בחוזרי היום הביתה נודע לי על מותו של אבי האהוב. אתה יכול לתאר לעצמך את מצבי!".
יצירתו המוזיקלית
עריכההמוזיקה של לאופולד מוצרט נמצאת, מסיבות מובנות, בצלה של היצירה של בנו וולפגנג אמדאוס, אך סימפוניית הצעצועים שחיבר (ויוחסה בעבר בטעות ליוזף היידן) עדיין זוכה לפופולריות, וחלק מהסימפוניות שחיבר, כמו גם מספר יצירות נוספות, שרדו עד היום. הוא השתדל ליצור תחושה נטורליסטית ביצירותיו. "סימפוניית הציד" שלו (לארבע קרנות וכלי קשת) כוללת כלבים ורובי ציד, וה־Bauernhochzeit (חתונת איכרים) כוללת חמת חלילים, הארדי גארדי, דולצימר, קולות "הופס" ומשרוקיות (באלתור) ויריות אקדח.
אף כי יצירתו הייתה מקיפה ורחבה, קשה להעריך את היקפה האמיתי או את איכותה, שכן רובה אבד וקשה לדעת עד כמה מייצגות היצירות ששרדו את מכלול יצירתו. חלק מיצירותיו יוחסו בטעות לבנו, וחלק מהיצירות שיוחסו לו התבררו בסופו של דבר כיצירות של בנו. רוב היצירה שלו ששרדה היא מוזיקה קלה, אך עם היצירות החשובות שלו ששרדו נמנות סקרמנט התחינה ברה (1762) ושלוש סונאטות לפסנתר, שכולן פורסמו במהלך חייו.
קישורים חיצוניים
עריכה- לאופולד מוצרט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- לאופולד מוצרט, באתר AllMovie (באנגלית)
- לאופולד מוצרט, באתר ספוטיפיי
- לאופולד מוצרט, באתר AllMusic (באנגלית)
- לאופולד מוצרט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- לאופולד מוצרט, באתר Discogs (באנגלית)
- לאופולד מוצרט, דף שער בספרייה הלאומית
- יצחק רשקובסקי, 300 שנה להולדת ליאופולד מוצרט, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2019
- לאופולד מוצרט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- לאופולד מוצרט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ יצחק רשקובסקי, מי שאין לו שמיעה מוסיקלית טובה ומוטב שייקח לידיו גרזן במקום כינור, באתר הארץ, 7 באוגוסט 2019
- ^ אלפרד איינשטיין: "מוצרט", עמ' 12
- ^ אלפרד איינשטיין: "מוצרט", עמ' 15–16