לא רק בלונדינית

סרט משנת 2001

לא רק בלונדיניתאנגלית: Legally Blonde; בתרגום חופשי - בלונדינית חוקית) הוא סרט קולנוע אמריקאי משנת 2001 מסוגת הקומדיה. בסרט מככבת ריס וית'רספון בתור צעירה בלונדינית אמריקאית קלילת דעת המבקשת להרשים את אהובה על ידי קבלה לאוניברסיטת הרווארד, לתואר ראשון במשפטים, ומצליחה על אף הסטריאוטיפ המזוהה עם נשים בלונדיניות. הסרט הוא עיבוד לרומן באותו שם שיצא באותה שנה.

לא רק בלונדינית
Legally Blonde
עטיפת תקליטור ה-DVD של הסרט
עטיפת תקליטור ה-DVD של הסרט
מבוסס על לא רק בלונדינית עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי רוברט לוקטיק עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ריק קידני
מארק א. פלאט
תסריט קארן מקאלה לוץ, קירסטן סמית' עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה טאריק אנוואר
שחקנים ראשיים ריס וית'רספון
לוק וילסון
סלמה בלייר
מת'יו דייוויס
ויקטור גרבר
ג'ניפר קולידג'
מוזיקה רולף קנט עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אנטוני ב' ריצ'מונד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Type A Films, מארק פלאט הפקות עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה מטרו גולדווין מאייר
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית 13 ביולי 2001
משך הקרנה 92 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט קומדיה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 18,000,000 דולר
הכנסות 141,774,679 דולר
הכנסות באתר מוג'ו legallyblonde
פרסים פרס גלובוס הזהב לשחקנית ראשית
סרט הבא לא רק בלונדינית 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.legallyblonde.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט היה מועמד לשני פרסי גלובוס הזהב, האחד בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר – קומדיות ומחזות זמר" והשני ב"קטגוריית השחקנית הטובה ביותר בסרט קומי או מחזמר", ובו זכתה ריס וית'רספון. הסרט גרף 141.7 מיליון דולר בהקרנתו ברחבי העולם[1] וזכה אף לסרט המשך ולסרט ספין אוף.

עלילה

עריכה

אל וודס, צעירה בלונדינית עשירה ומפונקת הלומדת לתואר ראשון באופנה. אל היא נשיאת האחווה דלטא נו. אל מסיימת עם הציונים הגבוהים ביותר באחווה, והוכתרה למלכת נשף הסיום. לבה של אל נשבר כאשר וורנר, אהובה המגולם על ידי מת'יו דייוויס, מודיע לה כי הוא עוזב אותה ועובר ללמוד לימודי משפט באוניברסיטת הרווארד היוקרתית. אל נחושה בדעתה להוכיח את עצמה כראויה בעיני וורנר, לומדת במהלך הקיץ ומצליחה להתקבל אף היא ולהפתיע אותו. בעוד שהיא משוכנעת שמשהוכיחה לו כי היא חכמה וורנר יפול לזרועותיה, אל מגלה כי הוא לא מתייחס אליה ברצינות, ואף חזר לחברתו לשעבר- ויויאן, סטודנטית מבריקה בעלת מזג עוין שלועגת לאל, המגולמת על ידי סלמה בלייר, ואף הציע לה נישואין. בנוסף, אל מגלה את הקשיים הכרוכים בלימודים ואת אכזריותם של מרציה.

מעט בזכות עידוד מאמט, עוזר הוראה יפה תואר המגולם על ידי לוק וילסון, ובעיקר כדי להוכיח את עצמה, מחליטה אל להיענות לאתגרים. עד מהרה היא מוכיחה את חוכמתה בכיתה וזוכה לתשומת לב ממרציה. כאשר אחד מהם, פרופסור קלהאן (המגולם על ידי ויקטור גרבר), נזקק למתמחים במשרד עורכי הדין היוקרתי שלו - הוא בוחר באל, ויויאן, וורנר וסטודנטית נוספת, עליהם מפקח אמט - שותפו הזוטר.

על החברה להגן על ברוק, מדריכת אירובי מפורסמת אשר נראתה רוכנת מעל גופתו של בעלה העשיר מעט לאחר שנרצח ומגולמת על ידי אלי לרטר. כל המעורבים משוכנעים שברוק ביצעה את הרצח, מלבד אל, המעריצה את ברוק ואת תשדירי ההתעמלות שלה ומשוכנעת בחפותה. אל וברוק היו באותה האחווה והן חולקות עולם ערכים משותף. כאשר ברוק מסרבת לספר לקלהאן את האליבי שלה לרצח, הצוות המשפטי מודאג מאוד. אל חוזרת אל ברוק לבדה ושם ברוק חושפת בפניה את האליבי. אבל כאשר היא נשאלת על ידי קלהאן מהו, היא מסרבת לגלות לו. וורנר ושאר הצוות לוחצים על אל לגלות, אבל אל אומרת שהיא הבטיחה לשמור על הסוד, וכי היא לא רוצה לשבור את מילתה. ויויאן אומרת לאל כי היא מעריכה אותה על כך.

אל מגלה כי עד מפתח של התביעה, שהוצג כמאהבה כביכול של ברוק, הוא למעשה הומוסקסואל. קלאהן מתעלם מדבריה, אבל אמט מאמין לה, ומצליח לתמרנו להודות בכך מעל דוכן העדים. פרופ' קלהאן אומר לאל שהוא מתרשם ממנה ומזמן אותה למשרדו ומטריד אותה מינית. ויויאן עדה בהחבא למתרחש אך מפרשת הדברים שלא כהלכה ומטיחה באל כי היא שוכבת עם קלהאן כדי להתקדם.

אל הפגועה מספרת זאת לאמט, ומחליטה לעזוב את הלימודים. היא מספרת לחברתה פולט (מניקוריטית, שטיפלה בה במשך השנה, ונהיו חברות טובות) כי היא מרגישה שאיש לא לוקח אותה ברצינות, וגם לא ייקח. את הדיון קוטעת אחת המרצות של אל פרופ' סטרומוול (הולנד טיילור) שאומרת לה לא לתת לקלהאן להרוס את כל מה שבנתה כל השנה, ושהיא מאמינה בה. אמט הנסער מספר לברוק ולויויאן על מה שקרה. ויויאן מצטערת מאוד על מה שאמרה, וברוק ואמט מחליטים לעשות מעשה. ברוק מפטרת את פרופ' קלהאן ושוכרת את אל במקומה. אל מצליחה להוכיח בעזרת עובדות על עיצוב שיער כי בתה החורגת של ברוק היא הרוצחת האמיתית, לאחר שהיא מפריכה את עדותה כי שהתה במקלחת בעת הרצח, מעט לאחר שעברה טיפול לשיער. המשפט מבוטל לאלתר וברוק יוצאת לחופשי. וורנר מבקש מאל לחזור אליו, אך היא מסרבת, לאחר שהבינה כי לא היה צריך לדרוש ממנה להוכיח עצמה בעבורו.

הסרט מסתיים באפילוג מספר שנים לאחר מכן, כאשר אל נבחרת לתלמידה המצטיינת במחזורה ונושאת נאום בטקס קבלת התואר. הסרט חושף כי אל קיבלה הצעות תעסוקה ממשרדי עורכי דין מובילים, וורנר סיים את התואר בציונים נמוכים, ויויאן נפרדה ממנו ואמט, אשר הקים חברה משלו והפך לבן זוגה של אל, מתכנן להציע לה נישואין.

שחקנים ודמויות

עריכה
שם השחקן/ית שם הדמות
ריס וית'רספון אל וודס
לוק וילסון אמט
ג'ניפר קולידג' פולט
ויקטור גרבר פרופסור קלהאן
מת'יו דייוויס וורנר
סלמה בלייר ויויאן
אלי לרטר ברוק
הולנד טיילור פרופסור סטרומוול
צ'אטני וינדהם צ'אטני וינדהם
ג'סיקה קאופיל מרגוט
טנה מקלור אמא של אל וודס
ג'יימס ריד אבא של אל וודס
ברודי האצלר גראנט

הצלחה קופתית וביקורתית

עריכה

הסרט זכה לביקורות מעורבות עם יציאתו ב-13 ביולי 2001 בארצות הברית, עם מגמה חיובית; כך, למשל, 67% מהביקורות באתר ריכוז הביקורות Rotten Tomatoes היו חיוביות, לרוב תוך ציון משחקה של וית'רספון לטובה[2].

רבים מהמבקרים השוו את הסרט לקומדיה האמריקאית משנת 1995 "קלולס", אשר גם כן עסקה בבחורה בלונדינית, קלילת דעת ועשירה המצליחה להפתיע את הסובבים אותה בתושייתה. מבקרי הסרטים הסכימו כי "לא רק בלונדינית" איננו משתווה ברמתו ל"קלולס", והדבר ניכר בביקורות החיוביות והשליליות כאחד. כך, לדוגמה, רוג'ר איברט כתב על הסרט כי "לא ניתן שלא לחבב אותו... הסרט איננו סרט אדיר (בייחוד לא בהשוואה לקלולס...) אבל וית'רספון היא כוכבת."[3] מנגד, כתב קנת טורן, מבקר הסרטים של לוס אנג'לס טיימס: "ראיתי את קלולס וזה לא קלולס... הסרט יוצא לשני כיוונים שונים אך אף לא אחד מהם מציע סיפוק מיוחד."[4] ביקורות נוספות לשלילה ציינו חוסר החלטיות בתסריט - האם מדובר בקומדיה קלילה או דבר מה רציני יותר - והומור לא מוצלח.

הסרט זכה לשתי מועמדויות לפרס גלובוס הזהב, בהן בקטגוריית הסרט הקומי או המחזמר הטוב ביותר. הסרט לא קיבל הפרס, בו זכה לבסוף הסרט המצליח "מולין רוז'", אך וית'רספון זכתה על משחקה בסרט בפרס השחקנית הטובה ביותר בקומדיה או מחזמר.

על עיצוב התלבושות בסרט סופי דה רקוף הייתה מועמדת ל"פרס גילדת מעצבי התלבושות למצוינות בסרט עכשווי".

עם עליית הסרט לאקרנים הוא התברג בראש רשימת שוברי הקופות לאותו סוף שבוע עם הכנסות של כ-20 מיליון דולר, כמיליון יותר מהמקום השני - "הפריצה", אשר עלה גם הוא באותו שבוע[5]. הסרט הוקרן בארצות הברית במשך 24 שבועות[6], במהלכם גרף 96.5 מיליון דולר. מחוץ לארצות הברית הסרט גרף 45 מיליון נוספים[7], וסך הכול 141.7 מיליון דולר.

סרטי וסדרות המשך

עריכה

הצלחת הסרט הביאה להפקת סרט המשך – "לא רק בלונדינית 2", גם הוא בכיכובה של וית'רספון. הסרט אף הניב ספין אוף בלי הכוכבת בשם "לא רק בלונדיניות" שיצא ישירות ל-DVD וקיבל ביקורות שליליות.

בספטמבר 2024, פורסם כי סדרת פריקוול לסרט נמצאת בפיתוח באמזון פריים וידאו, והפקתה כוללת אודישנים פתוחים לתפקיד הראשי של אל וודס הצעירה. ריס וית'רספון, ששיחקה את אל וודס בשני הסרטים המקוריים, הודיעה על כך באינסטגרם שלה וציינה כי הם מחפשים את הגרסה הצעירה של אל וודס בתיכון. הסדרה תיקרא "אל" ותתמקד בתקופת התיכון של אל וודס, בה נחשפים לאירועים בחייה שעיצבו אותה לדמות האייקונית מהסרט. את הסדרה יצרה לורה קיטרל, שתשמש גם כמפיקה ראשית. וית'רספון תשמש כמפיקה בפועל לצד לורן ניוסטטר מטעם חברת ההפקה שלה, "Hello Sunshine". הסדרה תופק על ידי אולפני אמזון.[8]

מחזמר

עריכה
  ערך מורחב – לא רק בלונדינית (מחזמר)

הסרט עובד למחזמר וב-2007 עלה על במות ברודוויי והיה מועמד לפרס טוני. ב-2008 עמד המחזמר במוקד תוכנית מציאות של MTV בשם "Legally Blonde – The Musical: The Search for Elle Woods" (בתרגום חופשי לעברית "לא רק בלונדינית – המחזמר: החיפוש אחר אל וודס") שבמסגרתה התחרו שחקניות על התפקיד הראשי לעיני המצלמה.

לקראת סוף 2009 עלה המחזמר גם על במות וסט אנד בלונדון[9].

בשנת 2020 עלתה בישראל הפקה מקומית של המחזמר בתרגומו של דניאל אפרת. במחזמר מככבת אניה בוקשטיין בתפקיד אל וודס לצד חנה לסלאו בתפקיד פולט, עוז זהבי בתפקיד אמט, ששי קשת בתפקיד פרופסור קלאהן ורונה-לי שמעון/מיי פיינגולד (לסירוגין) בתפקיד ברוק.

בשנת 2023 הועלה המחזמר בהפקה, בתיכון הארצי לאומנויות על-שם תלמה ילין (בית ספר). בבימוי עמית רייס ובכיכוב שכבת י"ב.

בתרבות

עריכה
  • באחד מפרקי הסדרה "הכי רעשנים" לני הופיעה במשפט של לינקולן בגין הצתת המטבח, כשהיא לבושה כאל מהסרט. וכן, היא ספרה שהיא ראתה את שני הסרטים.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה